ראש הממשלה בנימין נתניהו בכנס תובנות ויעדים 2018 של משרד הבריאות: "כשהייתי נער, קראתי לא מעט את דבריו של ראלף וולדו אמרסון, הפילוסוף האמריקני. אני זוכר משפט אחד שלו: "the first wealth is health", אז אני נותן לכם תרגום לא טוב: העושר הראשון במעלה - בריאות מעולה. לכן אני נמצא כאן, כי אני מייחס חשיבות גדולה מאוד לבריאות הציבור במדינת ישראל, וחוץ מזה אני שר הבריאות, בוודאי שכחתם.
"אבות הציונות הרבו לדבר על הצורך בבריאות הגוף והנפש, בהיגיינה, בחוסן פיזי ורוחני, בוודאי אתם מכירים את דבריו של מקס נורדאו בעניין הזה. אבל גם הרצל ב’אלטנוילנד’, בתיאור פשוט נפלא, הוא מתאר בתי חולים, בתי רפואה יעילים, שמגישים סעד לכל חולה. אני חושב שהיה לו דימוי של הסנטוריום או בתי החולים בשווייץ של סוף המאה ה-19, תחילת המאה ה-20, אבל הרעיון המרכזי של בריאות מוקדמת עם תשתית פיזית ואנושית מהמתקדמות ביותר בעולם, זה היה החזון שלו וזה החזון שמנחה אותי ואת ממשלתי: לחזק את מערכת הבריאות, ולספק שירותים רפואיים, בריאותיים, ברמה הגבוהה ביותר שיש בעולם, לאוכלוסיית מדינת ישראל.
"אנחנו בערב חג הפסח, אז באופן טבעי עולה השאלה: ’מה נשתנה?’. אבל אני חושב שצריך לשאול לא רק מה נשתנה, אלא גם מה משתנה ומה ישתנה. אז תחילה, מה נשתנה - המון. היינו כאן ארץ דלה, עד לפני כמה עשרות שנים בסך הכל, הייתה מוכת מחלות ומגיפות, הצעירים כאן זוכרים שסיפרו להם על הביצות ועל האנופלס ומי יודע מה לא. אנחנו זוכרים גם מחלות ילדים, שיתוק ילדים, הכל. המדינה הזאת הפכה למדינה פורחת ומתקדמת, והמאמצים המשולבים של הדורות, הקמנו כאן בתי חולים וקופות חולים, קלטנו רופאים עולים בהצלחה, הסמכנו רופאים צעירים בישראל, כל המערך הרפואי - וזה עמד במבחן. עמדנו במבחנים של שעות חירום, של מלחמות, של פיגועי טרור, של איומים על אפידמיות כאלה ואחרות, וכמובן של עלייה המונית ממזרח וממערב. לכן, מערכת הבריאות שלנו היא עתירת הישגים. היא מקדימה בתחומים רבים מדינות ותיקות ומבוססות. אני חושב שרמת הרופאים, טיב האבחון ואיכות הטיפול הם סיבה אמיתית לגאווה.
"אני עומד פה ואני אומר לכם את זה, כי זה מה שצריך להגיד לציבור - זה אמיתי. אתה נמצא במדינות אחרות, אתם יודעים, ישראלים כשנוסעים לחו"ל, אז יש רדיוס מאוד קטן של מדינות שאומרים להם: ’שם אתם יכולים ללכת’, אני לא רוצה להגיד, אני גם שר החוץ, אני צריך להיזהר, אבל במדינות רבות אחרות אומרים לנו ’תשיגו מטוס, תגיעו כמה שיותר מהר למדינת ישראל’. שם אל תהיו, בואו הנה, חזרו לארץ, כי פה זה בסדר. אז רמת הרופאים, טיב האבחון, איכות הטיפול הם סיבה אמיתית לגאווה.
"אבל אמר סגן השר ליצמן בצדק: ’איננו מסתפקים בקיים, ואנחנו שואפים להגביה את רף המצוינות’ - ולכן אני משיב גם על השאלה "מה משתנה?". השינוי בשנים הללו הוא עצום. אנחנו חונכים ומשדרגים מרכזים רפואיים ברחבי המדינה, כמובן גם במרכז, אבל עם דגש מובהק על הפריפריה, מתוך רצון וחזון, מתוך שאיפה בוערת אצלי, לבטל אותה, או לצמצם אותה, או להשוות אותה, כך אני מאמין. מאז שהייתי בנ"נ, זה "נושא חיילים", נוסע בכביש בית ליד ומגיע עד ואדי ערה ונתקע אחר כך בדרך לרמת הגולן, הייתי שואל: ’למה במדינה הקטנה הזאת זה מחולק כך? חדרה-גדרה עם איזו בליטה קטנה בירושלים, מה זה הדבר הזה?’. זה בוער בי הרבה שנים. ברוך השם ניתנה לי הזדמנות לשנות את זה, אבל לא רק בתחבורה ותשתיות ובדברים אחרים, אלא גם בבריאות. יש לי שותף נאמן לעשייה הזאת.
"הנה, בצפת הקמנו פקולטה חדשה לרפואה, שהיא תוספת כוח משמעותית לבית החולים זיו. בזיו גם הקמנו מכון חדש להקרנות שמשרת את תושבי צפון הארץ. אני רוצה שתבינו מה גודל השינוי כאן. אבי ז"ל, פרופסור בן ציון נתניהו, הגיע לצפת, הם עלו לארץ ב-1920, הם הלכו קודם כל לצפת. סבא שלי היה שם מנהל בית ספר, גם בצפת וגם בראש פינה. בכל אופן, הוא היה בצפת ונפל, שבר את ידו במשחק כדורגל, ונלקח לבית חולים זיו. אני פגשתי אנשים כשהייתי ילד שעוד סיפרו לי שהוא שכב על הקרקע עם כאב גדול, הוא מסתכל למעלה ואומר: ’הוי ילדים ילדים, מה גדול הכאב’, ככה פעם דיברו ילדים. הילד הזה, טיפלו בו בזיו, זה מאוד מרגש אותי כשאנחנו באים לשם ועושים את זה, כמו שמרגש אותי שבפורייה, בחודש שעבר חנכו בו מרכז שיקום מתקדם לטובת תושבי טבריה וסביבתה, לטובת עמק הירדן, הגליל, הגולן. מתי היה דבר כזה? ולפני שנה, בערב פסח, השתתפנו בטקס קריאת המרכז הרפואי אסף הרופא, כאן בצריפין, על שמו של יצחק שמיר, רה"מ ז"ל.
"בחודשים האחרונים היה לי הכבוד, יחד איתך הרב ליצמן, לחנוך את בית החולים אסותא באשדוד. כמה מאבקים היו שם, כמה דברים, כמה זמן זה לקח. אתה האמנת בזה ואני האמנתי בזה. זו שותפות גדולה עם מאמץ של רבים וטובים, הדבר הזה נחנך, וזה יוצא מן הכלל. גם את המחלקה לרפואה דחופה בבית חולים ברזילי באשקלון, ומחלקה ממוגנת; וכפי שאמרת, הרחבנו את סל שירותי התרופות ב-500 מיליון ש"ח.
"ההשקעה שלנו, יש מי שקובל על כך, ההשקעה שלנו בבריאות זה 7.5 אחוז מהתל"ג. אומרים לי "זה נמוך מדי". מי קבע את זה? אין דבר כזה מבחינתי, אני רוצה שתדעו את זה, אני לא מסתכל על תשומות. אם אתה בשירות הציבורי אתה רק מסתכל על התשומות, זה בסדר, אבל אני בא ממקום אחר, אני מסתכל על תפוקות, מה אתה נותן עם הכסף שאתה מקבל, אני יכול להכפיל לך את זה. למשל, בארה"ב זה יותר מפי שניים ביחס לתל"ג, 17% מהתל"ג הולך לבריאות. התוצאות שלנו יותר טובות, וכשאתה לוקח את הגרף הזה - השקעה בתל"ג, אחוזים, זה ציר ה-X וציר ה-Y, תוחלת חיים ,תמותת תינוקות, או ניהול מחלות, אז ישראל היא לא במקום הראשון בעולם בתפוקות, אבל כמעט במקום הראשון בעולם. יפן משיגה אותנו, אבל הם מוציאים הרבה יותר מאיתנו. אנחנו צריכים להוציא גם על כיפות ברזל, על F-35. אולי גם הם, אני לא בטוח, אבל אנחנו זה בטוח.
"אז אנחנו ב-7.5% השקעה בתל"ג מקבלים תוצאות מדהימות, בזכותכם. אני מעריץ אתכם. אני חושב שזה יוצא מן הכלל. אנחנו נמשיך לעשות את זה. בישראל תוחלת החיים היא מן הגבוהות בעולם, וזה כל הזמן עולה, זה נפלא. אבל זו עקומה שהיא בצד אחד פנטסטית ומצד שני היא מאוד מאתגרת. היועץ הכלכלי שלי לשעבר, ראש המועצה הלאומית לכלכלה, הראה לי עקומה, תוחלת החיים ב-150 השנים האחרונות ב-25 הכלכלות המובילות בעולם בזמן נתון.היא כל הזמן עולה. היא עולה ועולה. ב-100 השנים האחרונות היא עולה כל 10 שנים, ב-2.5 שנים תוספת. זה מדהים, נפלא. אלא יש יותר אנשים מבוגרים, ואנשים מבוגרים בדרך כלל סוחבים כמה שנים של מחלות לפני סיום חייהם. זה מאתגר את המערכות. אז אנחנו חייבים לטפל בקשישים, ונטפל בהם, ואגב, יש על זה רק טיפול אחד, בגלל ההצלחה הגדולה שלנו, אנחנו נאותגר. נצטרך להשקיע יותר.
"איך נשקיע יותר, מאין תבוא ההשקעה? רק מדבר אחד: מהצמחת הכלכלה. אין מדיניות חברתית בלי מדיניות כלכלית, אין דבר כזה. אם יש לך משק צומח, משק חופשי, משק יצרני, משק עם יזמות - יזמות זה אומר גם כישלון וגם הצלחה, וההצלחה יכולה להיות גדולה - אז אתה יכול לממן את זה, לממן את הביטחון ולממן את החינוך ולממן את כל שאר הדברים שאנחנו צריכים. אנחנו עושים את זה, אנחנו בנתיב הזה, אני לא חושב שמישהו חושב שנחזור אי פעם למשק ריכוזי, שכביכול נועד לתת מענה לחברה, אבל למעשה חונק אותה. את זה נמשיך ואת זה נעשה.
"אנחנו מטפלים גם היום בילדים. הרב ליצמן, אני מברך אותך על היוזמה של טיפול שיניים עד גיל 18, אני נרתמתי לזה יחד אתך באמונה אמיתית. זה נהדר, כל הכבוד לך בעניין הזה. זה מתממש. גם אנשים זקנים יוכלו לקבל טיפול שיניים וטיפולים אחרים כחלק מהתוכנית הלאומית לקידום הטיפול הסיעודי במדינה, וזוהי עוד מהפכה רפואית חשובה. כל זה מותנה בהמשך הצמחת המשק. אני אגלה לכם סוד, אני אתן לכם טיפ מהמקצוע הזה של פוליטיקה. בפוליטיקה כולם יודעים לקטוף את הפירות. זה אומר: ’אני אתן מכאן ואני אתן מכאן’ - אבל הסוד האמיתי הוא איך מגדלים את העץ, כי אחרת תקטוף את הפירות וזה נגמר. אתה מוכרח לגדל את העץ, להשקות אותו, לעדור אותו, לזבל אותו, לגזום, שהשמש תוכל להגיע. אנחנו נמשיך לטפח את העץ הכלכלי כדי להמשיך לטפח את מערכת הבריאות. אבל, מה הולך להיות? מה יתקבל בהמשך?
"הדבר שאנו מדברים עליו היום, אחרי שדיברתי על העבר וההווה, אני אתייחס לעתיד, וזה העיקר. מה ישתנה בשנים הקרובות? שלשום יצאנו לדרך עם מיזם שאפתני, שטומן בחובו פוטנציאל ענק - בריאות דיגיטלית. הרפואה והחדשנות צועדות יד ביד, בדיוק כפי שקורה בתחומים אחרים, שמבוססים על טכנולוגיות עתירות ידע. אני מדבר כאן בעיקר על שילוב של שלושה גורמים שמשנים את העולם: בסיסי נתונים גדולים מאוד, מה שאנחנו קוראים ’ביג דאטה’, בינה מלאכותית וקישוריות.
"אם אתם רוצים להבין כמה זה משנה את העולם, תסתכלו על עשר החברות הגדולות בעולם ב-2006 ועשר החברות הגדולות ביותר ב-2016. ב-2006 חמש מהן היו חברות אנרגיה, אחת מהן IT מייקרוסופט - ב-2016 זה התהפך. נשארה חברת אנרגיה אחת וחמש חברות IT גדולות, אתם מכירים את כולן: גוגל, פייסבוק, אמזון,הפכו לחברות הגדולות והחזקות ביותר בעולם. זה קורה בכל התחומים, זה קורה גם ברפואה. התחומים שאנחנו נכנסנו אליהם בעוצמה רבה, אחד מהם הוזכר כאן: סייבר - זה מבוסס על זה. ביג דאטה- אינטליגנציה מלאכותית וקישוריות - ישראל הפכה לגורם עולמי. מאות חברות וסטארט-אפים. אנחנו מקבלים כרגע 20% מההשקעה העולמית בהגנת סייבר בעולם - זה פי מאתיים מהחלק היחסי שלנו באוכלוסיית העולם. לא פי שניים ולא פי עשרה, ולא פי מאה - פי מאתיים.
"יש תעשיה שנייה שנבנית וצומחת גם כן על זה. מאות חברות עם השקעות כבירות של העולם – זה תעשיית הרכב האוטונומי. גם היא מבוססת על ביג דאטה, אינטליגנציה מלאכותית וקישוריות. מובילאיי, ווייז – זה אותו דבר. הן לא צומחות מהאוויר, הן צומחות ממוחותיהם של בני האדם. במקרה של סייבר גם ההשקעה שלנו ביחידות התקשוב של צה"ל שיוצרת את הבסיס האנושי, אבל זו השקעה שבלאו הכי עושים, בואו ננצל אותה.
"עכשיו ההשקעה השלישית. המנחה, את אמרת ’אחרי תעשיית הסייבר’? – זה לפני. בפוטנציה לפני. כולם צריכים סייבר, כולם בעולם - צריכים הגנה. אתה צריך הגנה על חשבון הבנק שלך, אתה צריך הגנה על מטוסים שטסים, אתה צריך הגנה על רמזורים ותחנות כוח, אתה צריך הגנה על הכל. כולם צריכים לזוז, לנוע, אז תעשיית הרכב בדרך זו או אחרת גם אותה צריך, אבל זה לא משתווה בכלל לבריאות. זה הצורך הראשון, זהו צורך החיים, תעשייה ענקית בפוטנציה. ולכן אני מאמין שאנחנו מסוגלים לחולל דבר דומה בתחום הבריאות.
"הבסיס הוא קודם כל בקופות החולים, במאגרי הידע שהם מחזיקים, מאגרי נתונים ממוחשבים, שחובקים כמעט את כל האוכלוסייה, מלידה עד שיבה. המאגר הזה של מיליוני מטופלים נבנה במשך עשרות שנים, יש מעטים מאוד כמוהו בעולם, ודרך אגב, יותר קטנים ופחות מגוונים. נניח במדינה בלטית מסוימת זו אוכלוסייה כמעט הומוגנית. פה יש לך פי שמונה גודל של מאגר נתונים והרבה יותר מגוון, כי אנחנו באים מהרבה ארצות. זה פשוט אוצר יקר. לכן חוקרים, יזמים, חברות גדולות, יכולים להאיץ באמצעות המאגר הזה רפואה מונעת וכן, גם רפואה אישית, רפואה פרסונלית, שמשפרת את תוצאות הטיפול. זאת כבר לא רק רפואה שמגיבה למחלות, אלא רפואה שרצה קדימה בצעדי ענק כדי לאבחן בזמן מחלות שונות, כדי להבין את המימד הגנטי שלהן, כדי למנוע את התהוותן מלכתחילה וכדי לקבוע מה היא ההשפעה של תרופות מסוימות על פלחים מוגדרים באוכלוסייה.
"עכשיו, קודם סייג גדול. ברור שנדרשת הגנה על פרטיות. אם מישהו מסכים למסור את נתוניו הרפואיים מיוזמתו - זאת זכותו. אבל אם הוא לא מסכים, או היא לא מסכימה, אנחנו נתארגן פשוט בצבת ברזל להגן על הפרטיות הזאת, זה קריטי. כשיש הגנה חזקה על הפרטיות ונוצר מאגר קולקטיבי יכולה להתרחש פריצת דרך מהפכנית בשירותי הבריאות.
"לכן החלטנו להשקיע בבריאות הדיגיטלית קרוב למיליארד שקל, בידיעה שבהחלט קיימת אפשרות שזאת תהיה תעשיית המחר. זה ודאי שזאת תהיה תעשיית המחר, בניכר - אבל מתוך מחשבה שכמו סייבר וכמו ברכב האוטונומי, זאת יכולה להיות תעשיית המחר היום, כאן בישראל.
"אני ביקרתי לאחרונה בסין, הייתה לי ארוחת ערב עם נשיא סין שי ג’ינפינג, הראיתי לו כרטיס מגנטי של אחת מקופות החולים והסברתי לו שבעזרת הכרטיס אפשר לקבל נתונים מפורטים על מצבו הבריאותי של אדם. אז הוא אמר לי: ’גם אני רוצה אחד כזה’. אמרתי לו: ’אחד זה לא מספיק, אתה צריך לפחות מיליארד’. הוא היה מאוד נלהב, גילה עניין רב בנושא, וכך גם מדינות רבות וחברות עסקיות שמתחרות על ההשקעה בשוק הבריאות הדיגיטלית.
"הפוטנציאל של השוק הזה מוערך בכשישה טריליון דולר במונחים עולמיים. אני כבר לא מדבר על תוצאות כמו הסייבר, אבל בואו נקבל 10%. המספרים הם אסטרונומיים, הפוטנציאל עבורנו, אנחנו צריכים נתח קטן משוק ענק. זה מה שאנחנו עושים פעם אחר פעם. בכל אופן, אלה סכומי עתק שחלקם יחזרו להיות מושקעים במערכת הבריאות, המערכת תזין את עצמה בזכות עצמה.
"אני בא מכמה שנים שהייתי בצבא ביחידה מאוד מדויקת, אבל היה לי ניסיון גם בעולם העסקי ביחידה מאוד מדויקת, ולכן אני נזהר במה שאני אומר. הרבה פעמים אישי ציבור מדברים על מהפכות וחזון, על נאנו ומיקרו ומאקרו, והם לא תמיד מדייקים, לאו דווקא בהכרח תמיד יורדים לפרטי הפרטים. ולכן אני מדבר אתכם בתור אדם שנזהר בדברים הללו, וגם נזהר מלהשקיע את כספי המדינה במה שאני מעריך שיהיה העתיד.
"אני בדרך כלל אוהב לתת לכוחות השוק לפעול - הם בדרך כלל יותר חכמים מאיתנו. אבל עשינו את זה בסייבר, וצדקנו. שלשום עשינו את זה כאן, ואני מאמין שאנחנו בפני מהפכה גדולה. יצירת בסיס הנתונים התלת שכבתי הזה הוא דבר חדש. בסיס נתונים רחב על כל האוכלוסייה, מאה אלף עם מדגמים גנטיים, ועוד כמה אלפים עם מדגמים של התנהגות, בריאות, מעקב פיזיולוגי. הדבר הזה יכול לאפשר למעגלים של אינטליגנציה מלאכותית להביא תוצאות לבריאות, לתוחלת החיים ואורח החיים שלא חשבנו עליהם.
"ברור שאנחנו מוכנים להשקיע בכך, אבל אני מדגיש שלושה סייגים. אחד אמרתי - פרטיות. השני - אתיקה בפיתוח. מי יקבל את זה? מי יקבל את הנגישות? מי יעזור לנו לפתח את זה? ברור שחוקרים בארץ, רופאים בארץ, זה ברור. מה עם חו"ל? מה עם חברות? מה עם ממשלות? אני מדבר על הפיתוח. ומשפיתחנו את המאגר, מי ייהנה ממנו? לי ברור שבסוף כל האנושות, לא יכול להיות אחרת. אבל יש כאן שאלות, ויש גם שאלה של האתיקה בשימוש. אתה מוציא את כל המידע הזה? אתה אומר לאדם אולי דבר שלא בטוח שאתה רוצה להגיד לו. כי יכול להיות שתדע את תאריך תפוגת תוקף. יש הרבה דברים. יתפתחו כאן הרבה שאלות, זה לא מרתיע אותנו. הפוך, אני בטוח, שזו לא סתם תעשיית העתיד - זו תכלית העתיד. תכלית העתיד זה חיים, זה יצירה, זה חופש - אבל זה חיים, זה בריאות, אורך חיים, אורח חיים.
"ברור לי, ואני בטוח שברור לכם, שהמקצוע שלכם יאותגר וישתנה עד לבלי היכר. זאת תוצאה בלתי נמנעת של מאגרים כאלה - כאלה, אבל גם אחרים - ושל העובדה שמעגלים בלתי פוסקים של אינטליגנציה מלאכותית, של לימוד עצמי ממוחשב, כל זה עומד לקרות, ובכל זאת, אני מאמין באמונה שלמה שמותר האדם מן המכונה.
"היה לי שיח מאוד מעניין לפני ימים אחדים בארוחת בוקר במעון רה"מ, ברחוב בלפור, עם אילון מאסק. שמעתם עליו? בסך הכל אדם שהולך להגיע למאדים בכוחות עצמו, זה הכל. הייתה שאלה טובה: האם המכונות יגברו? אני לא אגיד מה הוא אמר, אבל אני מאמין באדם. החדשנות הטכנולוגית אינה מייתרת את האדם - כן, אני מכיר את הרובוטים ביפן הסועדים את האנשים, אני מכיר - היא אינה מייתרת את האדם, אינה מייתרת את הנשמה, אינה מייתרת את יתרת הנשמה, אינה מייתרת את הצורך שלכם לשים דגש על ההיבט האנושי בטיפול הרפואי.
"כשהייתי ילד הייתי מבקר את מורו הגדול של אבי, פרופ’ יוסף קלאוזנר, בתלפיות. הייתי הולך לשם בשבתות, בשדות, עם אחי יוני. היה לו בית נהדר, הייתה קשת כזאת מעל והיה כתוב שם: ’יהדות ואנושיות’. מה שכתוב על קשת דלתכם זה ’קדמה ואנושיות’ - זה המפתח להבטחת איכותם של שירותי הבריאות בישראל.
"מערכת הבריאות עוסקת בבני אדם והיא מצווה על כבוד האדם. אני רוצה להודות לכם על תרומתכם לכבוד האדם. אני רוצה להודות לכם על התרומה שלכם בארץ ובמשלחות בחוץ לארץ. במקומות של שכול, במקומות של אסונות. אתם מראים שהעם שלנו והרופאים שלנו הם ממש אור לגויים. אני רוצה להודות לכם על ההגשמה של כל היעדים הללו ואני מאחל לכם המשך הצלחה למען עם ישראל ולמען האנושות. תודה רבה לכם וחג שמח לכולכם".