הוועדה המשותפת לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות ולוועדת הכלכלה לבניית תכנית אב לאומית בתחום הזקנה בראשות חה"כ טלי פלוסקוב, קיימה היום דיון מיוחד בנושא תעסוקת ופרישת אזרחים ותיקים בישראל.
בפתח הישיבה, אמרה יו"ר הוועדה חה"כ טלי פולסקוב: "הוועדה שכאן מתכנסת פעם אמנם בשבועיים אבל היא עובדת כל יום - הנושא היום הוא נוגע לכל קשיש: ’תעסוקה לאחר פרישה’. ממוצע תוחלת החיים בישראל נמצא בעלייה משמעותית אך מהצד השני אין כאן כל התאמה לכך בגיל הפרישה. לפי תוחלת החיים כיום (81-84) יש לכל ותיק בממוצע כ20 שנות חיים לאחר יציאה משוק העבודה וזה כבר יותר מידי זמן. אני מתכוונת לבקש ישיבה משותפת יחד עם ועדת הכספים שעוסקת בהצעה לעלות את גיל הפרישה לנשים, ובמקביל לדרוש שיתאפשר לכל אדם בגיל מבוגר לפרוש בגיל מאוחר יותר אם זהו רצונו. ישנו משפט לא מכבד ששמעתי פעם בנושא זה שאומר ’שיפנו את המקום לצעירים’ – המציאות מוכיחה את ההיפך מכך: המצב היום בתעסוקה מאפשר מקום גם למבוגרים וגם לצעירים שיוכלו ללמוד ולהכיר את השיטות מהמבוגרים ולגדל כאן דור יותר מקצועי. מעבר לתרומה האישית שיש בתעסוקה למבוגרים, היא תהווה רווח ענק למשק ולחברה".
יועץ מיוחד לוועדה פרופ’ יצחק בריק העלה בישיבה מצגת נתונים מפורטים על מצב הפרישה מהעבודה אצל אזרחים ותיקים. בנתונים עולה כי נכון לשנת 2014 בישראל, גיל הפרישה בפועל הן לגברים והן לנשים הוא בין הגבוהים במדינות הOECD. לדבריו, ישנו קשר ברור אצל כל אזרח ותיק בין בריאות, הכנסה, חברה והערכה עצמית כאשר מדובר באדם עובד, "כשאזרח ותיק עובד, אין זה רק רווח אישי שלו שהוא בריא יותר, זה גורם למדינה לצמצום ההוצאות לבריאות וסיעוד" אמר.
בסיכום הנתונים הציג פרופ’ בריק את החסמים שמונעים 80% מהאזרחים הוותיקים להישאר במעגל התעסוקה. לצד חסמי חקיקה של גיל פרישה, חסמים אישיים וחוסר בהיצע תעסוקתי מתאים שהובאו במצגת, עולה כי מסיבה כלכלית אזרחים ותיקים רבים מעדיפים שלא לצאת ולעבוד כאשר ככה קצבת הזקנה שלהם נגרעת כמעט בכולה בעקבות ההכנסה החודשית.
פרופ’ דניאל גוטליב, סמנכ"ל מחקר ותכנון במוסד לביטוח לאומי אמר בוועדה: "גילנו בביטוח לאומי בצורה ברורה שאנשים ברמת הכנסה נמוכה, התוחלת החיים שלהם קצרה וככל שאדם משתכר טוב יותר, או ההשכלה טובה יותר – התוחלת חיים גבוהה יותר. מחובתנו לייצר צדק חברתי ולגרום לכך שיותר יוכלו ליהנות ולהשתכר ולכן אנו בין היתר רוצים לעדכן את שיעור הקיזוז אצל פורשים ל40% במקום 60% כפי הקיים היום. כל הרעיון לבנות קצבת זקנה דיפרנציאלית הוא אינו נכון. קצבה טובה היא קצבה פשוטה. קצבת הזקנה חייבת להישאר אוניברסאלית, אם גם זה יתחיל לעבוד לפי מבחני הכנסה, אנחנו נראה ירידה משמעותית במיצוי הזכות".
עוד אמר פרופ’ גוטליב בוועדה כי לפי חישובי המוסד לביטוח לאומי, בעוד כמה שנים, אם גיל הפרישה לא יעלה המוסד יהיה בגירעונות כספיים, "לפי החישובים שלנו ולאור העלאת קצבאות הנכים ותוחלת החיים, בתוך כמה שנים המוסד לביטוח לאומי יהיה במצוקה".
רכז שכר ומאקרו באגף התקציבים במשרד האוצר, כפיר בטט אמר בדיון כי העלאת גיל הפרישה לנשים היא בראש ובראשונה משמעותית לנשים לצורך הפנסיה, "אם אישה תעבוד עד גיל 64 קצבתה הפנסיונית תעלה ב20% ואם היא תעבוד עד גיל 67 הפנסיה תגדל בכ-50%. בנוסף, לאור המגמות הדמוגרפיות של הזדקנות האוכלוסייה, העלאת גיל הפרישה הכרחית לכך שהביטוח הלאומי יוכל לשלם קצבאות גם בעתיד".
בסיום הדיון, ח"כ פלוסקוב אמרה כי היא התוודעה באופן אישי עד כמה העסקת אזרחים ותיקים משפיעה על חייהם, "בתקופתי בראשות עריית ערד, ניגשתי בהמלצת כמה אזרחים ותיקים מהעיר לביתו של ארכיטקט מבוגר ששכב במיטתו תשוש וחולה לבקש ממנו שיבנה אנדרטה בעיר לזכר נפגעי מלחמת עולם השנייה, בתוך יממה חזר לאותו אדם הצבע לפנים והוא היה כבר במשרדי עם תכניות לביצוע – הסיפור הזה מלווה אותי ואני רוצה להחזיר לכולם את הצבע לפנים, לדאוג שמי שרוצה להיות סבתא בגיל מבוגר תעשה זאת אך מי שרוצה לעבוד גם זה יתאפשר לו. מילת המפתח להצלחה כאן היא האיזון הנכון לייצר מערכת בגיל הפרישה שתיתן את כל האפשרויות".