אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר פרסם סקירה כלכלית שבועית. המיקוד השבועי עוסק במכשיר המולטילטרלי לתיקון אמנות למניעת כפל מס (ה-MLI), שהינו הסכם מולטילטרלי, שפותח ע"י יותר מ-100 מדינות, ומטרתו לתקן את האמנות למניעת כפל מס הקיימות כיום בעולם בהתאם להמלצות ה-BEPS.
ה-BEPS הינו פרויקט נרחב שיזם פורום ה-G20, בשיתוף עם ארגון ה-OECD, במטרה להביא למניעת שחיקת בסיס המס או להסטה של רווחים למקלטי מס. הסכם ה-MLI ייכנס לתוקף לאחר אשרורו ע"י חמש מדינות. ההסכם יכנס לתוקף לגבי אמנה אם המדינות החתומות עליה אשררו את ההסכם. עם הגשת מסמכי האשרור ל-OECD, תגיש כל מדינה את עמדתה לגבי הסעיפים השונים בהסכם. יישום ההסכם לגבי כל אמנה יעשה בהתאם להוראות ההסכם ומסמכי העמדה שהגישו המדינות החתומות על האמנה.
מדינת ישראל חתמה על ההסכם ביום 7 ביוני 2017. ההסכם צפוי לתקן את רוב האמנות למניעת כפל מס עליהן חתומה ישראל.
נקודות מרכזיות נוספות מהסקירה:
מנתוני הלמ"ס עולה כי בשנת 2017 נרשם גידול של 3.6 אחוזים בהשקעה הגולמית מקומית בנכסים קבועים בענפי המשק. השקעות המגזר הממשלתי היוו כחמישית מסך ההשקעה.
בחודש ינואר 2018 נרשמה התאוששות בייצור התעשייתי, אשר רשם עלייה לרמת שיא. השיפור מיוחס בעיקרו לעלייה מהירה ביצור התעשייתי בענפי הטכנולוגיה העילית.
מדד פדיון ענפי הכלכלה שב בחודש ינואר 2018 למגמת הגידול הנרשמת מסוף 2014. אם תימשך הצמיחה של המדד במהלך 2018, הגידול במדד הפדיון, המהווה אינדיקטור לרמת הצריכה הפרטית, בשנת 2018 יהיה מהיר מזה שנרשם בשנת 2017.
הירידה ביצוא הסחורות בחודש פברואר 2018 באה לידי ביטוי בכל יעדי היצוא העיקריים. בחודש ינואר 2018 נרשמה עלייה חדה בהיקף יצוא השירותים, שהגיע לרמת שיא חדשה. עלייה זו באה לידי ביטוי בכל ענפי השירותים למעט ביצוא שירותי תחבורה. ברבעון הרביעי של שנת 2017 נמשכה מגמת ההרעה במדד תנאי הסחר, הנרשמת מאז הרבעון השני של 2016. מגמה זו התבטאה בירידה של מדד תנאי הסחר בשנת 2017. חלק משמעותי מההרעה במדד נובע מעליית מחירי האנרגיה בתקופה האמורה. ירידת המדד בשנה וחצי האחרונות מיוחסת לעלייה מהירה במחירי היבוא בהשוואה לעלייה במחירי היצוא.
מדד מנהלי הרכש של בנק הפועלים שמר בפברואר על יציבות יחסית. המדד מצביע זה חודש שלישי ברציפות על התרחבות בפעילות הכלכלית. זאת לאחר שבנובמבר 2017, הצביע המדד, לראשונה מזה שנה וחצי על התכווצות בפעילות הכלכלית. מדד מנהלי הרכש בישראל דומה ברמתו לממוצע העולמי. יחד עם זאת, רמתו מוסיפה להצביע על חולשה יחסית של המדד בישראל בהשוואה למדדים המקבילים בארה"ב ובאירופה. הההתרחבות בפעילות הכלכלית בקרב שותפות הסחר המרכזיות של ישראל צפויה לתמוך בהמשך התרחבות הפעילות הכלכלית בישראל.