אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר פרסם את הסקירה הכלכלית השבועית. המיקוד השבועי עוסק במחירי הנדל"ן למגורים במודיעין, אחת הערים המבוקשות ביותר בעשור האחרון בקרב הזוגות הצעירים ומשפרי הדיור. העובדה לפיה פעילות המשקיעים במודיעין, גם בתקופת הגיאות בשוק הנדל"ן, היתה נמוכה משמעותית מאשר ברמה הארצית, מעלה שאלה, באיזו מידה עליית מחירי הדירות בעשור האחרון, כפי שמשתקפת ממדד הלמ"ס, תואמת את השתנות מחירי הדירות במודיעין.
בניתוח שנערך על בסיס כלל העסקאות במודיעין, כפי שמדווחות לרשות המסים, ובהתבסס על שיטת קייס-שילר נמצא כי בין השנים 2017-2005 עלו מחירי הדירות בעיר בשיעור חד של 168% (נומינלית), גבוה מקצב עליית מחירי הדירות ברמה הארצית באותה תקופה. עם זאת, הפער בעליית המחירים בין מודיעין לרמה הארצית "נפתח" בשנים טרם פרוץ המשבר העולמי. ייתכן שהעליה הפחות חדה במחירי הדירות במודיעין בשנים שלאחר הורדת הריבית מוסברת לפחות בחלקה בהיותה של עיר זו יעד פחות "אטרקטיבי" עבור המשקיעים.
הממצאים העולים ממדד קייס-שילר לשני הרבעונים האחרונים של 2017 מצביעים על ירידת מחירים במודיעין, זאת לראשונה מאז תקופת המחאה החברתית. העליה החדה ברמת המינוף של הרוכשים, בפרט הזוגות הצעירים, כמו גם השדרוג "הצנוע" יותר של משפרי הדיור בעיר, עשויים לרמז כי ירידת מחירים זו אכן מבשרת על שינוי מגמה במחירי הדירות במודיעין.
נקודות מרכזיות נוספות מהסקירה:
קרן המטבע ציינה לחיוב בדוח על המשק הישראלי את הצמיחה האיתנה ומצבו הטוב של שוק העבודה. לדברי הקרן, שיעור האינפלציה הנמוך אינו נובע מביצועים מקרו כלכליים אלא מגורמים אחרים ובהם המדיניות הממשלתית להורדת יוקר המחיה. הקרן מדגישה את הצורך בשיפור התעסוקה באוכלוסייה הערבית והחרדית, את הצורך בשיפור הביצועים של מערכת החינוך, ואת השיפור הדרוש בתחום תשתיות התחבורה.
ה- OECD ציין אף הוא לחיוב את התמונה המקרו כלכלית של המשק הישראלי, ואת הורדת יחס החוב תוצר לרמה נמוכה בהשוואה למדינות ה- OECD. לדברי הארגון, המצב המאקרו כלכלי הטוב מיוחס לרפורמות מבניות שבוצעו בשני העשורים הקודמים, ומצב זה מאפשר יישומן של רפורמות מבניות נוספות, ובהן שיפור רמת התשתיות והרחבת היצע ההון האנושי.
הארגון מדגיש את הצורך בשילוב האוכלוסיות החרדית והערבית בשוק העבודה, ובהעלאת רמת הכישורים של אוכלסיות אלו. מנגד, הארגון מציין לשלילה את העלאת קצבאות הנכות, וזאת על רקע החשש שצעד זה יוריד את התמרוץ של האוכלוסיות החלשות להשתלב בשוק העבודה.
התוצר הישראלי צמח בשנת 2017 ב- 3.4 אחוזים. תרמו לכך ההתאוששות בצמיחת יצוא השירותים, והצמיחה החיובית, אך המתונה ביחס ל- 2016, בביקוש המקומי. רכיבי הצמיחה השונים מצביעים על "צמיחה מאוזנת", כאשר מרבית מרכיבי התוצר צמחו בקצב הדומה לקצב הצמיחה הכללי.
ברבעון האחרון של 2017 נרשמה האטה מסוימת בהשוואה לרבעון הקודם, אולם קצב הצמיחה נותר גבוה בהשוואה למחצית הראשונה של 2017. מנועי הצמיחה העיקריים ברבעון האחרון היו הצריכה הציבורית ויצוא הסחורות והשירותים, זאת בעוד שבצריכה הפרטית ובהשקעות בנכסים קבועים נרשמה האטה משמעותית, בין היתר בשל הירידה בצריכת כלי רכב ובהשקעה בהם.
בשנת 2017 נמשכה מגמת הירידה בגירעון של המגזר הציבורי באחוזי תוצר, וזאת בשל עלייה מהירה בהכנסות המגזר הציבורי ביחס להוצאותייו.
בחודש פברואר נרשם גידול משמעותי בגירעון בסחר בסחורות וביבוא הסחורות, זאת ככל הנראה בשל שינוי במערכת הנתונים של הלמ"ס. נתונים אלו מצביעים על המשך מגמת הגידול ביבוא הסחורות ומגמת הקיפאון ביצוא הסחורות הנרשמות מאמצע 2015. הירידה ביצוא נבעה מירידה ביצוא ענף התרופות וביצוא ענפי הטכנולוגיה המעורבת מסורתית. ביבוא נרשם גידול מהיר בכל רכיבי היבוא העיקריים למעט יבוא חומרי אנרגיה, שנסוג מהרמה הגבוהה שנרשמה בחודש ינואר. בתוך כך, בלט הגידול המהיר ביבוא כלי רכב.
מדד המחירים לצרכן רשם עלייה קלה בחודש פברואר. קצב האינפלציה של מדד המחירים לצרכן רשם בפברואר עלייה קלה בהשוואה לרמה שנרשמה בחודש ינואר. מדד מחירי הדירות המשיך במגמת הירידה בחודש דצמבר 2017, ורשם, לראשונה מאז 2006 ירידה במשך ארבעה חודשים רצופים. קצב האינפלציה של מדד מחירי הדירות המשיך במגמת ההאטה והתקרב לרמות שנרשמו בשנת 2012 על רקע המחאה החברתית.
מסיכום דיוני הריבית בסוף חודש פברואר עולה כי אחד מחברי הוועדה המוניטארית תמך בהעלאת הריבית בשל הסיכונים הנובעים מרמת הריבית הנמוכה.
השכר למשרת שכיר ומספר המשרות ירדו בשיעור קל בחודש דצמבר, ירידות שהתבטאו בשכר במגזר העסקי. בשנת 2017 נמשך הגידול המהיר בשכר, אולם במחצית השנייה נרשמה יציבות יחסית ברמת השכר במשק. בקצב הגידול של מספר משרות השכיר נרשמה האטה בשנת 2017 על רקע ירידה בקצב הגידול של מספר המשרות במגזר העסקי, ועל אף הגידול המהיר שנרשם בשירותים הציבוריים. כתוצאה מכך הגיע שיעור המשרות בשירותים הציבוריים לרמתו הגבוהה ביותר מזה 30 שנים.