הוועדה לזכויות הילד קיימה היום (ב’) דיון בנושא ’הפיקוח על מעונות יום לפעוטות’. יו"ר הוועדה, ח"כ יפעת שאשא ביטון פתחת את הדיון: "הדיון עוסק בנושא החשוב ביותר – חיי ילדינו בגילאים הכי רגישים. הגשנו בנושא הפיקוח על המעונות הצעת חוק שבעיני צריך לקדם הכי מהר שאפשר. ברור לכולנו ששטח ההפקר שכיום הוא נחלת גילאי לידה עד 3, חייב להפסק. רק 23 אחוז מהמעונות היום נמצאים תחת פיקוח וגם זה לא בתפיסה ובסטנדרטים שאנחנו מבקשים, שעה אין תקינה.

 

"מעבר לכך ,77 אחוז מהמעונות ללא פיקוח כלל. המציאות האבסורדית היא שכדי לפתוח דוכן פלאפל מוציאים את המיץ לאנשים עם שורה ארוכה של אישורים, אך כדי לעבוד עם ילדים לא צריך כלום, אפשר לפתוח מעון גם במחסן. מדינת ישראל לא יכולה לספר כמה העתיד הוא הילדים וכמה הוא חשוב ולא לתת את המעטפת הזו כבר בגיל לידה, ילדים לא נולדים בגיל 3, אלה 3 שנים קריטיות בהתפתחות וצריכים אותנו שם. מהסיבה הזו אנחנו פה ונמצאים פה הורים שיספרו על מחדלים שונים בכל אותן מסגרות, אנחנו לא מתכוונים להרפות מהנושא הזה, נציף אותו כל פעם מחדש. לא תהייה פשרה לגבי הסטנדרטים הנדרשים לטובת הילדים האלה. נעשה הכול כדי שהחוק הזה יעבור".

 

ח"כ קארין אלהרר: "אין כאן אמירה או כוונה שכל מי שמפעיל פעוטון לא בסדר, הכוונה היא שלא נתקל במקרים דומים לאלה שמגיעים אלינו באופן קבוע. קיבלתי לאחרונה קריאה של המועצה לשלום הילד על פתיחת פעוטון בתחנת דלק. אני רוצה לקוות שהדרך תהייה של שיתוף פעולה, אני לא רוצה לראות שזה יעבור מעל לראשם של מי שאמון על חינוך ילדינו כבר מגיל צעיר. לנגד עיננו עומדים הילדים וטובתם וזה צריך להיות השיח".

 

עו"ד יובל גל אביעד, משרד העבודה והרווחה: "אנחנו בישורת האחרונה של חקיקת החוק הממשלתי, קיבלנו הערות ציבור ואנחנו בעבודה מול משרד המשפטים. אנחנו מקווים ורוצים להביא את הצעת החוק לקראת פתיחת מושב הכנסת".

 

ענת דייגי, איבדה את בנה בפעוטון: "בני היה בן 8 וחצי חודשים, הגננת אמרה לי בבוקר שהוא קצת לא מרגיש טוב, באתי לקחת אותו וראיתי כוחות הצלה, הוא כבר פונה ושהגעתי לבי"ח הוא כבר לא היה בחיים. אני לא יודעת בוודאות לומר מה היה שם. אני יודעת שהיא הייתה שם לבד, היא סיפרה בחקירה שהיא חצי נרדמה. היא לא התקשרה ישירות למד"א אלא קודם לבעלה. שחיפשנו גן עשיתי כל מה שהורה יכול לעשות כדי להגן על הילד שלו, התייעצתי עם כל מי שאפשר. הגננת הבטיחה לי שיש צוות ושיש לחצן מצוקה וכל זה לא היה ולא נברא. חשבתי שזה רשלנות ואז התברר לי שאין תקן, ושזה יותר מעשור שמנסים להסדיר זאת בכנסת. כולם יודעים שצריך את זה, אז למה זה לא זז? איחרנו, הילד שלי לא יחזור אלי. אני רק יכולה להזכיר שמאחוריי שיש עוד ילדים מאחריי ההצעה הזו".

 

ליאת גלנץ, הקואליציה לחינוך מלידה: "אנחנו מקבלים המון פניות של סיפורים קורעי לב. בחורה שעבדה במשפחתון העבירה אלי לאחרונה עדות על זריקת ילדים על מזרונים, הושבה בכוח, האכלה בכוח עד ירידת דם".

 

אם לילד שנחשד כי הוזנח במעון: "הילד סירב להיפרד, היו לו רגרסיות, בכי נורא בכל בוקר. יום אחד הילד חזר קודח מחום עם דלקת ריאות, התאשפזנו כמה ימים. במקביל חברה פגשה אותי והשמיעה לי הקלטה מהגן בה שומעים את הילד שלי אומר לגננת – אני חולה, כואב לי בבטן, בגב, אני רוצה לאמא ואת הגננת אומרת - קחו את הזקן הזה, זרקו אותו במדרגות, הוא כל היום רק מתלונן. שמענו גם בכי, גרירות. החלטתי לצאת למאבק הזה בתקווה שמשהו יקרה וישתנה פה. היא איימה עלינו שאם נעשה שימוש בקלטת היא תפנה למשטרה".

 

ח"כ שאשא ביטון: "זו סוגיה כואבת נוספת - עד כמה קצרה ידינו מלהושיע את הקטנטנים וחסרי הישע שלנו, גם שיש הקלטה זה נקרא האזנת יתר והיא לא חוקית. למרות זאת שאני מעדיפה מצלמות בצורה ממוסדת ומבוקרת, שנפתחות על ידי המשטרה רק במקרה שיש חשד סביר. קידמו זאת אצל הקשישים, אין סיבה שהילדים שלנו יישארו מאחור. עם או לצד החוק יצטרך לבוא גם נושא המצלמות במוסדות, מהמקום של הגנה על חסרי ישע או לחילופין הגנה על צוות במידה שקרה אירוע שלא באשמתו".

 

אם לפעוט שנפגע במעון: "בגיל 4 וחצי חודשים הילד נפגע בגן, בראש ומשם זה עבר לעיניים. הוא נותח בשני המקומות, עד היום התיק בפרקליטות".

 

גלית גלעד, בטרם: "חשוב לדבר על הפן של הבטיחות – הפיזיות של הפעוט. אגף מעונות מבצע הכשרה בסיסית לאנשי הצוות, עד היום נעשו אלפי הכשרות בשיתופנו, מטפלות ומנהלות רבות אומרות כמה זה חסר להן".

 

קרן איוס, יו"ר איגוד הגנים הפרטים: "הקושי שלנו הוא מול השלטון המקומי, אין לנו אחידות בפריסה ארצית של כל מה שקשור להכשרת המבנה, למימון, לתנאים ראשוניים להפעלת הפעוטון. צריך להיות רף בסיסי שצריך לעבור אותו, אנחנו מדברים על הוצאת היתר להתאמת מבנה למעון שעלותה יכולה להגיע לרבע מיליון ₪, אם המעון מקבל היתר לפעול רק 3 שנים אין את הכדאיות לפתוח את המוסד".

 

לירון אשל, המועצה לשלום הילד: "אין שבוע שחולף בלי שאנחנו מקבלים פנייה מתוך המסגרות הלא מפוקחות. משרד הרווחה דיבר על ’ישורת אחרונה’, זהו מושג אמורפי, מעורפל, מה צריך לקרות כדי שהדברים יתחילו לזוז כדי שיהיו סטנדרטים בסיסים שיגנו על הילדים שלנו? אנחנו לא רוצים להגיע לדיון הבא עם עוד שולחן מלא סיפורים".

 

יו"ר הוועדה סיכמה את הדיון: "איחרנו, החוק הזה כבר היה צריך לצאת לדרך. צריך להאיץ את התהליכים לפני שנחשף לעוד מקרים של פגיעה, רשלנות, חוסר מודעות וחוסר הכשרה - סיבות שגורמות לילדים שלנו להיות לא מוגנים במסגרות לא מפוקחות ולא מספיק מוגנים גם במסגרות מפוקחות ברמה לא מספקת. יש לקדם לצד החוק גם את עניין המצלמות ונושאים נוספים. משרד הרווחה – נבקש בתחילת המושב הבא סטטוס של תזכיר החוק וכן לקיים איתנו שיח על הנושאים השנויים במחלוקת. השלטון המקומי נבקש עד ה-15 במאי חוות דעת לעניין השינויים בבנייה שהעלו הגנים הפרטיים, כדי שנוכל לאפשר למסגרות קיימות להצטרך לפיקוח".

תגובות לכתבה

הוסיפו תגובה

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש