התוצר המקומי הגולמי, במחירים קבועים, עלה בשנת 2017 ב-3.4%, לאחר עליות של 4.0% ב-2016 ושל 2.6% ב-2015. יוזכר, כי התוצר המקומי הגולמי שווה לערך נטו של כלל הסחורות והשירותים שיוצרו בישראל. התוצר הגולמי במגזר העסקי (תוצר ענפי המשק למעט שירותים ציבוריים ושירותי דיור) עלה ב-2017 ב-3.5%, לאחר עליה של 4.2% בשנת 2016 ועלייה של 2.7% ב-2015.
מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה עוד, כי התוצר המקומי הגולמי לנפש עלה ב-2017 ב-1.4% במחירים קבועים, לאחר עלייה של 1.9% ב-2016 ושל 0.6% ב-2015.
נתונים מנוכי עונתיות על התפתחות התוצר לפי רבעונים מראים שברבעון הרביעי של שנת 2017 גדל התוצר ב-3.6% בחישוב שנתי. זאת, לאחר עליות של 4.0% ברבעון השלישי, 2.9% ברבעון השני ושל 1.2% ברבעון הראשון של 2017.
סך כל המקורות שעמדו לרשות המשק בשנת 2017, עלה ב-3.6%, לאחר עלייה של 5.2% ב-2016, כאשר יבוא הסחורות והשירותים עלה ב-4.3%. הנתונים על השימושים במקורות מצביעים על עליות של 3.3% בהוצאה לצריכה פרטית, של 3.2% בהוצאה לצריכה ציבורית, של 3.7% ביצוא הסחורות והשירותים ושל2.8% בהשקעות בנכסים קבועים.
מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מתברר, שההכנסה המקומית הריאלית (התמ"ג בתוספת רווחים או הפסדים משינויים בתנאי הסחר עם חו"ל) עלתה ב-2.8% בשנת 2017 – כך שההפסד מתנאי הסחר כאחוז מהתמ"ג היה 0.5% עקב ההרעה בתנאי הסחר. זאת, לאחר הטבה בתנאי הסחר בשנים 2016 רווח של %0.7 מהתמ"ג ורווח של 2.2% מהתמ"ג ב-2015.
פירוט הממצאים: התוצר לפי ענף - התוצר המקומי הגולמי במגזר העסקי (תוצר ענפי המשק למעט שירותים ציבוריים ושירותי דיור) עלה ב-2017 ב-3.5%, לאחר עליות של 4.2% בשנת 2016 ו-2.7% ב-2015. התוצר בענף התעשייה, כרייה וחציבה עלה ב-2017 ב-3.8%, לאחר עלייה של 1.1% ב-2016 ועלייה של 0.2% ב-2015.
כמו כן, עלה התוצר בכל אחד מהענפים הבאים: בשירותי התחבורה,אחסנה ודואר – 5.9%, בענפי המידע ותקשורת –2.1%, בענפי המסחר ושירותי ההארחה – 3.9%, בענף השירותים הפיננסים, המדעיים והטכניים – 4.4%, בענף החשמל, המים והביוב – 3.2%, בענף הבינוי – 4.4% ובענף החקלאות ב- 3.2%.
תוצר ענף השירותים הציבוריים ומלכ"רים, הנאמד על פי תשלומי השכר ומיסים על ייצור בממשלה, ברשויות המקומיות ובמוסדות ללא כוונת רווח, עלה ב- 2.7% בשנת 2017.
הכנסה וחיסכון: ההכנסה הלאומית הפנויה הנקייה, במחירי שוק, הכוללת את ההכנסות מהתוצר המקומי בתוספת הכנסות מחו"ל מעבודה ויזמות ומהעברות שוטפות נטו, הגיעה ב-2017 לכ-128.2 אלף ש"ח לנפש.
החיסכון הלאומי הנקי ב-2017 הסתכם ב-12.1% מההכנסה הלאומית הפנויה, לאחר חיסכון של 12.8% ב-2016 ושל 13.4% ב-2015. החיסכון הלאומי הנקי - שווה להכנסה הלאומית הפנויה פחות הצריכה הציבורית והפרטית.
ההכנסה הפרטית הפנויה המותאמת לנפש בניכוי עליית מחירי הצריכה הפרטית, עלתה ב-2017 ב-0.1% לאחר עלייה של 3.0% ב-2016 ועלייה דומה ב-2015.
שיעור החיסכון הפרטי הנקי הגיע ב-2017 ל-14.4% מההכנסה הפרטית הפנויה המותאמת, בהשוואה ל-15.9% ב-2016 ול-16.6% ב-2015. שיעור החיסכון הפרטי הגולמי (החיסכון לפני ניכוי הבלאי על נכסים קבועים) הסתכם ב-2017 ב-25.2%, לאחר שהסתכם ב-26.2% ב-2016 ו-26.9% ב-2015.
המגזר הממשלתי: בשנת 2017 הסתכם הגרעון בחשבון השוטף של המגזר הממשלתי ב- 8.1 מיליארדי ש"ח, שהם 0.6% מהתמ"ג. זאת, לאחר גרעון של 15.6 מיליארד ש"ח (1.3% תמ"ג) ב- 2016 ושל 16.0 מיליארד (1.4% תמ"ג) ב- 2015. הגרעון בחשבון השוטף שווה להוצאות השוטפות פחות ההכנסות השוטפות של כל הגופים במגזר הממשלתי: הממשלה, המוסד לביטוח הלאומי, הרשויות המקומיות, המוסדות הלאומיים והמלכ"רים שמקבלים את רוב מימונם מהממשלה. הירידה בגירעון הממשלתי השוטף ב- 2017 נזקפת לעלייה של %7.2 בהכנסות השוטפות לעומת עלייה מתונה יותר של 5.3% בהוצאות השוטפות. העלייה בהכנסות ב- 2017 משקפת עלייה במרבית סעיפי ההכנסות בעיקר בהכנסות ממסים ובהכנסות מרכוש.
סך העברות שוטפות ירד השנה ב- 14.5%, הירידה נובעת מהעברות מחו"ל המתייחסות לסיוע הביטחוני.
הגירעון הכולל במגזר הממשלתי, הכולל גם את הגירעון בחשבון ההון, הגיע ב- 2017 ל- 1.2% מהתוצר. זאת, בהשוואה ל- 1.8% מהתוצר בשנת 2016 ול- 1.6% מהתוצר בשנת 2015.
ההוצאה לצריכה הציבורית שכוללת תשלומי שכר, קניית סחורות ושירותים, מסים על הייצור ובלאי נכסים קבועים, הסתכמה בשנת 2017 ב- 285.9 מיליארד ש"ח או 22.6% מהתוצר. הצריכה הציבורית במחירים קבועים עלתה בשנת 2017 ב- 3.2% לאחר עלייה של 3.9% בשנת 2016 ועלייה של 3.2% בשנת 2015.
46.2% מההוצאה לצריכה הייתה על שירותים קולקטיביים - ביטחון וסדר ציבורי, ושירותי מנהל אזרחיים, ואילו היתר – הוצאה לשירותים אינדיבידואליים שנועדו לרווחת הפרט כגון חינוך ובריאות.
הוצאה לצריכה: ההוצאה לצריכה פרטית, במחירים קבועים, גדלה בשנת 2017 ב-3.3%, לאחר עליות של 6.1% בשנת 2016 ו -3.9% בשנת 2015. ההוצאה לצריכה פרטית לנפש עלתה ב-1.4%, לאחר עלייה של 4.0% בשנת 2016 ועליה של 1.9% בשנת 2015. ההוצאה לצריכת מוצרים בני קיימה לנפש ירדה ב- 9.4% לאחר עליה של 17.1% ב-2016 וירידה של 2.1% ב-2015. פירוט רכישות מוצרי בני-קיימה מראה כי, רכישות כלי רכב לשימוש פרטי ירדו ב-22.2% לנפש, רכישות ריהוט, תכשיטים, שעונים ואחר עלו ב-3.4% לנפש ורכישות ציוד – מקררים, מזגנים, מכונות כביסה וכד’ עלו ב-2.3% לנפש.
ההוצאות לצריכה פרטית למעט מוצרים בני קיימה לנפש עלו ב-2.4%, לאחר עליות של 2.9% ב-2016 ו-2.3% ב-2015.
כלל הצריכה האינדיבידואלית לנפש, שכוללת את ההוצאה לצריכה הפרטית וההוצאה לצריכה הציבורית האינדיבידואלית (הוצאות המגזר הממשלתי על שירותי חינוך, בריאות ושירותים אחרים שנצרכים אישית על ידי משקי הבית) עלתה ב-2017 ב-1.5% לאחר עלייה של 3.7% בשנת 2016 ועלייה של 1.9% בשנת 2015 .
ההוצאה לצריכה סופית לנפש המורכבת מהצריכה האינדיבידואלית (87%) ומהצריכה הקולקטיבית (13%), עלתה ב-1.3% בשנת 2017.
ההשקעות בנכסים קבועים: ההשקעה בנכסים קבועים עלתה ב-2.8%, לאחר עלייה של 11.9% בשנת 2016 וירידה של 0.8% בשנת 2015. ההשקעה בנכסים קבועים, למעט אוניות ומטוסים, עלתה בשנת 2017 ב-3.0%.
ההשקעות בענפי המשק השונים (בבנייה שלא למגורים, במכונות, בציוד, בכלי רכב ובתוכנה), שהן כ- 67% מההשקעות בנכסים קבועים, עלו ב-3.6%, בהמשך לעליה של 13.9% ב-2016 וירידה של 2.0% ב-2015. פירוט השקעות המפעלים לפי סוג, מראה ירידה של 29.8% בהשקעות בכלי תחבורה יבשתיים ועלייה של 7.9% בהשקעות המפעלים במכונות וציוד.
ההשקעה בבנייה למגורים ב-2017 עלתה ב-1.2%, לאחר עלייה של 8.1% ב-2016 ועלייה של 1.5% ב-2015. ההשקעות בבניינים שלא למגורים ועבודות בנייה אחרות (מבני תעשייה, משרדים, מוסדות חינוך, כבישים, תשתיות וכד’) עלו ב 10.4% בשנת 2017.
החיסכון הלאומי הגולמי בשנת 2017 הסתכם ב-299.2 מיליארד ₪ לאחר שהיה 296.3 מיליארד ₪ בשנת 2016. החיסכון הגולמי בשנת 2017 גבוה מערך ההשקעה המקומית הגולמית ב- 38.0 מיליארד ₪, לעומת הפרש של 46.4 מיליארד ₪ בשנת 2016.
יצוא ויבוא סחורות ושירותים: יצוא הסחורות והשירותים, במחירים קבועים, עלה בשנת 2017 ב-%3.7, לאחר עלייה של 2.5% ב-2016 וירידה של 2.7% ב-2015. העלייה ביצוא ב-2017 משקפת ירידה ביצוא התעשייתי, למעט יהלומים, של – 2.9%, עלייה ביצוא השירותים (למעט יצוא של חברות הזנק, תיירות וצריכה של עובדים זרים) של- 9.1% ועלייה ביצוא תיירות של – 12.7%. יצוא היהלומים ירד ב-17.1%. יצוא הסחורות והשירותים למעט יהלומים וחברות הזנק עלה ב- 5.7%.
יבוא הסחורות והשירותים, במחירים קבועים, עלה בשנת 2017 ב-4.3%, לאחר עלייה של 9.4% ב-2016 וירידה של 0.3% ב-2015. סך כל היבוא למעט יבוא בטחוני, אניות, מטוסים ויהלומים עלה ב-2017 ב-6.5%, לאחר עלייה של 8.1% ב-2016 ועלייה של 1.6% ב-2015. העלייה ביבוא בשנת 2017 משקפת עלייה של 2.8% ביבוא הסחורות (ללא יבוא ביטחוני), עלייה של 12.5%ביבוא שירותי התיירות ועלייה של 9.9% ביבוא שירותים אחרים. בנוסף, יבוא דלק, אניות ומטוסים עלה בשנת 2017 ב-2.7% ויבוא היהלומים ירד בשנת 2017 ב-9.9%.
מחירים: מחירי הסחורות והשירותים במשק (התוצר המקומי ויבוא הסחורות והשירותים) ירדו ב-2017 ב-0.6% לאחר ירידה של 0.2% ב-2016, לעומת עלייה של 1.3% ב-2015. ירידה זו משקפת ירידה של 3.8% במחירי היצוא ועלייה של 0.1% במחירי ההשקעות בנכסים קבועים, 1.6% במחירי ההוצאה לצריכה ציבורית ו-0.1% במחירי ההוצאה לצריכה פרטית. מחירי היבוא ירדו ב-2017 ב-3.1% כאשר מחירי התוצר המקומי הגולמי עלו ב 0.1%.
השוואה בינלאומית: קצב הגידול של 3.4% בתמ"ג בישראל בשנת 2017 היה גבוה יחסית לקצב הגידול הממוצע במדינות ארגון ה- OECD (הארגון לשיתוף פעולה כלכלי ולפיתוח ) שעלה ב-2.4% בשנת 2017. יחד עם זאת, בשל הגידול המהיר יחסית של האוכלוסייה בישראל קצב גידול התמ"ג לנפש בישראל שהיה 1.4% היה נמוך יחסית לקצב הגידול הממוצע ב – OECD שעמד על 1.9%.
התמ"ג לנפש בישראל במונחי שווי כח הקנייה (PPP) היה ב-2017 88% מהתמ"ג הממוצע לנפש במדינות המשתייכות לארגון ה-OECD. רמת המחירים של התמ"ג בישראל (היחס בין שווי כוח הקנייה לשער החליפין) עמדה על 119% בהשוואה לרמת המחירים במדינות המשתייכות לארגון ה-OECD.