פערי השכר בין גברים ונשים במשק הישראלי הם בעיה כאובה ומוכרת והם חוצים ענפים ותפקידים, אך נראה שלפחות בענף אחד במשק, ענף ההייטק, הדברים מתחילים להיראות אחרת ופערי השכר בין גברים לנשים מתחילים להצטמצם. סיכום שנתי מעודכן של מאות השמות בהייטק במרוצת 2017 שבוצע על ידי חברת ההשמה להייטק Jobinfo לרגל יום האישה הבינלאומי (8.3) מעלה נתונים מעודדים בהשוואה לשנת 2016. על פי הנתונים בעוד ששכרם הממוצע של גברים בהייטק עלה בשנה החולפת ב-10% הרי ששכרן של הנשים עלה ב-17%.
מבחינה מדוקדקת יותר של הנתונים נמצא כי שכרן של הנשים במקצועות הטכנולוגיים בדרגים הזוטרים ועד שדרת הניהול הבינונית עלה בשנה זו ב-14% לעומת 9% בקרב הגברים וכי שכרן של הנשים בדרגת ניהול בכיר כדירקטוריות עקף את העלייה בת ה 33% שנרשמה בקרב הגברים בדירוג זה ושכרן הממוצע של בכירות אלו עומד על כ-44,000 ₪ בדיוק כמו אצל הגברים, נתון דרמטי במיוחד. "יחד עם זאת חשוב לציין כי השמות נשים מדירקטור ומעלה היוו רק 12% מסך השמות בכירים ב- 2107 כך שלצערנו מיעוט ההשמות הנשיות בדרגים אלה לא מאפשר לקפוץ למסקנות מרחיקות לכת או להצביע על מגמה", אומרת אילנה אחימאיר, מנכ"לית Jobinfo.
מהנתונים עולה כי למרות עליות השכר הגבוהות יותר בקרב הנשים, הפערים עדיין קיימים וכך עמד שכרם הממוצע של גברים בהייטק בשנת 2017 על 26,701 ₪ לעומת שכר הנשים שעמד על 23,159 ₪. שכרם של הגברים במקצועות הטכנולוגיים בדרגים הזוטרים ועד שדרת הניהול הבינונית עמד בשנה זו על 25,835 ₪ לעומת 22,239 ₪ בקרב הנשים.
עיון מדוקדק בנתונים של Jobinfo לשנת 2017 מעלה כי המקצועות הטכנולוגיים עדיין נחשבים "גבריים" יותר כך שהגברים איישו בשנה זו 87% מהמשרות הטכנולוגיות בהייטק לעומת 13% בלבד מקרב הנשים. בשנה זו אף חלה ירידה כללית של 4% בקרב הנשים במקצועות הללו בהייטק לעומת 2016.
מפילוח עבודת הנשים בהייטק על פי תחומים מקצועיים עולה כי רובן (32%) עסקו ב-QA, 21% מהן בפיתוח תוכנה וחומרה ו-12% בניהול בכיר בדרגת דירקטור ומעלה. מבחינת היקף המשכורות נמצא כי בשנת 2017 השכר הממוצע בתפקידי QA לנשים בהייטק עמד על 16,890 ₪, מה שמהווה ירידה של 8% ממשכורתן בשנת 2016, שכרן של מפתחות התוכנה עמד על 23,120 ₪ , שכרן של מפתחות החומרה עמד על 24,188 ₪.
"תעשיית ההייטק הישראלית מחפשת פתרונות למחסור בכוח אדם טכנולוגי ולצערנו הקצב האיטי של צמיחת הפתרונות המקומיים מאלץ את החברות למצוא מרכזי פיתוח בחו"ל כאשר אתרי הפיתוח המככבים הם קייב, פולין ובולגריה, אם כי עדיין את טכנולוגית הליבה מקפידים לפתח בארץ. אנו צופים שהטרנד הזה יימשך, לאור המחסור בידיים עובדות, לאור שביעות הרצון מהתוצר בחו"ל ולאור העלויות העצומות של מרכזי פיתוח בישראל, שכרגע רק הולכות וגוברות", אומרת אחימאיר.
לדבריה, "אנחנו עדים לפרויקטים המנסים להצמיח דור חדש של נשים שיפנו למקצועות הטכנולוגיים אבל את התוצאה ניתן יהיה לראות רק בעוד שנים מספר. גם פרויקטים אחרים לכניסתם של חרדים, ערבים ואוכלוסיות אחרות עדיין לא מספקים היקפים משמעותיים של ידיים עובדות".