אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר פרסם הבוקר סקירה שבועית. המיקוד השבועי בוחן את ההשפעה של מוסד הלימודים על שכר האקדמאים. מספר הצעירים שלומדים לימודים אקדמאיים בישראל צמח במהירות בעשורים האחרונים וכתוצאה מכך נוצר שוני משמעותי ביכולת של המוסדות השונים לברור תלמידים. המיקוד השבועי יציג את הפרמיה בשכר – דהיינו, שיעור השינוי בשכר הממוצע – לבוגרי תואר ראשון, לפי רמת הסלקטיביות של מוסד הלימודים.
באופן כללי, לימודים במחלקה בה הפסיכומטרי הממוצע של הלומדים גבוה ב- 10% מהפסיכומטרי הממוצע של בוגרי מחלקה אחרת, ינבאו עלייה של כ- 5% בשכר לעובדים בגילאי 39-26, וזאת אחרי שליטה על מאפייני הבוגרים טרם כניסתם למערכת האקדמית.
בעוד שהפרמיה הממוצעת לסלקטיביות מוסד הלימודים עומדת על 5%, היא שונה מאוד בין תחומי הלימוד: במקצועות ההייטק (מדעי המחשב והנדסת חשמל) הפרמיה היא בגובה של 11%; בהנדסת תעשייה וניהול ובחשבונאות 8%; במשפטים 6% ובמתמטיקה ובכלכלה כ-4.5%; ולא נראה כי קיימת פרמיה חיובית לסלקטיביות המוסד ללומדים ביולוגיה, מדעי הרוח ומנהל עסקים.
נקודות מרכזיות נוספות מהסקירה: מהאומדן הראשון של הלמ"ס לנתוני החשבונות הלאומיים לשנת 2017 עולה כי שיעור צמיחת התוצר עמד בשנת 2017 על 3.3 אחוזים.
בתוך כך, נמשכה בשנת 2017 ההתאוששות בצמיחת יצוא הסחורות והשירותים. כמו כן, בשנת 2017 נרשם שיפור בצמיחת הביקושים המקומיים כאשר הצריכה הפרטית, הצריכה הציבורית וההשקעה הוסיפו להתרחב, אם כי בקצב מתון מזה שנרשם בשנת 2016. רכיבי הצמיחה השונים מצביעים על "צמיחה מאוזנת", כאשר מרבית מרכיבי התוצר צמחו בקצב הדומה לקצב הצמיחה הכללי.
כחלק מהפרסום, פרסמה הלמ"ס את האומדן הראשון לנתוני החשבונות הלאומיים לרבעון הרביעי, ממנו עולה כי קצב הצמיחה ברבעון הרביעי עמד על 3.6 אחוזים בקצב שנתי, האטה קלה ביחס לקצב הצמיחה שנרשם ברבעון השלישי, אך גבוה מהצמיחה שנרשמה ביתר הרבעונים של 2017. הצמיחה ברבעון הרביעי מיוחסת להאצה בהוצאה הציבורית (יבוא בטחוני) וביצוא (שירותים ויהלומים). כמו כן הצריכה הציבורית התכנסה לביצוע התקציבי.
מדד הייצור התעשייתי רשם בחודש דצמבר 2017 ירידה לאחר חודשיים של עליות. הירידה בייצור התעשייתי בחודש דצמבר מיוחסת להאטה שנרשמה בענפי הטכנולוגיה העילית-מעורבת ובענפי הטכנולוגיה המסורתית. הייצור בענפי הטכנולוגיה העילית שמר בחודש דצמבר על יציבות.
בשנת 2017 רשם מדד הייצור התעשייתי עלייה של 3.6 אחוזים בהשוואה לשנת 2016. העלייה באה לידי ביטוי בכל ענפי התעשייה. על אף הגידול שנרשם בשנת 2017 בייצור בענפי הטכנולוגיה העילית, מגמת הירידה מרמת השיא שנרשמה באוגוסט 2012 משקפת האטה מסוימת בייצור בענפי ההייטק.
מדד פדיון ענפי הכלכלה רשם בחודש דצמבר 2017 ירידה מרמת השיא שנרשמה בנובמבר. בשנת 2017, רשם מדד פדיון ענפי הכלכלה גידול של 4.3 אחוזים, בהשוואה לשנת 2016. בכך שמר קצב הגידול על יציבות. העלייה במדד פדיון ענפי הכלכלה בשנת 2017 באה לידי ביטוי בכל ענפי הכלכלה במשק.
המדד המשולב של בנק ישראל למצב המשק מצביע על המשך מגמת הצמיחה במשק בקצב יציב.
העלייה ביצוא הסחורות בחודש ינואר 2018 באה לידי ביטוי בעלייה לכל יעדי היצוא המרכזיים. בחודש דצמבר 2017 נרשמה ירידה חדה בהיקף יצוא השירותים, מרמת השיא שנרשמה בחודש נובמבר. בשנת 2017 הסתכם יצוא השירותים (כולל חברות הזנק) ב- 44.4 מיליארדי דולרים, גידול של 11.0 אחוזים ביחס לשנת 2016.
מדד מנהלי הרכש של בנק הפועלים שמר בחודש ינואר 2018 על יציבות יחסית, בהשוואה לחודש הקודם. המדד מצביע זה חודש שני ברציפות על התרחבות בפעילות הכלכלית. זאת לאחר שבנובמבר 2017, הצביע המדד, לראשונה מזה שנה וחצי על התכווצות בפעילות הכלכלית. מדד מנהלי הרכש בישראל דומה ברמתו לממוצע העולמי. יחד עם זאת, רמתו מוסיפה להצביע על חולשה יחסית של המדד בישראל בהשוואה למדדים המקבילים בארה"ב ובאירופה.