הלמ"ס פרסמה היום נתונים מתוך הסקר החברתי 2016, הנוגעים להתארגנויות עובדים וזכויות עובדים בישראל. בקרב בני 20 ומעלה, 89% מסכימים עם זכותם של עובדים להתאגד, ו-64% סבורים כי במקום עבודה שבו פועל ארגון עובדים, יש ביטחון תעסוקתי.
על מי מוטלת האחריות העיקרית לדאוג לזכויות העובדים? 28% סבורים כי האחריות מוטלת על המדינה;
39% - האחריות מוטלת על ההנהלה במקום העבודה; 20% - האחריות מוטלת על ועד העובדים או ארגון העובדים; 5% - כל אחד צריך לדאוג לעצמו.
בקרב השכירים בני 20 ומעלה, 27%, כ-791 אלף איש, חברים בארגון עובדים כלשהו. 54% מהשכירים החברים בארגון עובדים שייכים להסתדרות הכללית החדשה. 20% מהשכירים בענפים יצרניים חברים בארגוני עובדים ו-29% מהשכירים בענפי השירותים.
58% מהשכירים בענף חינוך חברים בארגון עובדים ו-53% בענף מינהל מקומי, ציבורי וביטחון וביטוח לאומי.
69% מהשכירים החברים בארגון, מעידים כי ארגון העובדים המייצג אותם, פועל להגנה על העובדים במניעת פיטורים, מפני התנהגות שרירותית של המעסיק ומעניק הגנה משפטית.
כמחצית (51%) מהשכירים החברים בארגון, סבורים כי הארגון שבו הם חברים דואג לשיפור שכרם של העובדים, 43% סבורים כי הארגון אינו דואג לשיפור השכר. 9% מהשכירים, כ-250 אלף איש, העידו כי בשנים האחרונות זכויותיהם הופרו, יותר ממחציתם (58%) בתחום השכר ו-24% בתחום שעות וימי עבודה. כמחצית (51%) מהשכירים שזכויותיהם הופרו, פנו להנהלה במקום העבודה ו-36% לא עשו דבר.
בקרב השכירים שאינם חברים בארגון עובדים, 74% מציינים כי הסיבה לכך היא שאין ארגון עובדים במקום עבודתם, 8% אינם יודעים על האפשרות להיות חבר בארגון עובדים, 6% טוענים כי חברות לא תועיל להם.