לפני דקות אחדות סיימו לשאת דברים בכנס המחאה של איגוד לשכות המסחר שהתקיים בהשתתפות נשות ואנשי עסקים רבים, מכלל ענפי המגזר העסקי, במסגרתו יצאה קריאה לראש הממשלה ולממשלת ישראל לחדול מההפקרות בחקיקה הישראלית המטילה עוד ועוד רגולציה על העסקים.
העסקים הביעו מחאתם על שממשלת ישראל והרשויות הרגולטוריות מטעמה, על אף החלטה 2118 מיום 22.10.2014 שנועדה לצמצם ב 25% את הרגולציה תוך 5 שנים, אינן פוסקות מלהמשיך ולייצר רגולציה חדשה.
עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, פתח את הכנס: "ממשלת ישראל במו ידיה גורמת לעליית מחירים של מוצרי העסקים הישראלים ומנגד מעניקה הטבות בהיקף מיליארדים לחברות זרות באמצעות פטור ממסים. ממשלת ישראל מעודדת תעסוקה בחו"ל וגורמת נזק עצום לעסקים הישראלים. הרגולציה היא אחד החוליים הקשים ביותר של המשק הישראלי מכיוון שזה יציר כפינו. בשלוש השנים האחרונות הרגולציה החונקת את העסקים הישראלים התעצמה ותמשיך להתעצם ב-2018. נלחם בעודף הרגולציה בכל האמצעים השנה. חיכינו בסבלנות 3 שנים כהבטחת הממשלה לצמצום הרגולציה וכיום המציאות הפוכה. חונקים את העסקים הישראלים ועל כך מוסיפים גם אפלייתם לרעה אל מול גופים עסקיים זרים.
לדברי לין, "כבר עתה, בסוף 2017, אמור היה הנטל הרגולטורי לרדת ב-15%. זה לא קרה. תנופת הרגולציה ממשיכה, ותכלית החלטה 2118 מושמת לאל - לא רק שנטל הרגולציה לא ירד, אלא שתנופת רגולציה חדשה ממשיכה, אם מכוח תקנות או מכוח חוק. בסופו של דבר כולנו נשלם את מחיר חניקתו של המגזר העסקי".
לין האשים חלק ממשרדי הממשלה המתעלמים מהוראות החלטה 2118 ועושים כל מה שניתן כדי להעביר את הרגולציה בה הם מעוניינים מבלי להתחשב בכלל עומס הרגולציה המוטל על המגזר העסקי: "רגולציה היא כמו חבלה מכוונת במגזר העסקי. בלתי נשלטת. אומרים לרשויות המדינה ’אנחנו נותנים לכם חופש לפגוע במגזר העסקי’. המפתח הוא בידי ראש הממשלה. אנחנו יכולים להזניק את הכלכלה הישראלית לגבהים אמיתיים, לא להסתפק בתוצר לנפש שהוא עדיין נמוך מאוד בהשוואה לאירופה וארה"ב. רה"מ רוצה להוריד את הרגולציה, אבל הוא חי מנתונים שנותנים לו אנשים שרוצים למצוא חן בעיניו. הוא לא נמצא בתוך הרגולציה, הוא לא מכיר את המגזר העסקי מספיק. הוא לא יודע מה קורה בתחום הרגולציה. מוליכים אותו שולל". לין קרא בפניה אישית לראש הממשלה ואמר: "אם אתה רוצה להוריד את הרגולציה, אם אתה שואף שבאמת הכלכלה תצמח, בלי תוספת תקציבית כלשהי, שהכלכלה תזנק – רק כתוצאה מהפחתת הרגולציה. יש להקפיא כל רגולציה קיימת, כל יוזמת רגולציה, כל רגולציה במכבש העבודה – עכשיו, ולחמש שנים".
דורון שליט, מנכ"ל GSK ויו"ר חטיבת התרופות באיגוד לשכות המסחר: חברות התרופות בישראל כורעות תחת הנטל הרגולטורי הבלתי פוסק. אין אנו מקלים ראש חלילה מדרישות חשובות שחובה עלינו להיענות להן באופן מלא ומדוקדק שכן יש להן השפעה ישירה על בריאות הציבור. אולם, בנוסף לרגולטור המקצועי שהוא משרד הבריאות, שלעיתים משתמש בסיסמה ’בריאות הציבור’ שלא לצורך וללא בסיס בדין הרי שעל החברות מושטת גם חקיקה פרטית בלתי פוסקת מכנסת ישראל. חקיקה שלא עוברת כל סינון ולעיתים קרובות בניגוד לעמדתו המקצועית של משרד הבריאות".
שליט אף הביא דוגמאות לרגולציה בלתי אפשרית מתחום העיסוק שלו: אריזות תרופות שההתעסקות עליהם היא בגודל הפונט, צורתו, סוגו וכד’; השפות בהן צריך לכתוב את המידע של המוצר על גבי האריזה; הגדלת האריזות באופן משמעותי, למוצרים קטנים, על מנת שיהיה מקום לכתוב בשפות שונות. "זה נראה לכם בריאות הציבור? זה נראה לכם סביר?" שאל שליט בעוד מנופף בקופסאות המשחות, "שלא לדבר על העלויות, השבתת פסי יצור בחו"ל, וכל זה רק כדי לענות על דרישות הרגולטורים בישראל".
אמיר שני, בעלים ומנכ"ל קבוצת עמית עמילות מכס ותחבורה וסגן נשיא: "מערכת שער עולמי בהשקעה של קרוב ל-700 מיליון ש"ח יצאה לדרך בהחלטת ממשלה לפני כעשר שנים והחלטה זו דיברה על מערכת משולבת למכס עם כל משרדי הממשלה. לצערי הרב, כל רגולטור פיתח מערכת עצמאית שדורשת מהיבואנים וסוכני המכס להזין את אותה אינפורמציה מספר פעמים של עבודה במקביל משרד הכלכלה משרד הבריאות מכון תקנים משרד התקשורת וזה שערורייה לאזרח".
מוני בר, יו"ר הארגון הישראלי להשכרת רכב וליסינג, בעלים ומנכ"ל באדג’ט, יו"ר הולידיי טראוול נציגת קונצרן התיירות העולמי TUI וחבר נשיאות לשכת המסחר: "כבעלים של חברה, אני מקדיש 40% מזמן הניהול שלי כדי להתמודד עם תמנון הרגולציה והביורוקרטיה שפוגעים באופן אנוש בתפקוד החברה ומונעים כל רצון ויכולת לפיתוח העסקי של החברות שבבעלותי. לקבל רישיון עסק זה תהליך מייגע שאורך שנים. אפשר לקחת מאכר שיתמודד מול כל הרשויות, אבל זה פלילי. אני לא רוצה להיות מואשם בפלילים במדינה שבה אני רוצה לפתח עסקים".
"אנו עדים לצונאמי של תביעות ייצוגיות כש- 95% מהן נדחות או מסולקות וזה ביזנס של מגזר מסוים של עורכי דין שדואגים לעצמם. מתוך 12 תביעות ייצוגיות שהוגשו נגדי 11 נדחו או סולקו. כל תביעה ייצוגית כזו מבחינתי עולה כ 250,000 ₪ למשרד עורכי הדין כי צריך להכין המון חומרים, ובסוף כשזה נדחה או מסולק, כמובן תמורת כסף שהולך לעורך הדין ולא לציבור, בית המשפט פוסק הוצאות של 20 אלף ₪.10 תביעות ייצוגיות 2.5 מיליון שקלים." בר קרא בסוף דבריו לרגולטורים ולשרים - "ניצחתם אותי. גמרתי לפתח עסקים חדשים במדינת ישראל. התחלתי להשקיע בחו"ל."
אבי כץ, מייסד רשת קופיקס ונשיא קרן הגשמה: "כשהייתי קטן היה ספר בשם ’גוליבר בארץ הענקים וגוליבר בארץ הגמדים’. מה ששבה את ליבי ונשאר לי עד היום מהספר זה תמונה אחת: גוליבר שוכב על הרצפה והוא גדול בארץ הגמדים, ובלילה הגמדים עטפו אותו עוד חוט דק ועוד חוט דק ועוד חוט דק, ובבוקר הוא קם ולא היה יכול לזוז. זה מה שאני מרגיש. סה"כ עוד חוט, חוט של גמדים, אבל כשאני קם בבוקר, ממש בכל יום יותר קשה לי ללכת". כץ הדגיש: "עם 13 רגולטורים שמעורבים בכל פתיחת עסק קטן, אין לך אפשרות לפתוח עסק של מזון בלי לעבור עברה פלילית."
ישראלה שטיר, נשיאה ובעלים י.י. שטיר בע"מ, וסגנית נשיא לשכת המסחר: "הרגולציה פוגעת בסופו של דבר באלו שרוצים להגן עליה. רגולציה מוגזמת היא בעייתית ומקשה לעשות עסקים. זה בסדר שהרגולטור מנסה למנוע מונופולים ומחפש להגדיל את התחרות אבל כשעושים זאת בלי להבין ההשלכות גורמות נזקים אדירים הן לצרכנים הן לעובדים והן לעסקים".
עו"ד רועי כהן, נשיא להב -לשכת ארגוני העצמאים והעסקים הקטנים: "500 אלף עצמאים ועסקים קטנים יוצאים מדי בוקר לבושים בשכפ"ץ על מנת להביא פרנסה. במדד קלות עשיית עסקים התחלנו במקום 26 עכשיו אנחנו במקום 54, מדינות עולם שלישי לפנינו. ראש הממשלה בא ואומר שיוריד את הרגולציה במצ’טה, על מה הוא מדבר? חדשות לבקרים 200 רגולטורים שונים קמים ומנסים להצדיק את קיומם ומנחיתים עלינו הכבדות רגולטוריות. עודף רגולציה מוביל לשחיתות. סגירת עסקים ופתיחתם משרתת את המדינה, זה מעל ל300 מיליון ש"ח שנכנסים למדינה מהדלת המסתובבת מפתיחה וסגירת עסקים. מצאו להם פראיירים להכות בהם’ - מבחינתם פראיירים באים ופראיירים הולכים. במה חטאנו ובמה פשענו? סיוע ממשי והקלה על מגזר זה יחזיר את עצמו באופן מידי היות ויוביל להגדלת הפיריון ולצמיחה במשק. אז הגענו לכאן היום, מאוחדים מתמיד על מנת להגיד למקבלי ההחלטות שלא נסכים עוד להיות פראיירים, מאסנו בדיבורים והגיע הזמן למעשים, להחלטות אמיצות שיאפשרו לעסקים הקטנים ולעצמאים לעלות על מסלול הנכון למען הבראת המשק הישראלי."
עדי כהן, מנכ"ל טיב טעם: "הרגולציה בתחום קמעונאות המזון – חוק קידום התחרות בענף המזון, תקנות משרד הבריאות על הובלת, יצור ויבוא מוצרי מזון, סימון בריאותי למוצרי מזון, חובת סימון מחירים והאכיפה המנהלית שגוררת קנסות עתק, הקלות שבהגשת תביעות יצוגיות, חוק האריזות, חוק הפיקדון על מכלי משקה, השוואת מחירים של מוצרי פארמה, הקצאת שטח מכירה ייעודי למוצרי מזון בפיקוח, הקצאת שטח מכירה ייעודי למוצרי מזון בפיקוח, כולם חוקים פופוליסטיים שיישומם עולה מיליארדים למשק ומועמסים באופן ישיר על מחיר המוצרים שכולנו צורכים על בסיס יומיומי. על כולנו להירתם להקל על הרגולציה ועל התחרות כדי להוזיל את יוקר המחיה ואת המוצרים לצרכן. בסופר יש 30 אלף מק"טים שונים על מאות עד אלפי יחידות, מיליוני פרטים וכל אחד צריך מדבקה, ואם היא נופלת אנו מקבלים עיצומים כספיים של מאות אלפי שקלים. אני מחזיק עורכי דין, אנשי רגולציה ומשרדים חיצוניים ומשלם לבתי משפט, הכל בגלל המדבקה הקטנה כשרק במדינת ישראל יש את המדבקה הקטנה הזו. השתגעתם לגמרי."
לגבי שקיפות מחירים, ציין כהן כי אנו טענו שישראל הקימה את מנגנון תיאום המחירים הגדול בעולם כי היחידים שמשתמשים במנגנון זה הם הקמעונאים, וזה בחסות מדינת ישראל. כהן אמר כי "הרגולציה אחראית ל- 10% מיוקר המחיה בישראל. שוק המזון עומד על 55 מיליארד ₪. קרא לשר האוצר כחלון לצאת בתכנית ’נטו רגולציה’, יישום התכנית לצמצום הרגולציה בענף המזון, תחסוך 5.5 מיליארד ₪ לציבור שמתבטאים ב- 1,000 ₪ לכל משפחה בשנה."
עו"ד איתן אפשטיין, שותף בכיר במשרד מ.פירון ושות’, התייחס לקשיים הרגולטוריים המקשים על כניסתם של משקיעים זרים: "השקעות זרות מהוות את אחד המנופים העיקריים לצמיחת כלכלות בכלל ושל מדינות קטנות, בפרט. לכן, הוגדרה הגדלת היקף ההשקעות הזרות הישירות בישראל כמטרת על של ישראל - ובצדק. ואולם, בשנים האחרונות, אנו מזהים אצל אותם משקיעים זרים, בהם יהודים תומכי ואוהבי ישראל, רתיעה מביצוע השקעות בארץ וזאת בשל ריבוי הרגולציה והשינויים הרגולטוריים התכופים והבלתי צפויים, שיוצרים, בסופו של יום, סביבה של אי ודאות עסקית – ובסביבה כזו - אף משקיע לא רוצה להיות".
עו"ד דן כרמלי, משנה למנכ"ל איגוד לשכות המסחר, פתח את כנס המחאה והציג את תוצאות הסקר שביצעה חברת SQ עבור איגוד לשכות המסחר, הבוחן את עלות ההתמודדות של העסקים עם העומס הבלתי פוסק של הרגולציה. מהסקר עולה כי המגזר העסקי רואה בהשלכות עודף הרגולציה והמשך יצירתה של רגולציה חדשה כפוגעים באופן ישיר ומהותי בהתנהלות העסקית ולעתים ללא כל הצדקה או תועלת ראויה עבור הצרכן. כך, 96% מהעסקים שהשתתפו בסקר ציינו כי כלל ההכבדות והרגולציה שהושתו עליהם בשנים האחרונות משפיעים על העסק ומעמיסים תוספת עלויות והוצאות, וזמן ניהול מיוחד, שנדרשים כדי לעמוד באותן דרישות.
כמו כן, עסק בישראל משלם אלפי שקלים בחודש כדי להתמודד עם דרישות החוק והרגולציה: ההוצאה הכספית נעה בין כ- 3,750 ₪ בחודש בקרב עסקים קטנים לכ- 15,000 ₪ בחודש בקרב עסקים בינוניים-גדולים. העסקים בישראל מעריכים כי ההשקעה שנדרשה מהם בשנה האחרונה להתמודדות עם אותן תקנות רגולטוריות נאמדת בכ- 7,500 ₪ בחודש לעסק (הוצאה ישירה, אחוזי משרה ו/או העסקת קבלנים). כלומר עסקים קטנים (עד 10 עובדים) מוציאים כמעט 40 אלף ₪ בשנה בהתמודדות הישירה עם הרגולציה.
בנוסף, 51% מהעסקים מעידים שהם נדרשים להשקיע כ- 10% משרה בחודש בממוצע , ללא קשר ליועצים וספקים חיצוניים, כדי לעמוד בדרישות רגולטוריות. משמעות ממצא זה היא כ- 20 שעות חודשיות במצטבר של מנהלים ועובדים. 25% מהעסקים נדרשים להשקיע עד 40% משרה בחודש בממוצע, והשאר אף יותר מ 40% משרה בכל חודש, בהם כ- 16% מהעסקים בישראל מדווחים על העסקת משרה אחת ויותר להתמודדות עם נושא זה. המשמעות של נתון זה היא שכיום מושקעות במגזר העסקי בישראל כ 55,000 משרות שכל תפקידן הוא להתמודד עם ההכבדות והרגולציה.