הוועדה לבחינת אשראי וצמיחה בענף היהלומים בישראל מגישה המלצותיה לשר הכלכלה והתעשייה: הקצאת אשראי בהיקף 1 מיליארד ₪ להקמת מסלול ייעודי לענף בקרן לעסקים קטנים ובינוניים; הקמת מעבדה לחדשנות בבורסה – בהיקף של 12 מיליון ₪; סיוע לענף במימון כנסים בחו"ל, הבאת קניינים לישראל וכן קידום זירות מסחר מקוונות בינלאומיות - בהיקף של 10 מלש"ח; הקצאת כלי אגף סחר חוץ, כסף חכם ושער לשיווק בינלאומי לטובת ענף היהלומים; הנחיה בדבר "החזר יצוא" של יהלומים – הקלה רגולטורית משמעותית לענף.
אלי כהן, שר הכלכלה והתעשייה: "יישום מסקנות הוועדה לצד צעדים נוספים הוא נדרש על רקע המשבר שחווה הענף והשינויים בתעשיית היהלומים העולמית בשנים האחרונות, ונועדו להעניק כלים חדשים להתמודד עם האתגרים בענף ולהקל ברגולציה על מנת להגדיל את היצור והיצוא לעולם".
יורם דבש, נשיא בורסת היהלומים: "יישום מסקנות הוועדה בפועל יכול בהחלט לסייע לנו בכל התחומים שחשובים ליהלומנים ושעשויים לאפשר לנו לחזור לצמיחה ולהובלה עולמית: ערבות המדינה לענף; ההשקעה הממשלתית בחממה הטכנולוגית שהבורסה תפתח בעוד שבועיים; הסיוע להקמת המפעל הייחודי לייצור אבנים גדולות שימצב את ישראל המובילה עולמית בתחום; והסיוע בשיווק היהלומים ברחבי העולם".
ענף היהלומים הינו ענף משמעותי בכלכלת ישראל. בשנת 2016 עמד יצוא היהלומים על כ-28 מיליארד ₪, המהווים כ-13% מסך יצוא הסחורות של מדינת ישראל. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מועסקים בענף כ-9,500 עובדים.
הענף חווה שני משברים משמעותיים בשנים האחרונות, בשנת 2008 בעקבות המשבר העולמי, ובשנת 2015 בעקבות האטה בשוק הסיני.
בעקבות המשבר העולמי, משנת 2008 ירד יצוא היהלומים המלוטשים של ישראל בשיעור מצטבר של כ- 27% (בין 2008 ל- 2016, במונחים ריאליים).
התנודות ביצוא היהלומים הישראלי מתואמות במידה רבה עם המגמה העולמית והיצוא הישראלי מתאושש בשנים האחרונות בקצב דומה להתאוששות הגלובאלית בביקוש ליהלומים. חריגה למגמה זו הינה שנת 2016, בה ניכרת האטה יחסית ביצוא היהלומים של ישראל, ביחס לסחר העולמי.
ביום 6 בספטמבר 2017 מינה מר שי רינסקי, מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה, ועדה לבחינת אשראי וצמיחה בענף היהלומים בישראל. הועדה בראשות עו"ד נעמה קאופמן פס, משנה למנכ"ל, כללה עוד את מ"מ המפקח על היהלומים במשרד הכלכלה והתעשיה, מר דני טל וסגניתו, סיגל שידלובסקי, מר אוהד כהן, מנהל מינהל סחר חוץ, מר רן קיויתי, מנהל הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, מר עמית מרזאי, נציג אגף החשב הכללי באוצר, מר עידו סופר, נציג אגף התקציבים באוצר וגב’ מורן חנסיס, נציגת הכלכלן הראשי באוצר. על הוועדה הוטל לבחון את ענף היהלומים בישראל, ובמסגרת זו, לסקור מגמות שונות בישראל ובעולם ולדון באפשרויות לפיתוח התעשייה והענף תוך הסרת חסמים למתן אשראי לעוסקים בענף. הובהר כי הצוות יגיש את מסקנותיו לעניין התהליכים והמגמות הנדרשים בדגש על היבטי מימון ואשראי ועד לחודש ינואר 2018.
הועדה קיימה דיונים אשר במסגרתם קיבלה סקירות מגורמים מקצועיים בהיבטים שונים הנוגעים לענף היהלומים. בין היתר, הועדה דנה באתגרי ענף היהלומים, בחסמים העיקריים של הענף ובפתרונות אפשריים לחסמים אלו.
תמצית אתגרי הענף: ירידה בהיקפי האשראי - בשנים האחרונות חלה ירידה משמעותית באשראי שמעניקים הבנקים לענף היהלומים בארץ. היקפי האשראי הבנקאי לענף פחתו בשיעור של כ-60% משיעור של כ-2.5 מיליארד דולר בשנת 2008 לשיעור של כ-1 מיליארד דולר בלבד, בשנת 2017.
העדר מענה למצוקת האשראי בשלבי העסקה הראשונים- לתקופה שמרכישת יהלומי הגלם ועד מכירתם ללקוח.
קושי בהעמדת בטוחות- מדיניות הבנקים אינה מאפשרת ליהלומנים להעמיד מלאי יהלומים כבטוחה כנגד לקיחת אשראי והם נדרשים להעמיד בטוחות אחרות כגון הון עצמי, נדל"ן אישי, תיקי ניירות ערך ופיקדונות.
תחרות בינלאומית - התחרות ההולכת וגוברת מצד מדינות אחרות, ובראשן הודו ובלגיה.
מסקנות הוועדה: עיקר צרכי האשראי בענף היהלומים מתמקדים בעסקים קטנים, בעלי מחזור כספי של עד ל-3 מיליון דולר והיקף עסקה בודדת של 10,000 דולר (עסקים אלו מהווים כ- 70% מהאוכלוסייה). החסם העיקרי העומד בפני הענף, הינו מחנק האשראי הנובע בעיקרו מהתלות בבנקים אשר רואים בפעילות הענף, פעילות בעלת רמת סיכון גבוהה באופן יחסי, וכן מהיעדר בטוחות מספקות.
הועדה התמקדה באיתור פתרונות שיקלו על נושא האשראי, וכן במתן מענה משלים לאתגרים נוספים איתם מתמודד הענף, באמצעות תמיכה בכלי חדשנות, יצירת מודעות בקרב יהלומנים לכלים העומדים לרשותם, תמיכה בפעילות שיווק בינלאומית וכן באמצעות הקלות רגולטוריות.
עיקרי המלצות הועדה: הקמת מסלול ייעודי לענף בקרן לעסקים קטנים ובינוניים- במסגרתו יוכל לקחת הענף אשראי בהיקף של 1 מיליארד ₪. הקמת מעבדה לחדשנות בבורסה – בהיקף של 12 מיליון ₪. סיוע לענף במימון כנסים בחו"ל, הבאת קניינים לישראל וכן קידום זירות מסחר מקוונות בינלאומיות - בהיקף של 10 מלש"ח.
הקצאת כלי אגף סחר חוץ, כסף חכם ושל"ב לטובת הענף ללא הגבלה בסכום. הנחיה בדבר "החזר יצוא" של יהלומים – הקלה רגולטורית משמעותית לענף. המלצה להקמת קרן "בטוחות" על ידי הענף - כמענה משלים לעסקים קטנים. בנוסף, יסייע משרד הכלכלה בהקמת מפעל ליטוש לאבנים גדולות לענף.
נעמה קאופמן-פס, המשנה למנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה: "הוועדה בחנה את הענף לעומק, ניתחה את פעילותו ותרומתו למשק, התייחסה להיבטים השונים של העוסקים בו והתמקדה בצרכים הממוקדים הנדרשים לקידומו. העבודה נעשתה בשיתוף פעולה מלא עם נשיא הבורסה ליהלומים, מר יורם דבש ונציגי הענף. הועדה איתרה את החסמים העיקריים בפעילות של העסקים הקטנים בענף ובהמלצותיה מציעה מענה מקיף לצרכיו, הן בהיבטי אשראי, והן בהיבטי קידום חדשנות, שככול הענפים היצרניים נדרש לו במסגרת המהפכה התעשייתית ומעבר לייצור מתקדם. כמו כן, הפן של קידום זירות מסחר מקוונות וקידום כנסים והבאת קניינים בינלאומיים לענף מהווים השלמה בהיבטים אלה. בנוסף, איתרה הועדה מספר אפשרויות להקלה בנטל הרגולטורי על הענף שחלקם כבר טופלו תוך כדי עבודתה של הוועדה וחלקם יטופלו ויתוקנו. בטוחני, כי מימוש המלצות הוועדה ביחד עם עבודת הענף וראשיו להשלמת התהליכים בכל הקשור לאיסור הלבנת הון, והמעבר לדיווח מלא לרשות המיסים, בהתאם לכללי חשבונאות מקובלים יסייעו לדחוף את הענף קדימה בכל היבט, אשראי ומסחרי, כך שמדינת ישראל תוכל להמשיך ולהוביל בתחום היהלומים בעולם" .
יורם דבש, נשיא בורסת היהלומים: "הוועדה והעומדת בראשה, המשנה למנכ"ל נעמה קאופמן פס, עשו עבודה רצינית וטובה ואני מברך על כך שהגיעו למסקנות שיכולות לסייע לענף ולעוסקים בו. נעשה ניסיון רציני להקל ברגולציה המקשה על הענף להתמודד בתחרות בזירה הבינלאומית. יישום מסקנות הוועדה בפועל יכול בהחלט לסייע לנו בכל התחומים שחשובים ליהלומנים ושעשויים לאפשר לנו לחזור לצמיחה ולהובלה עולמית: ערבות המדינה לענף; ההשקעה הממשלתית בחממה הטכנולוגית שהבורסה תפתח בעוד שבועיים; הסיוע להקמת המפעל הייחודי לייצור אבנים גדולות שימצב את ישראל המובילה עולמית בתחום; והסיוע בשיווק היהלומים ברחבי העולם. כל אלה צעדים משמעותיים וחשובים ביותר וחשוב לי להודות לשר הכלכלה אלי כהן, למנכ"ל המשרד שי רינסקי ולראש הוועדה, על התגייסותם לקידום ענף היהלומים בתקופה מאתגרת זו".