הסתדרות העובדים הכללית החדשה וועד עובדי חברת החשמל הגישו היום תגובה לצווים על תנאי שנקבעו בהחלטת בג"ץ מיום 23.7.2017, בנוגע לזכות השביתה, בעתירות שהוגשו על ידי המדינה ופורום יצרני חשמל פרטי מגז טבעי, על פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה מיום 4.5.2017. התגובה הוגשה באמצעות הלשכה המשפטית של האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות, בראשות עו"ד איריס ורדי, ומשרד עורכות הדין ארנה לין ושות’.
נציגות העובדים טוענת כי בפסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה אין משום טעות או חידוש והוא מעוגן היטב בהלכה ובפסיקה של בית המשפט העליון ושל בתי הדין לעבודה, שכן לעובדים קמה זכות שביתה על נושאים כלכליים מובהקים שנוגעים לעובדים, ובראשם סיום העסקה של אלפי עובדים ולכן בפסק דינו של בית הדין הארצי שנתן זכות שביתה לא היה חידוש. טענות המדינה והפורום, כאילו זכות השביתה ניתנה כנגד הרפורמה עצמה אינן מבוססות על פסק הדין הארצי אלא על מתן פרשנות מוטעית ומסולפת לעמדת נציגות העובדים וכי העותרים שוגים בה לחלוטין.
ההסתדרות עדכנה את בג"ץ כי לאחר הדיון בבית המשפט העליון נכנסו הצדדים להליך היוועצות ומשא ומתן על תוכנית רפורמה חלופית אשר במסגרתה מתגבשות הסכמות בנושאים אשר יש להסדירם בהסכמים קיבוציים לרבות: צמצום מצבת העובדים הקבועים מ- 8800 לערך ל- 6400 לערך תוך הסדרת הליכי ותנאי פרישה של אלפי עובדים, שינויים בשכר (למשל שינויים בשיטת שכר עידוד), ניוד עובדים, שינוי בהליכי המשמעת בחברה, שינוי בשיטת מכרזים בנוגע לעובדים בחברה, הסדרת העסקת העובדים בחוזים אישיים למול הסכם קיבוצי בחברה, תנאי העסקת עובדים בתקופת ארעיות וקבלת הקביעות בחברה, מעבר עובדים לחברות פרטיות ולחברה ממשלתית אחרת, תנאי הפנסיה בחברה, תנאי שכר של עובדים עתידיים, הסדרת עבודת עובדים במתכונת חודשית ובמתכונת עובדי שעות, הסדרת השלכות מיקור חוץ על עובדי החברה ועוד.
נציגות העובדים טוענת כי ההסכמות המתגבשות בין המדינה, חברת החשמל ונציגות העובדים מעידות על סכסוך כלכלי, בבחינת "סוף דבר המעיד על ראשיתו" – וכי מדובר בצעדים בעלי השלכות והשפעות מהותיות וקשות על העובדים ונציגות העובדים.
על רקע בקשת המדינה והיצרנים הפרטיים למנוע את זכות השביתה של עובדי חברת החשמל, בתגובת ההסתדרות לבית הדין מובאים מכתבי עמדה מטעם ארגוני העובדים הגדולים בעולם. בין הארגונים שתמכו בעמדת נציגות העובדים, כפי שהוצגה בפני בית המשפט העליון, והביעו את דאגתם הכנה מפגיעה בזכות השביתה כזכות יסוד בישראל, נמנים: ITUC – International Trade Union Confederation (הקונפדרציה הבינלאומית לארגוני עובדים, המייצגת למעלה מ-180 מיליון עובדים ברחבי העולם, באמצעות 340 ארגונים ב-163 מדינות וטריטוריות); International Trade Union Confederation – Asia Pasific (קונפדרציה אזורית המייצגת את ארגוני העובדים באזורי אסיה ואוקיאניה, ומסונפים אליה 40 ארגונים ב-28 מדינות, בהם חברים כ-30 מיליון עובדים); וכן ארגון IdustriALL Global Union שמייצג ברמה העולמית כ-50 מיליון עובדים בענפי התשתיות, האנרגיה והייצור.
עוד מצורפת לתגובה פניה רשמית שהגישה ההסתדרות הכללית בספטמבר האחרון לוועדת המומחים של ה- ILO (ארגון העבודה הבינלאומי) בטענה שהתנהלות המדינה מפרה את הוראות האמנה בדבר ההגנה על חופש ההתארגנות. בתגובה נכתב שוועדת הממחים פנתה לממשלת ישראל כדי לקבל את תגובתה.
יצוין כי במשפט הבינלאומי שישראל מחויבת לו וגם במשפט המדינתי של מדינות המערב, לא קיים צמצום של זכות השביתה במקרים מהותיים כמו אלו הנמצאים במוקד הדיון.
כחלק מתגובתה, נציגות העובדים הגישה לבית הדין גם את הניתוח הכלכלי שערכו פרופ’ אמיר ברנע (דיקן מייסד של בית הספר למינהל עסקים במרכז הבינתחומי הרצליה ופרופ’ אמריטוס באונ’ תל-אביב), פרופ’ דן גלאי (לשעבר דיקאן בית הספר למינהל עסקים באוניברסיטה העברית, שייסד את בית ההשקעות סיגמא ומשמש היום כמרצה בכיר וכחוקר בתחומי המימון וניהול הסיכונים), ורו"ח עודד נגר (המייסד והמנכ"ל של חברת הייעוץ ABC - Advanced Business Consulting Ltd) אשר בחן באופן מעמיק את השלכות הרפורמה במתכונתה המקורית (הקודמת), על איתנותה הפיננסית של החברה.פרופ’ ברנע, פרופ’ גלאי ורו"ח נגר ממליצים כי ככל שיגובשו הסכמות עקרוניות לרפורמה, הצדדים יפעלו לגיבוש מודל פיננסי מוסכם, תוך הישענות על נתונים תקפים והערכות מבוססות, הגדרת יעדים פיננסיים ואופרטיביים, ודאגה לכריות ביטחון המסדירות פעולות ותגובות במקרה של חריגה מהיעדים