חברי הוועדה המוניטרית, אשר מחליטים על גובהה הרצוי של ריבית בנק ישראל, קיבלו כזכור בדיון האחרון החלטה להותיר את הריבית ללא שינוי, ברמה של 0.1%. היום פורסם הפרוטוקול מדיון זה, המראה כי ההחלטה התקבלה פה אחד.
בדיון על הפעילות הכלכלית ציינו חברי הוועדה כי על פי האומדנים המוקדמים שהלמ"ס גיבשה לנתוני החשבונאות הלאומית בשנת 2017, קצב הצמיחה עמד על 3% בממוצע, בדומה לקצב הצמיחה הפוטנציאלי של המשק. הרכב הצמיחה בתקופה זו נראה מאוזן יותר: הוא לא התבסס רק על הצמיחה בצריכה הפרטית (3%) אלא גם על הצמיחה שניכרה ביצוא (3.9%) בזכות צמיחה ביצוא השירותים.
חברי הוועדה אמרו שנתוני הקצה מרמזים על ירידה בצמיחת היצוא ודנו בכך שתחזית חטיבת המחקר צופה כי המשק יוסיף לצמוח בכ-3.5% בכל אחת מהשנתיים הקרובות. הוועדה התייחסה גם לכך שנתוני שוק העבודה מעידים על מצב של "שוק עבודה הדוק"; הדבר מתבטא בשיא בתעסוקה, שפל באבטלה, רמה גבוהה של משרות פנויות ביחס למספר המובטלים, ירידה בשיעור המועסקים חלקית שלא מרצון, ועלייה מהירה בשכר בשנתיים האחרונות.
חברי הוועדה דנו באינפלציה וציינו שבמשך רוב 2017 היא נעה בתחום החיובי; המצב בשוק העבודה, ובפרט העלייה המהירה בשכר, מספקים יסוד להעריך שהאינפלציה תוסיף לעלות. האינפלציה בישראל ובעולם הושפעה בין השאר מהעלייה במחירי הנפט. חברי הוועדה אמרו כי גורמים אחדים מפחיתים את קצב האינפלציה בעת הזו, ביניהם ייסוף השקל, הפעולות שהממשלה נוקטת כדי להפחית את יוקר המחיה, התגברות התחרות, ורמתה הנמוכה של האינפלציה העולמית. הם העריכו שגורמים אלו אינם משקפים חולשה של הביקוש.
חברי הוועדה ציינו שהכלכלה העולמית נמצאת במגמה חיובית, והדבר משתקף בהתאוששות הצמיחה והסחר העולמיים ובעליות בשווקים הפיננסיים; מגמה זו צפויה להגביר את הביקוש ליצוא הישראלי. הם העירו שלמרות המגמה החיובית, הבנקים המרכזיים העיקריים עדיין אינם עומדים ביעדי האינפלציה. ה-ECB דבק במדיניות הריבית השלילית; ואף על פי שהוא צמצם את היקף רכישות הנכסים, מדיניות זו צפויה להימשך לפחות עד ספטמבר. ה-Fed העלה את הריבית, כצפוי.
חברי הוועדה הביעו חשש מכך שבשבועות האחרונים ניכרת בשקל מגמת ייסוף, בעיקר עקב היחלשות הדולר בעולם; המשך המגמה יעכב את חזרת האינפלציה ליעד. חברי הוועדה הסכימו כי שער החליפין מצוי בייסוף יתר.
הוועדה ציינה שהנתונים משוק הדיור ממשיכים להצביע על התמתנות הביקוש, ובפרט מצביעים על כך המשך הירידה במספר העסקאות וההאטה בקצב עליית מחירי הדיור. התחלות הבנייה פחתו בחודשים האחרונים, אך חברי הוועדה הזכירו כי נתון זה לרוב מתעדכן כלפי מעלה במשך הזמן, וכי ניכרת עלייה במספר היתרי הבנייה וסביר שהיא תבוא לידי ביטוי בהתחלות בנייה עתידיות. נוסף לכך דנו חברי הוועדה בקשר בין התחלות הבנייה לגמר הבנייה; הם אמרו שלפחות עד מאי השנה הגיעו ההתחלות לרמה גבוהה מאוד מבחינה היסטורית, ולכן אפשר לצפות לרמה גבוהה של גמר בנייה בשנתיים הקרובות ולעלייה בהיצע, דבר שיכול להוביל לירידה במחירי שירותי הדיור.
הוועדה הסכימה פה אחד כי יש להותיר את הריבית ברמתה הנוכחית. הנימוקים להחלטה היו: סביבת האינפלציה הנמוכה, המדיניות המוניטרית במשקים המובילים, וההתפתחויות בשער החליפין. הוועדה ציינה בהודעתה כי ההרחבה המוניטרית תיוותר על כנה כל עוד יידרש הדבר כדי לבסס את סביבת האינפלציה בתוך תחום היעד.
אחד מחברי הוועדה העיר כי האינפלציה הנמוכה מושפעת בין השאר מכך שרמת המחירים בישראל גבוהה מלכתחילה בהשוואה לרמה בעולם, ומכך שהממשלה פועלת להפחתת יוקר המחיה, והיא אינה מעידה על בעיה בביקוש. על כן לא יהיה זה נכון מצד הוועדה להתנות שינוי במדיניות המוניטרית בהתפתחויות באינפלציה בלבד, ויהיה זה נכון להחליט על המדיניות תוך התייחסות לשיקולים נוספים, לרבות האופן שבו הריבית הנמוכה המתמשכת משפיעה על מחירי הנכסים ועל החיסכון. חבר ועדה אחר, לעומת זאת, העיר כי לנוכח הסטייה המתמשכת של האינפלציה מהיעד, ראוי שהוועדה תבחן את האפשרות להרחיב את המדיניות המוניטרית תוך שימוש בכלי מדיניות נוספים. הוא הוסיף כי מדינות ששררה בהן אינפלציה נמוכה נקטו צעדים דרסטיים על מנת להיחלץ ממנה.