אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר פרסם סקירה כלכלית שבועית. המיקוד השבועי בוחן את השפעת השינויים במדיניות המס על משקי הבית תוך השוואה בין שנת 2003 לשנת 2015. להלן עיקרי הממצאים:
שיעור כלל המסים ביחס להכנסה הכספית ברוטו למשק בית בשנת 2015 היה נמוך בממוצע ב-3.8 נקודות אחוז בהשוואה לשיעור המסים הכולל בשנת 2003. הירידה בשיעור המסים הכולל נבעה בעיקר מירידה בשיעור המסים הישירים.
העשירון העליון נהנה מהירידה הגבוהה ביותר בשיעור המסים הכולל, כאשר ירידה משמעותית הורגשה גם בעשירונים 9-3. בעשירונים 1 ו-2 הורגשה ירידה מזערית בלבד.
שיעור המסים הישירים מההכנסה הכספית ברוטו למשק בית בשנת 2015 היה נמוך ב‑2.9 נקודות האחוז משיעור המיסים הישירים מההכנסה הכספית ברוטו למשק בית בשנת 2003. הירידה המתונה יחסית בשיעור המסים הישירים בעשירונים הנמוכים נבעה מהגידול בחלק ההכנסה הנובע מעבודה בסך ההכנסה הכספית ברוטו.
שיעור המסים העקיפים ביחס להכנסה הכספית ברוטו למשק בית ירד בממוצע ב‑0.9 נקודות האחוז בתקופה שבין 2003 לבין שנת 2015. העשירון התחתון חווה עלייה קלה בשיעור המסים העקיפים ביחס להכנסה הכספית ברוטו, בין היתר בשל עלייה בחלק ההוצאות החייבות במע"מ ביחס לכלל ההוצאות.
בעשירונים 3‑5 נבעה הירידה בשיעור המסים העקיפים ביחס להכנסה הכספית ברוטו בעיקר מירידה בשיעור המע"מ. לעומת זאת בעשירונים 6‑10 נבעה הירידה בעיקר מירידה בשיעור המכס ומסי הקנייה.
נקודות מרכזיות נוספות מהסקירה: מדד המחירים לצרכן עלה בחודש דצמבר ב- 0.1 אחוז. עלייה זו נבעה ברובה המוחלט מסיבות עונתיות, כאשר בניכוי העונתיות נותר המדד ללא שינוי. במהלך שנת 2017 נרשמה עלייה של 0.4 אחוז במדד המחירים לצרכן, זאת לאחר שלוש שנים בהם נרשמה אינפלציה שלילית.
העלייה במדד המחירים לצרכן במהלך שנת 2017 מיוחסת, בין היתר, לעלייה במחירי הסחורות ובפרט במחירי האנרגיה ולעלייה בסביבה האינפלציונית בעולם. עם זאת, קצב האינפלציה עודנו נמוך מהגבול התחתון של יעד האינפלציה וזאת בשל חוזקו של השקל, צעדי הממשלה שנועדו להפחית את יוקר המחייה, התגברות התחרות במשק ועלייה במודעות הצרכנים.
המדיניות הממשלתית צפויה להמשיך לפעול להוזלת המחירים. מנגד, העלאת שכר המינימום, בסוף שנת 2017, תומכת בעליית האינפלציה. נמשכת מגמת ההאטה בקצב הגידול של מדד מחירי הדירות.
מהאומדן השלישי לנתוני החשבונות הלאומיים לרבעון השלישי, עולה כי קצב הצמיחה ברבעון השלישי עמד על 3.5 אחוזים בקצב שנתי, האצה ביחס לקצב הצמיחה שנרשם ברבעון הראשון והשני של 2017. הצמיחה ברבעון השלישי מיוחסת להאצה בצריכה הפרטית ולגידול בהשקעות וביצוא. הירידה ביצוא הסחורות בחודש דצמבר באה לידי ביטוי בירידה לכל יעדי היצוא המרכזיים, למעט ארה"ב.
בחודש דצמבר חלה ירידה מרמת השיא בשיעור המשרות הפנויות. למעלה ממחצית מהמשרות הפנויות הן בענפי השירותים. על אף הירידה, שיעור המשרות הפנויות, ממשיך להעיד על חוזקו של שוק העבודה הישראלי, ותומך בהמשך מגמת העלייה של השכר ובעלייה בקצב האינפלציה.
מדד מנהלי הרכש של בנק הפועלים רשם בחודש דצמבר עלייה לאחר שלושה חודשים רצופים בהם ירד המדד. כתוצאה מהעלייה שב המדד להצביע על התרחבות בפעילות הכלכלית. עליית המדד בחודש דצמבר איפיינה את כלל רכיבי המדד. לאורך כל החודשים בשנת 2017, למעט בנובמבר, הצביע המדד על התרחבות בפעילות הכלכלית. למרות זאת רמתו בסוף שנת 2017 נמוכה מהרמה שנרשמה בסוף שנת 2016. התפתחות המדד לאורך שנת 2017 מצביעה על חולשה יחסית של המדד בישראל בהשוואה למדדי הרכש המקבילים בארה"ב ובאירופה אשר רשמו רמות שיא.