מיטב: התוצאות של לאומי ל-Q3 היו בהתאם לציפיות: הרווח הנקי הסתכם ב-603 מיליון ₪ ומשקף תשואה על ההון של 10%. ירידה חדה בהפרשות לחומ"ס וריסון בהוצאות, קוזזו ע"י תרומה יחסית צנועה מחברות כלולות (בעיקר החברה לישראל).
הירידה בחומ"ס נובעת מקיטון ההפרשות שבוצעו בעבר: תיק האשראי של לאומי הינו האיכותי ביותר מבין הבנקים המסחריים הגדולים. יחס הכיסוי, (יתרת הפרשות/סך חוב הבעייתי ללא השגחה מיוחדת), עומד על 310%, הגבוה ביותר במערכת. אי לכך, כשמחזור העסקים עובר ממיתון לצמיחה, הבנק לרב מוביל את המערכת בירידה להפרשות לחומ"ס. ההפרשות ברוטו מסתכמים בכ-0.90% בתשעת החודשים של 2010. אולם, הקטנת ההפרשות הקיימות, הקטינה את ההפרשה נטו ל-0.23% בלבד.
גישה שמרנית לחשיפה לבנקים זרים: במשבר של 2008, לאומי נתפס לא מוכן בכל ההיבטים הקשורים לסיכון של COUNTERPARTY ונותר חשוף לגופים כ- LEHMAN. כיום הבנק מנהל את הסיכון בצורה אקטיבית וזהירה יותר. 76% מיתרת מזומני הבנק הינם בפקדונות בבנקים מרכזיים, (בעיקר בנק ישראל), לעומת 65% ב-Q2. כ-6% נוספים מוחזקים ישירות בכספות של הבנק לעומת כ-4% ב-Q2. החזקה באג"חים ממשלתיים מהווים 60% מתיק ני"ע של הבנק נכון לסוף Q3 לעומת 55% ב-Q2.
ההשקעות באג"חים ממשלתיים ובתיק מניות מצומצם הניבו תשואות יפות ב-Q3. הרווח בתיק הזמין למכירה, (המופיע בקרן ההון ולא דרך הרווח והפסד), עומד על 573 מיליון ש"ח בסוף Q3 לעומת 388 מיליון ב-Q2.
חשיפת הבנק למדינות ה-PIGS הינה נמוכה וכוללת בעיקר חוב של ממשלת אירלנד וחשיפה לבנק סנטנדר הספרדי. (סנטנדר הינו בנק בינלאומי ורוב ההכנסות והרווח מגיעים ממדינות כברזיל ואנגליה). בשיחת הועידה לאחר הדוחות, הנהלת הבנק הדגישה שבמידה והבנק יחליט להגדיל את הסיכון בתיק ני"ע, הוא יגדיל את הרכב האג"ח הקונצרני ולא ע"י חשיפה נוספת לאג"חים של בנקים זרים.
דיבידנדים: הבנק הכריז על דיבידינד נוסף של 500 מיליון ש"ח בנוסף ל-500 מיליון ש"ח שחולקו ברבעון הקודם. על אף חלוקה זו, רמת הלימות ליבת ההון נותרה על- 8.52% בדומה לרבעון הקודם, הודות לרווח הנאה ברבעון יחד עם קיטון נכסי סיכון בתיק הני"ע. אנחנו צופים חלוקת דיבידנד נוספת של כ-250 מיליון ש"ח בגין תוצאות 4Q.
הפרטה כמנוע להפצת ערך: בכדי לאפשר את הפרטת הבנק, הוארך ההסכם הקיים עם ועד העובדים ל-4 שנים נוספות. אנו לא צופים לירידה משמעותית בהוצאות השכר לאחר ההפרטה. יש לצפות שבעלי המניות הפרטיים הגדולים ילחצו על ההנהלה לממש חלק מאחזקות הריאליות המהוות כ-7% מההון העצמי (טרם עסקת תנובה). בנק ישראל לא צפוי להתנגד למהלך ואף עשוי לעודדו היות ותומך בהפרדה מלאה בין הסקטור הריאלי לפיננסי, מעבר למותר בחוק.
תמחור: מחיר היעד שלנו מתבסס על תשואה מייצגת על ההון של 10.5% דרך מחזור העסקים. על אף שאנחנו נמצאים באמצע המחזור, אנו צופים תשואה על ההון של %11.5 ב-2011, בשל התרומה החזקה הצפויה מההחזקה בחברות הריאליות (בעיקר חברה לישראל שצפויה להנות מגידול חד ברווחי חברת הבת כי"ל). אנחנו מעלים את מחיר היעד שלנו ל-19.50 ₪ מ-18.60 ₪, בהסתמך על עלית שווי השוק של החברה לישראל.