חדשות כלכלה

משרד הבריאות: נהדק את הפיקוח על יחסי הרופאים וחברות התרופות

מנכ"ל המשרד בדיון בזק בוועדה לביקורת המדינה: רואה בחומרה את ממצאי התחקיר בערוץ 10, נשקול איסור כניסה של תועמלניות החברות לבתי החולים

מערכת ספונסר 15/01/2018 16:51

א+א-

הוועדה לביקורת המדינה קיימה היום (ב’) דיון דחוף בעקבות חשיפת תחקיר "המקור" בערוץ 10 - בנושא סחר מכר בין רופאים לחברות תרופות, וחלוקת מתנות ושוחד לצוותים בבתי החולים. כללי האתיקה שנחתמו רק בשנת 2014 קובעים: "הרופא לא יקבל, וחברת תרופות לא תיתן לרופא, כל טובת הנאה אישית, למעט מתנות בעלות ערך שולי בלבד" אולם גילויים קשים חשפו את הפרת הכללים." בפתח הוועדה שטח העיתונאי רביב דרוקר את ממצאי התחקיר.

 

יו"ר הועדה ח"כ שלי יחימוביץ’: "החלטנו לקיים דיון בזק בהתרעה מאוד קצרה, בעקבות ממצאי תחקיר המקור בערוץ עשר על אודות הקשר בין חברות התרופות והרופאים; טובות הנאה, פרסים, מתנות וצ’ופרים שעולים לכדי תמונה של שוחד מתמשך כדי שרופאים יקדמו תרופות השייכות לחברות מסוימות, והכל על חשבון החולים.

 

נחשפנו לשיטתיות מעוררת דאגה בהתנהלות תעמלניות חברות התרופות. למדנו על זיקה סימביוטית בין החברות והרופאים - כשהגורם המקשר הוא התועמלניות הרפואיות, המתנהלות במוסדות הרפואיים כבשלהן, נפגשות עם רופאים, מקבלות מידע רפואי על חולים מאחיות, ודולות נתוני הצריכה והרישום של תרופות מרוקחים.

 

אנו לא מדברים רק על נורמות פגומות של מוסר ואתיקה מקצועית; אנו מצויים כבר מזמן בתחום המשיק לתחום הפלילי. ההתנהלות אליה נחשפנו בתחקיר מגיעה עד כדי עבירת שוחד; אם רופא משנה רישום של תרופה בתמורה לכינוס מפואר בחו"ל או האכלה שיטתית במסעדות פאר - מדובר במעילה באמון המטופלים וגם בעבירה פלילית.

 

נשאלת שאלה פשוטה: מדוע בכלל צריך תעמלניות רפואיות, ולמה מלכתחילה יש להן נגישות לרופאים, לעובדי בתי החולים ולמידע חסוי? התירוץ בדבר הצורך של הרופאים להתעדכן במידע על התרופות מגוחך ובלתי קביל. לא הגיוני שמקור המידע של הרופאים יהי באמצעות נציגי החברות בעלות אינטרסים עסקיים.

 

מהדיון היום עולה תחושה קשה של קשר שתיקה המתגמל הן את הרופאים והן את החברות, ומשמן מערכת מורעבת המתמודדת עם תת תקצוב. כשמייבשים מערכת במשך שנים, כאשר המדינה נסוגה ממחויבותה לממן את המערכת נוצרים סדקים בלתי נמנעים. אל הסדקים הללו נכנסות חלופות, ובמקרה זה מדובר בחלופה מושחתת.

 

אני מברכת את משרד הבריאות על לקיחת האחריות בעקבות חשיפת התחקיר. העובדה שאתם מתייחסים ברצינות לנושא ושוקלים שידוד מערכות לנהלים שכבר חשבתם שמוכנים לפרסום היא מבורכת. אבקש כי תערך עבודה מאומצת ושעוד במושב הזה נוכל לכנס שוב את הועדה עם מסקנות אופרטיביות של משרד הבריאות."

 

ליאורה שמעון ראש חטיבת רווחה וחברה במשרד מבקר המדינה ציינה כי מבקר המדינה עסק בשנים 2017, 2011 ובשנת 2010 בנושאים קרובים לנושא הדיון, וביניהם אי הסדרת נושא התרומות למוסדות הרפואיים, מימון כנסים מקצועיים תוך מתן טובות הנאה לצוותים רפואיים, ומימון כנסים בחו"ל לרופאים – באופן העולה כדי ניגוד עניינים. "אנו רואים בחומרה את העובדה שלא נקבע נוהל המסדיר את שאלת התרומות מטעם חברות הפארמה. נזכיר שהנוהל התחיל להתגבש בשנת 2005 ועדיין לא יצא כנוהל מחייב."

 

משה בר סימנטוב מנכ"ל משרד הבריאות: אנו רואים בחומרה את הממצאים של התחקיר, מדובר בפגיעה קשה באמון שבין המטופל והמטפל. אני לא רואה שמדובר בתופעה רחבה, אלא אוסף של מקרים אך עדיין אנו מחויבים בבדק בית. יש שני מנגנונים מאסדרים כיום: ראשון הוא סעיף 40א לחוק ביטוח בריאות ממלכתי; זה סעיף שמחייב דיווח של התורם והמוסד הנתרם למשרד הבריאות. אנו מפרסמים דוח מפורט בנושא זה כל שנה. הבעיה היא שהדיווח אינו שמי של הרופאים אלא של התורמים, לאילו מוסדות תרמו וכמה. ייתכן שיש לרדת לרזולוציה יותר מעמיקה בדיווחים הללו.

 

מנגנון מאסדר שני הוא חוזר מנהל רפואה; מדובר בחוזר מנכ"ל שמאסדר את הקשרים עם חברות התרופות לצורך מחקרים, כנסים, נסיעות לחו"ל. החוזר שיצא בשנת 2010 הוא חסר כיוון שהוא חל רק על בתי חולים ממשלתיים ושל כללית. הוא לא נוגע בבתי חולים אחרים ובקופ"ח. אנו נערוך את השינויים המתחייבים ורוצים להוציא את החוזר הזמני כחוזר קבע עד סוף השנה.

 

לגבי כניסה של תעמלניות למוסדות הרפואיים, צריך להבין שיש ליצור איזונים נכונים כיוון שמדובר בגופים שתורמים למוסדות הרפואיים עבור מחקר רפואי ואנו לא רוצים לפגוע בתרומות הללו.

 

אכן, יש לנו בעיה עם האכיפה בקשר שבין התועמלנים והרופאים, אנו שואלים את עצמנו האם עלינו ללכת צעד אחד רחוק יותר, לא לאסור על קיום קשר בין תעמלן ורופא אלא לכל הפחות לקבוע כללים לאופן בו נערכות פגישות בניהם.

 

רביב דרוקר, עיתונאי ערוץ 10 ומגיש ’המקור’: בתחקיר שנחשפתם אליו משתקפת נורמה של היחסים בין חברות הפארמה והמוסדות הרפואיים. התועמלנית שמסרה לנו את המידע בקשר איתנו חמש שנים ונתנה לנו תמונה מלאה של ההתנהלות. לא הסתפקנו רק בדבריה, ובמסגרת התחקיר שערכנו בדקנו את העניין עם תועמלניות נוספות. נחשפנו להמון מסמכים של חברות התרופות, לאופן בו הן מנהלות ’פרופיל’ של רופאים, מה ההמלצות שנכתבות ביחס לכל רופא כדי לגרום לו לשתף פעולה, ואילו טובות הנאה יש לספק לו.

 

‪המקרה שבו רופא לא מוכן לדבר עם חברות תרופות הוא אולי אחד למאה. לא כולם מושחתים ולא כולם נגועים – אבל הנורמה היא שהתועמלנית נכנסת מתי שהיא רוצה, על חשבון זמנו ועבודתו של הרופא. היא עוברת קודם דרך בית המרקחת, פותחים לה את המחשב – כאילו זה מחשבה האישי – והיא מקבלת את הנתונים מתיקי המטופלים. יש חוק ויש נורמות – רק אין יישום. לא אמור להיות קשר ישיר בין הרופא לבין התועמלנית לגבי נסיעות לחו"ל; בפועל - רוב רובו של השיח בין הרופאים לבין התועמלניות הוא על נסיעות: "כמה עולה לי לפה, למה פה יש קונקשן, זה לא שווה לי, לא כיף להיות שם בקיץ" וכן הלאה.

 

לאור כל המידע הזה אני קובע בלב שלם שמדובר בנורמה ולא במקרים פרטניים. הנורמה הקיימת מלמדת על גישה בלתי מוגבלת של תעמלניות רפואיות למוסדות הרפואיים. התועמלנית יושבת עם רופאים בכירים, עובדת מול רוקחות שנותנות לה נתונים על כמה תרופות נרשמו, יש לה גישה לאחיות שפותחת בפניה תיקי מטופלים: היא מבקשת דין וחשבון מאנשי מקצוע שונים ומקבלת אותו.

 

נכון, מערכת הנורמות קיימת. יש חוק ויש אמנה שקובעים שלא אמור להיות קשר ישיר בין הרופא תועמלנית: אבל עד היום לא הוגשה אפילו תלונה שמית אחת. אתה רואה שזה לא מפחיד את התועמלנית; הדבר היחיד שמהווה איום זה הקוד האתי של חברת התרופות הרב לאומית, וגם זה קוד שעיקר המאמץ מושקע באיך לעקוף אותו".

 

ד"ר תמר קרני, יו"ר הלשכה לאתיקה של הר"י: לשכת האתיקה ניסתה לייצר הפרדה בין מקור המימון (חברת הפארמה) והרופא כדי שלא תהיה השפעה משחיתה. הבעיה היא שלא התקבלו אצלנו תלונות בעניין זה. היום כשיש כנס כללי, הוא עובר ביקורת שלנו כדי לראות שהתכנים הם חופשיים ואקדמים וללא מכירת תרופות ליושבי הכנס. קיימת גם הפרדה בנושא הנסיעות, אין מעבר כסף ישיר בין חברת התרופות לרופא. הכל עובר דרכנו. אם חברה רוצה לשלוח רופא לכנס, בית החולים קובע מי הרופא שישלח מטעמו ולא החברה. עם זאת אכן הוצגה תמונה קשה בכתבה והמטרה שלנו היא ליצור שינוי תרבותי במקצוע. יש לעשות זאת בכלים "רכים" ולא עם סנקציות דרקוניות. ד"ר קרני סיימה ואמרה כי אם יועבר אליה שם של רופא אחד שנתן תרופה שלא היה צריך לתת בשל שוחד – היא תפעל לקחת את הרישיון מאותו אדם.

 

פרופ’ אבינועם רכס, יו"ר ביה"ד של הר"י: תלונות בנושאים של ניגוד עניינים לא מגיעות אלינו בגלל שהמתלוננים הפוטנציאלים מצויים בניגוד עניינים בקשר עם הגשת התלונות. זו הבעיה העיקרית. אני לא מתנגד לכניסה של תעמלנים לבתי החולים. כרגע אני אדיש לזה ואני יכול אפילו להציג את האלמנטים החיוביים בעניין הזה.

 

יצחק פפו, רופא כירורג: "מה שהראו בכתבה זה קצה הקרחון! הסיבה שלא אכפו את הנהלים היא שיש יותר מדי גורמים אינטרסנטים שמעוניינים בהמשך המצב. צריכה להיות רגולציה אמיתית עם סנקציות. יש לאסור על הכנסת תועמלנים לבתי חולים."

 

יונתן הלוי, מנכ"ל בית חולים שערי צדק: "בתשובה לדברי ועדת האתיקה של הר"י כאילו קיימת הפרדה במימון הנסיעות ובין הרופאים, אני לא מכחיש שזהות הרופא שיסע נקבעה מראש. אך אני כבית חולים יחיד לא יכול להתוות שינוי רוחב. זה התפקיד של משרד הבריאות. אני אשמח שמשרד הבריאות יחליט שלא ניתן לצאת לכנס בחו"ל במימון חברת תרופות. אני בעד לאסור על תעמלנים להיכנס לבתי החולים."

 

ד"ר ירון מושקט, ראש אגף רפואה בשירותי בריאות כללית, אמר כי בהסכם של הכללית עם חברות התרופות ומופץ במוסדות הרפואיים מוגדר שאין להיפגש ביחידות עם תועמלן. ולמרות זאת אין לנו ספק שזה קורה.

 

ח"כ סעיד אלחרומי: "צריכה להיות הגברת הרגולציה והרופאים יצטרכו להגיש דוח על המפגשים."

 

ח"כ מירב בו ארי: "תחקיר הרופאים של העיתונאי, רביב דרוקר, מציג תמונה חמורה ביותר. רופאים ובתי חולים שעוסקים בחיים של כולנו, חייבים לנהוג לפי שיקולים מקצועיים בלבד ולא להיות מונעים משיקולים זרים, וודאי לא טובות הנאה מחברות בעלות אינטרסים. עלינו לבנות מנגנון אכיפה יעיל ולשנות את השיטה. אסור שיתרחשו מקרים כאלו במערכת הבריאות בישראל".

 

ח"כ איל בן ראובן: זו סוגיה של נורמות ואמון בין המערכת לציבור. עצם ההכרה בבעיה היא חלק מהפתרון. מודאג שזו נורמה. מצפה שמשרד הבריאות יציג תכנית פעולה, כוללת אכיפה והרתעה.

 

ח"כ סלח סעד: רופא מוכר את עצמו תמורת כנס או מסעדה יוקרתית ,מוכר את משרת האמון הכי בחירה בעולם.

כתבות נוספות

אין תגובות

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי האתר

שלח תגובה
ת"א 35 4,118 4.57% ת"א 35 גלום 4,118 4.57% ת"א 125 4,118 4.57% ת"א SME 60 4,118 4.57% דולר רציף 3.4328 4.57% DAX 4,118 4.57% CAC 4,118 4.57% מחזור מסחר 4,118