אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר פרסם היום את סקירתו השבועית, עם מיקוד שבועי אשר סוקר בהרחבה את רפורמת המס הגדולה ביותר בארה"ב מזה למעלה מ- 30 שנים, שנכנסה לתוקף ב-1 בינואר 2018.
לפי הכלכלן הראשי, רפורמת המס מעגנת מהלך מקיף ונרחב במדיניות המס של ארה"ב המתקן חלקים שונים בחקיקת המסים של ארה"ב, וכולל השפעות מהותיות הן על המגזר העסקי והן על משקי הבית. החקיקה צפויה להגביר את האטרקטיביות של המשק האמריקאי להשקעות, ולכך צפויות השלכות נרחבות על הכלכלה האמריקנית, וכתוצאה מכך גם על הכלכלה הגלובלית.
בחלקה של הרפורמה העוסק במיסוי עסקים הושם דגש על הפחתת שיעור מס החברות בארה"ב, שהיה ערב הרפורמה מהגבוהים בעולם, ובנוסף נקבעו שורה של צעדים שמטרתם להגביל את הכדאיות של תכנוני המס של חברות רב לאומיות אמריקניות. חברות אלה עשו שימוש בחברות קשורות שהתאגדו במקלטי מס לצורך הקטנת בסיס ההכנסה החייבת שלהן בארה"ב והפחתת שיעור המס האפקטיבי ששילמו בהתאם.
ישראל, כמדינה בה פעילות נרחבת של תאגידים רב לאומיים אמריקנים וכמדינה לה יצוא שירותים נרחב לארה"ב, צפויה להיות מושפעת משינויי המס בארה"ב. בשלב זה מוקדם להעריך את גודל ההשפעה על המשק הישראלי בכלל ועל מגזר ההיי טק בפרט, זאת עקב מורכבות החקיקה ובשל כך שההוראות ליישום והחוזרים המקצועיים מטעם רשות המסים של הממשל הפדרלי של ארצות הברית טרם פורסמו.
בעוד שמאפיינים מיוחדים של ישראל עשויים להקטין את השפעת רפורמת המס בארה"ב על פעילותן של חברות אמריקאיות בישראל, וביניהם חקיקת המס הישראלית, ובדגש על החוק לעידוד השקעות הון, לרבות תיקון 73 לו (ההוראות הנוגעות למפעל טכנולוגי מועדף), ההון האנושי המצוי בישראל ומהווה מניע עיקרי להקמת מרכזי פיתוח, והעובדה שישראל אינה מהווה מקלט מס "קלאסי" עבור תאגידים רב לאומיים לצורך רישום פטנטים, נכסים בלתי מוחשיים אחרים והכנסות גלובליות בגינם.
יחד עם זאת, לאחר שיתבררו הוראות החקיקה האמריקנית החדשה ופרשנותן יש מקום לבחינת השלכותיהן על שורה של נושאים וביניהם: מבנה התמריצים לרכישת חברות ישראליות ולהגדלת פעילות של חברות אמריקניות בישראל, פעילות מרכזי מו"פ של חברות אמריקניות בישראל, פעילות היצוא של חברות ישראליות המקבלות תשלומים (תמלוגים, שירותים, ריבית ועוד) מחברות קשורות בארה"ב, התמריץ של חברות הזנק ישראליות להמשיך ולהתאגד בישראל, שימור קניין רוחני שפותח בישראל ופעילותם של תאגידים רב לאומיות בעלי מרכזי ייצור בישראל.
נקודות עיקריות נוספות מהסקירה:
על פי האומדן הראשוני, הגירעון בתקציב המדינה לשנת 2017 הסתכם בכ - 24.8 מילארדי שקלים המהווים 1.97 אחוזים מהתמ"ג. בכך נרשם גירעון נמוך מזה שתוכנן בתקציב המקורי לשנת 2017 – 2.7 אחוזים.
הוועדה המוניטארית של בנק ישראל הותירה את הריבית במשק, בהתאם לציפיות, ברמתה הנוכחית - 0.1 אחוז. בכך לא חל שינוי בריבית במשך 34 חודשים - משך הזמן הארוך ביותר בו לא חל שינוי בריבית. חברי הוועדה ציינו בהודעתם כי המדיניות המוניטרית תיוותר מרחיבה כל עוד הדבר יידרש כדי לבסס את סביבת האינפלציה בתוך תחום היעד.
חברי הוועדה המוניטארית ציינו כי ניתן להעריך, על בסיס המדדים לפעילות הכלכלית ברבעון האחרון של 2017 , שהמשק הוסיף לצמוח בקצב התואם את קצב הצמיחה הפוטנציאלית ואת הציפיות, וכי התמונה המתקבלת משוק העבודה מוסיפה להיות חיובית ומצביעה על "שוק עבודה הדוק". מנגד ציינו חברי הוועדה כי "מאז החלטת הריבית הקודמת לא חל שינוי משמעותי בסביבת האינפלציה, והיא נותרה נמוכה מהיעד". ל
דבריהם, האינפלציה בישראל מושפעת מצעדי הממשלה להפחתת יוקר המחייה, התגברות התחרות במשק וחוזקו של השקל. יחד עם זאת עליית השכר במשק ועליית מחירי האנרגיה תומכים בעלייה במדד המחירים.
חברי הוועדה התייחסו להתבססות השיפור בפעילות הכלכלית העולמית, וציינו כי היא צפויה להימשך גם בשנת 2018 . ביחס למדיניות הבנקים המרכזיים בעולם ציינו החברים כי על אף שהפד היטה את המדיניות המוניטארית לכיוון מרחיב פחות, הסביבה המוניארית נותרה מאד מרחיבה, וכי האינפלציה ברוב המשקים העיקריים עודנה נמוכה מהיעד.
חברי הוועדה ציינו כי רפורמת המס בארה"ב תומכת בגידול בצמיחה בטווח הקצר, וכי חל גידול בסיכונים לצמיחה באירופה נוכח התפתחויות גאו פוליטיות במספר מדינות. בהודעת הבנק צוין כי אינדיקטורים משוק הדיור, ביניהם מגמת הירידה בהיקף העסקאות והתמתנות קצב עליית מחירי הדירות, מוסיפים להצביע על האטה מסוימת בפעילות. כמו כן, מסתמן גידול בהיקפי גמר הבניה, ובמספר ההיתרים, מה שישפיע על צד ההיצע.
במקביל להחלטת הריבית, עודכנו תחזיות הצמיחה והאינפלציה של בנק ישראל לשנת 2018 , ופורסמו התחזיות לשנת 2019 . התחזיות לשנת 2018 מציגות הערכה מעט גבוהה יותר ביחס להתפתחויות הצמיחה והאינפלציה. התחזיות לשנת 2019 מצביעות על צפי להמשך השיפור בצמיחה ולהתבססות האינפלציה מעל לגבול התחתון של יעדה. הרכב הצמיחה בשנים 2019-2016 מבטא מעבר הדרגתי לצמיחה שמבוססת פחות על צריכה פרטית ויותר על יצוא והשקעות. על פי התחזיות, קצב האינפלציה צפוי להגיע ליעד התחתון של בנק ישראל (1 אחוז) עד הרבעון הרביעי של 2018. כתוצאה מכך, צופים בבנק ישראל העלאת ריבית רק במהלך הרבעון הרביעי השנה.
נגידת בנק ישראל ציינה כי שנת 2017 הייתה שנה טובה למשק הישראלי. עם זאת, על אף צמיחה של 3.0 אחוזים, במונחים של צמיחת התוצר לנפש שיעור הצמיחה בישראל נמוך יחסית לצמיחה של המשקים בחלק ממדינות ה- OECD . עוד ציינה הנגידה בדבריה כי האינפלציה הנמוכה איננה מבטאת חולשה בביקושים. לדבריה, נקיטת צעדי מדיניות שירחיבו את כושר הייצור של המשק יאפשרו המשך גידול בר קיימא בצמיחה וברמת החיים בשנים שלאחר מכן. הנגידה התייחסה בדבריה למשבר בחברת טבע, וציינה כי מצבו הטוב של שוק העבודה צפוי לסייע למפוטרים להיקלט שוב בשוק העבודה.
ביחס לשקל, ציינה הנגידה, כי רמתו ממשיכה לבטא ייסוף יתר, ועל כן בנק ישראל ימשיך להתערב בשוק המט"ח כל עוד ראשיו יהיו סבורים כי התנודות בשער החליפין חורגות מההשפעה של הכוחות הכלכליים הרגילים.
בדצמבר נרשם גידול בגירעון בסחר החוץ הישראלי בהשוואה לחודש הקודם, וזאת בשל מגמת הגידול ביבוא הסחורות, לצד היציבות הנרשמת ביצוא הסחורות.