משרד הכלכלה והתעשייה מסכם את שנת 2017 ביצוא הישראלי, עם הערכה לפיה, לראשונה, יחצה היצוא את סף 100 מיליארד דולר. משרד הכלכלה פועל באמצעות מגוון הכלים העומדים לרשותו במגוון ערוצים, בהם: הרשות להשקעות, רשות החדשנות, אשר"א ומכון היצוא, וכן מינהל סחר חוץ, אשר הגדיל השנה בכ-50% את היקף תקציב הסיוע ליצואנים אשר עמד הסתכם ב-88 מלש"ח, שניתן לכ-240 חברות במסגרת תכניות התמיכה של המינהל.
שנת 2017 הייתה שנת שיא הן מבחינת מספר בקשות הסיוע, והן מבחינת היקפי התמיכות, של מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה. בשנה החולפת הוגשו למינהל סחר חוץ 389 בקשות, מתוכן אושרו 243, בהיקף כולל של כ-88 מיליון ₪, גידול של כ-50% בהיקף התמיכה ביחס לשנת 2016. בשנת 2016 הוגשו לקרנות כלי הסיוע 240 בקשות, מתוכן התקבלו 129, ונדחו 111, עליה של כ-62% במספר הבקשות בהשוואה לשנה שעברה.
אלי כהן, שר הכלכלה והתעשייה "הממשלה שמה לעצמה ליעד לחצות את רף ה-100 מיליארד דולר ייצוא לשנת 2020, וההערכות כי יעד זה נחצה כבר עתה, בשנת 2017 – אודות לפעילות המשותפת של היצואנים, מכון היצוא ומשרד הכלכלה - מציב לנו אתגרים חדשים. ליצוא הישראלי חשיבות גדולה לכלכלת ישראל, הוא קטר הצמיחה של המשק הישראלי ומקור מרכזי לתעסוקה יציבה ושגשוג כלכלי וחברתי. היצואנים הם חוד החנית של התעשייה הישראלית ומהגורמים המובילים בצמיחת המשק. הזירה הבינלאומית מציבה אתגרים מורכבים וקשים בפני היצואנים הישראליים, ואני שמח שתכניות הסיוע של משרד הכלכלה והתעשייה מצליחות לסייע ליצואנים אלו בהתמודדותם בשווקים הבינלאומיים".
הבקשות לסיוע שהוגשו למינהל סחר חוץ עבור ארבע הקרנות, התאפיינו במגוון רחב של חברות, תחומי פעילות ושווקי יעד: החל מסקטור התוכנה, תקשורת, ההיי-טק והסייבר ועד לחברות אשר הגיעו מתחום הדפוס, צעצועים והאסתטיקה הרפואית. בהסתכלות על פילוח שווקי היעד של החברות שהגישו בקשה לתמיכה, ארה"ב מובילה עם למעלה ממחצית מהבקשות (147), מיד אחריה נמצאות סין (29), גרמניה (21), אנגליה (16), הודו (15) ויפן (15).
באשר למיקום החברות בישראל, לאור החשיבות שממשלת ישראל רואה בפיתוח כלכלי-אסטרטגי של אזור הצפון בתחומי ליבה ופיתוח מנועי צמיחה, כחלק מ"החלטת ממשלה צפון" (2262), הוכרזו יישובים ואזורים כאזורים בעלי עדיפות לאומית שכותרתה: "פיתוח כלכלי של מחוז הצפון וצעדים משלימים". לעניין זה, פועל המינהל לטובת מתן כלי סיוע לעידוד השיווק לחו"ל לחברות ממחוז צפון. בשנת 2017 אושרו 52 בקשות של חברות ממחוז הצפון בהיקף כולל של כ-21 מיליון ₪.
כ-7.5% (גידול של כ-3% לעומת אשתקד) מכלל החברות שאושרו הן חברות ממגזר המיעוטים, כאשר בתכנית "כסף חכם" התקיים מסלול ייחודי (בהתאם להחלטת ממשלה 922) לאוכלוסייה הערבית, דרוזית או צ’רקסית, בו ניתן סיוע בתנאיי סף נוחים יותר ושיעורי תמיכה מוגדלים העומדים על 75% מסך ההוצאות המוכרות בתכנית.
בשנת 2017 הוגשו סה"כ 25 בקשות של חברות מגזר המיעוטים, מתוכן אושרו 16 בקשות בהיקף כולל של כ-8 מיליון ₪.
במהלך השנה הנספחים המסחריים פועלים לתת מענה לצרכי התעשייה הישראלית המשתנים, ובדגש על היתרון היחסי במדינת היעד. בשנת 2017 החל לפעול 3 נספחויות חדשות בשווקי יעד בצ’נגדו שבמערב סין, נספחות בלימה בירת בפרו ובסנטיאגו שבצ’ילה. כמו-כן הוחלט על פתיחת שתי נספחויות כלכליות חדשות באפריקה: בקניה ובגאנה אשר ייפתחו במהלך שנת 2018 ויצטרפו לנספחות הקיימת בדרום אפריקה.
ב-2017 בוצעו על ידי מערך הנספחים כ-800 פעילויות לקידום היצוא הישראלי וביניהן משלחות, תערוכות וכנסים, בעוד ב-2016 נערכו 725 פעילויות. ב-2017 טופלו כ-4700 פניות שהגיעו מכ- 1,450 חברות לכלל הנספחויות והנציגויות. ב-2016 טופלו 4573 פניות שהגיעו מ-1373 חברות.
בשנת 2017 הוארך פרויקט TECHEMERGE המשותף לישראל, פינלנד קרן IFC מקבוצת הבנק העולמי. התכנית מקשרת בין חברות חדשניות בתחום טכנולוגיות הבריאות מרחבי העולם ובין ספקי שרותי בריאות הודיים מובילים, במטרה לשפר את הגישה לשרותי בריאות איכותיים בהודו. במהלך שנת 2017 הורחבה התכנית והיא כוללת כעת קרן שתסייע לביצוע פיילוטים של חברות ציוד רפואי בברזיל.
במסגרת העבודה בתחום המימון לפיתוח הוביל מינהל סחר חוץ את הצטרפות המשרד לקרן TOV שמעניקה הלוואות לחקלאים זעירים באתיופיה על מנת שירכשו טכנולוגיה חקלאית מישראל.
במהלך שנת 2017, נחתמו 3 הסכמים עם הבנק העולמי להקמת קרנות בתחומי המים, החקלאות והסייבר. סך היקף הקרנות עומד על 2.5 מ’ דולר. הקרנות הללו יאפשרו לחברות ישראליות להיות חלק מפרויקטים בינלאומיים ולהראות את החדשנות הישראלית בכל העולם.
במהלך 2017 החלו משאים ומתנים עם סין, בריטניה ועם איחוד המכסים של רוסיה, קזחסטאן, קירגיסטאן, בלארוס וארמניה. במקביל, חלה התקדמות משמעותית במשאים ומתנים עם מספר מדינות, ואנו צופים כי ייחתמו הסכמים במהלך 2018 עם מספר מדינות ביניהן: קנדה, פנמה ואוקראינה.
כמו-כן, המשיכו המשאים ומתנים עם המדינות הבאות: ישראל וארה"ב השלימו מו"מ טכני על ביטול הצורך בתעודות מקור בעת היבוא וההחלטה תכנס לתוקף בראשית 2018. החלטה זאת תקל על היבוא מארה"ב. עדכון הפרק החקלאי בהסכם עם מדינות אפט"א (שוויץ, איסלנד, נורבגיה וליכטנשטיין) הושלם, והוא יאפשר יבוא מזון טרי ומעובד ממדינות אלה. המו"מ על כינון הסכם אס"ח עם וייטנאם מתקדם. נכנס לתוקף הסכם ה- TF ((Trade Facilitation, הסכם פישוט סחר, אשר קובע נורמות לניהול תקין של סחר בין לאומי, במסגרת ארגון הסחר העולמי. ההסכם אמור להוריד את עלויות הסחר הבינ"ל לחברות ישראליות.
אוהד כהן, מנהל מינהל סחר חוץ: "גם השנה המשכנו במגוון רחב של פעילויות להגדת הייצוא הישראלי: תמכנו בכ- 240 חברות על מנת לסייע להן להגדיל את הייצוא, ביצענו מאות פעילויות ברחבי העולם של משלחות, כנסים, סמינרים ותערוכות שיצרו עשרות אלפי פגישות לחברות ישראליות עם גורמים בינלאומיים, חיזקנו את תשתית הסכמי הסחר של מדינת ישראל מול מספר רב של שווקים חשובים. גולת הכותרת היא כניסתנו למגוון של שווקי יעד של ממשלת ישראל: אפריקה, סין ואמריקה הלטינית. ב-2018 נמשיך לחזק את הייצוא הישראלי באמצעות מגוון רחב של פעילויות ואני קורא לכל יצואן לפנות אלינו ולהיעזר בכלים השונים שאנו מספקים".
לדברי גדי אריאלי, מנכ"ל מכון היצוא: "כפי שהערכנו לכל אורך השנה, היצוא הישראלי אכן צפוי לחצות לראשונה את רף ה-100 מיליארד דולר ולהציג גידול יפה של כ-5% בהשוואה לשנה שעברה. העלייה ביצוא התקבלה בעקבות המשך הגידול בייצוא השירותים שהמשיך להציג צמיחה מואצת בזכות הגידול בייצוא שירותי ההיי-טק. אנו שמחים על הגידול שנרשם ביצוא השנה, עם זאת חשוב לזכור כי השנים הקרובות מציבות אתגרים וחסמים רבים ליצואנים מישראל, בעיקר על רקע ההתחזקות המחודשת של שער השקל מול הדולר. מכון היצוא ,ימשיך ליזום פעילויות ולסייע ליצואנים הישראלים בשווקים הבינלאומיים".
מסיכום ראשוני של נתוני היצוא הכולל לשנת 2017 שערכו מכון היצוא ומשרד הכלכלה והתעשייה, עולה כי היקף יצוא הסחורות והשירותים מישראל צפוי לחצות בשנת 2017 את רף ה- 100 מיליארד דולר, עלייה דולרית של כ- 5% לעומת שנת 2016. סך יצוא הסחורות והשירותים ללא הזנק ויהלומים עלה בכ- 6% לעומת אשתקד, להיקף של כ-92 מיליארד דולר.
יצוא הסחורות (ללא התאמות ויצוא לרש"פ) צפוי להסתכם השנה בכ- 53 מיליארד דולר, עלייה דולרית קלה של כ 1% לעומת שנת 2016. יצוא הסחורות ללא יהלומים צפוי להסתכם בכ- 46 מיליארד דולר, עלייה של כ- 3% לעומת השנה שעברה. הייצוא התעשייתי, המהווה כ-85% מסך יצוא הסחורות, עלה בכ-3% בהשוואה ל- 2016 וצפוי להסתכם בכ-45 מיליארד דולר. יצוא היהלומים בשנת 2017 צפוי להסתכם בכ-7 מיליארד דולר, ירידה של כ-7% לעומת 2016, (כ-13% מסך יצוא הסחורות). היצוא החקלאי עלה בשיעור של כ-2% להיקף של כ-1.2 מיליארד דולר, (כ-2% מסך יצוא הסחורות). יצוא השירותים הציג השנה עלייה של כ-10% וטיפס להיקף שיא של כ-44 מיליארד דולר.
יצוא הסחורות לגושי הסחר: התאוששות מרשימה ביצוא לאיחוד האירופי. יציבות ביצוא לארה"ב. ירידה ביצוא לאסיה בהשפעת הרכיבים.
לאחר שנתיים רצופות של ירידות ולאחר שבסוף 2016 ירד לרמתו הנמוכה ביותר מזה 6 שנים, רשם השנה היצוא לאיחוד האירופי גידול מרשים של כ-20% בהשוואה לאשתקד ועלה להיקף של כ-16 מיליארד דולר - כ-35% מסך הסחורות שיוצאו מישראל השנה. גידול זה הושפע בעיקר מההתאוששות הכלכלית שנרשמה השנה במדינות אלה. יצוא התרופות, ענף המהווה כרבע מסך הסחורות המיוצאות לאיחוד, תרם רבות לגידול הדו-ספרתי ביצוא לאזור - אולם גם בנטרולו התקבל גידול משמעותי וזאת בהובלת ענפי הכימיקלים וכלי הטיס.
מבין המדינות הבולטות ניתן לציין את היצוא לבריטניה – יעד היצוא הגדול ביותר באירופה - אשר גדל באופן חד השנה (כ-35%). שעור גידול דומה של כ-35% נרשם גם ביצוא לצרפת. עליות בולטות נוספות נרשמו גם ביצוא להולנד, גרמניה, בלגיה וקפריסין.
היצוא לארה"ב הסתכם ב-2017 בכ- 11.5 מיליארד (כ- 25% מסך יצוא הסחורות של ישראל), ללא שינוי בהשוואה להיקפו אשתקד – זאת לאחר 3 שנים רצופות של עליות. הגידול ביצוא לארה"ב נרשם במגוון ענפים ובהובלת ענפי האלקטרוניקה, הטלקום והציוד הרפואי, כאשר מנגד נרשמה ירידה חדה ביצוא התרופות למדינה.
היצוא לאסיה הסתכם בשנת 2017 בכ-8.5 מיליארד דולר, ירידה של כ- 15% לעומת שנת 2016. בדומה לשנה שעברה, כך גם השנה, הושפע היקף היצוא לאסיה באופן מהותי מהקיטון החד ביצוא הרכיבים האלקטרונים, זאת בעקבות משקלו הגדול של ענף זה ביצוא לאסיה, כרבע מסך הסחורות המיוצאות ליבשת. בנטרול השפעה זו שמר היצוא לאסיה על יציבות בהשוואה לאשתקד. יחד עם הגידול הצפוי ביצוא הרכיבים ב-2018, צפוי גם היצוא לאסיה להתאושש בהתאם. היצוא לאסיה היווה השנה כ- 18% מסך הסחורות המיוצאות מישראל.
היצוא לסין שמר על יציבות השנה, כך שעל רקע הירידה ביצוא הכולל ליבשת, עלה משקלה של סין ללמעלה משליש מסך יצוא הסחורות מישראל לאסיה. עליות בולטות נוספות התקבלו גם ביצוא לדרום-קוריאה, יפן וסינגפור. מנגד נרשמה ירידה דו-ספרתית ביצוא להודו. היצוא לוייטנאם ולמלזיה רשם גם כן ירידה מהותית המוסברת ברובה מהירידה ביצוא הרכיבים האלקטרונים.
היצוא למדינות אמריקה הלטינית, הסתכם בכ- 1.9 מיליארד דולר, עלייה בשיעור של כ-3% (כ-4% מסך היצוא). שהושפע בעיקר מהעלייה ביצוא לברזיל ולארגנטינה.
היצוא למדינות אפריקה רשם התאוששות מסוימת, זאת לאחר מספר שנים רצופות של התכווצות. סך היצוא ליבשת עלה השנה בשיעור של 4% בהשוואה ל-2016 והסתכם בכ-860 מיליון דולר, כ-2% מסך היצוא של ישראל.