עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, אמר הבוקר בוועדת הכנסת בדיון עקרוני בנושא הערכת השפעות רגולציה RIA וחשיבותה לחקיקה ממשלתית ופרטית כי "אין אנו נגד רגולציה מושכלת ונכונה אלא אנו נגד עודף רגולציה".
לדבריו, "מאז שנת 2000 התפתחה מגמת חקיקה בכנסת המכוונת כולה נגד המגזר העסקי, 190 חוקי העבודה, 6 חוקי הגנת הסביבה, 41 חוקים של הגנת הצרכן ומאות עבירות פליליות חדשות נגד המגזר העסקי. ולכן שמחנו מאד על החלטת הממשלה 2118 מאוקטובר 2014, ומבחינתנו זוהי ’זריחת השמש הרגולטורית’, החלטת מפתח חשובה מאין כמוה ביצירת שינוי דרמטי ואמיתי בכל פעילות המגזר העסקי בישראל, על פיה בתוך חמש שנים נטל הרגולציה אמור לרדת ב-25%".
"חלפו 3 שנים, אין דוח מלא ומסודר מה היה בפועל נטל הרגולציה שהופחת , אך לעומת זאת בעבודת מחקר שבוצעה על ידי אגף המשפט באיגוד לשכות המסחר, נוכחנו שבכנסת ה- 20 עברו 23 יוזמות חקיקה ממשלתיות בעלות אופי רגולטורי, 27 יוזמות חקיקה פרטיות בעלות אופי רגולטורי, נוספו לא פחות מ 40 תקנות צווים והוראות מינהל, ו- 41 יוזמות חקיקה ענפיות, ברמת חוק או ברמת תקנות, נמצאות בהליך העבודה. בניתוח זהיר שעשינו הגענו למסקנה כי כתוצאה מהעומס הרגולטורי אנו מאבדים 3% תוצר לפחות שהם 27 מיליארד ₪ ומאבדים גם הכנסות מדינה בערך של כ- 9 מיליארד ₪. בנוסף מסקר שערכנו באיגוד לשכות המסחר עולה כי המשק דורש עוד כ- 50 אלף משרות על מנת שהמגזר העסקי יוכל להתמודד עם כל הדרישות וההכבדות של הרגולציה."
לין האשים חלק ממשרדי הממשלה המתעלמים מהוראות החלטה 2118 ועושים כל מה שניתן כדי להעביר את הרגולציה בה הם מעוניינים מבלי להתחשב בכלל עומס הרגולציה המוטל על המגזר העסקי. הם מגדירים רגולציה חדשה משמעותית כרגולציה זניחה. האבסורד הגדול ביותר, כפי שאמר גם מנכ"ל משרד ראש הממשלה אלי גרונר, שמעבירים רגולציות מתוך כוונה להוריד את יוקר המחייה אך בסופו של דבר הן מעלות את יוקר המחייה ואת מחירי המוצרים. לשם דוגמה נתן לין חקיקה קלאסית מיותרת של התערבות במגזר העסקי שזה "חוק המבצעים", מגישים הצעות חוק כושלות ולאחר מכן רוצים לתקן אותן בשורת חריגים וכך על גב שכבת רגולציה נוספת יוצרים עוד שכבות רגולציה.
לין ציין שמאחר ואין עדיין רשימה של הפחתת רגולציה מאז החלטה 2118, נטל הרגולציה לא פחת אלא עלה.