אגף הכלכלן הראשי מפרסם הבוקר (שני) סקירה שבועית כלכלית. המיקוד השבוע עוסק בתעסוקה ושכר של גברים חרדים, בדגש על צעירים, וזאת בהמשך לסקירה שפורסמה בנושא ב-24.9.2017. הממצאים העיקריים:
שיעור התעסוקה של הגברים החרדים עומד על כ-51% בלבד, נמוך משמעותית מהיעד הממשלתי ל-2020 (63%), ומשיעור התעסוקה של גברים יהודים שאינם חרדים (כ-88%). ההכנסה הממוצעת של גבר חרדי נמוכה בכ-43% מזו של גבר יהודי שאיננו חרדי. ניתן לייחס זאת למספר גורמים עיקריים:
גיל האוכלוסייה – האוכלוסייה החרדית צעירה, בממוצע, מהאוכלוסייה היהודית הלא-חרדית, באופן אשר משפיע גם על ההכנסה הממוצעת. עם זאת, גם בניכוי השפעה זו, הפער בהכנסה בין שתי האוכלוסיות עומד על קרוב ל-40%.
היקפי משרה – ממוצע שעות העבודה השבועיות של גבר חרדי (מועסק) עומד על כ-38 לעומת 46 שעות בקרב גברים יהודים שאינם חרדים.
פערים במיומנויות בסיסיות הנדרשות בשוק העבודה – נתוני סקר פיא"ק להערכת מיומנויות בוגרים מצביעים על פערים בין גברים חרדים לגברים יהודים שאינם חרדים בגילאים הצעירים (16-40), ובמיוחד בכל הקשור לפתרון בעיות תוך שימוש במחשבים; בנוסף, קיים פער דרמטי בכל הנוגע לידיעת השפה האנגלית.
פערים במיומנויות גבוהות הנרכשות בד"כ במוסדות להשכלה הגבוהה – למרות הגידול שחל בשנים האחרונות במספר הגברים חרדים הלומדים במוסדות להשכלה הגבוהה, שיעור הגברים החרדים הלומדים בהשכלה הגבוהה מתוך כלל אוכלוסיית הגברים החרדים עדיין נמוך ביותר, במיוחד בגילאים צעירים. שיעורי נשירה גבוהים של גברים חרדים מהלימודים מביאים לכך כי שיעור בעלי התארים קטן אף יותר.
הצטרפות מאוחרת לשוק העבודה - הנתונים מעידים על כך כי למרות הפטור מהשירות הצבאי והשיעור הנמוך של הלומדים במוסדות להשכלה הגבוהה, גברים חרדים מצטרפים לשוק העבודה בגיל מאוחר יחסית. עניין זה מקשה על סגירת פערים בכישורים ומיומנויות הנובעים מהבדלים בתכניות הלימוד בבתי הספר, פוגע באפשרות לצבור ותק וניסיון בעבודה וכך ליהנות משכר גדול יותר, ובאופן כללי מצמצם את האפשרויות העומדות בפני הגברים החרדים בבואם להשתלב בשוק העבודה.
נתונים מרכזיים נוספים מהסקירה: מדד המחירים לצרכן ירד בחודש נובמבר ב- 0.3 אחוז. ירידה זו נבעה ברובה המוחלט מסיבות עונתיות, כאשר בניכוי העונתיות רשם המדד עלייה של 0.1 אחוז.
קצב האינפלציה (שיעור השינוי ביחס לחודש המקביל אשתקד) עמד בחודש נובמבר על 0.3 אחוז. בכך השלים קצב האינפלציה עלייה של נקודת אחוז בארבעת החודשים האחרונים. נמשכת מגמת ההאטה בקצב הגידול של מדד מחירי הדירות.
בחודש נובמבר 2017 נרשמה עלייה קלה בגירעון בחשבון הסחורות, וזאת בשל ירידה מהירה ביצוא הסחורות, ביחס לירידה ביבוא הסחורות. הירידה ביצוא התעשייתי באה לידי ביטוי בענפי הטכנולוגיה העילית, אשר התבטאה בירידה חדה ביצוא התרופות והרכיבים האלקטרוניים. מנגד, בענפי הטכנולוגיה המעורבת-עילית נרשם גידול מהיר ביצוא התעשייתי, על רקע ההתאוששות ביצוא הכימיקלים.
ניתוח נתוני היצוא של שלושת הענפים שהוזכרו לעיל, אשר היוו כ- 40 אחוזים מסך היצוא התעשייתי ללא יהלומים בשנת 2016, מצביע על מגמות מנוגדות. כך, יצוא הרכיבים האלקטרוניים מצוי במגמת ירידה, יצוא התרופות מתאפיין בתנודתיות מאוד גבוהה, ויצוא הכימיקלים רושם התאוששות. יבוא הסחורות רשם אמנם ירידה, אך היא מיוחסת כולה לירידה חדה ביבוא חומרי אנרגיה. ביתר רכיבי היבוא העיקריים נרשם גידול. הגידול ביבוא חומרי גלם ומוצרי השקעה צפוי לתרום לשיפור היקף הייצור של המשק.
ברבעון השלישי של 2017 נרשמה ירידה בעודף בחשבון השוטף, המשך למגמת הירידה בעודף. הירידה בעודף בחשבון השוטף נבעה מגידול בגירעון בחשבון הסחורות. היקף ההשקעות של זרים בישראל רשם ירידה ברבעון השלישי של השנה, בעוד במקביל, ההשקעות של ישראלים בחו"ל עלה באותה תקופה.
השכר למשרת שכיר רשם בספטמבר 2017 ירידה. יחד עם זאת, ברבעון השלישי של 2017 רשם השכר למשרת שכיר גידול בהשוואה לרבעון השני. במספר משרות השכיר נרשמה בחודש ספטמבר עלייה, אשר באה לידי ביטוי בגידול במספר המשרות בשירותים הציבוריים.
בחודש נובמבר נרשם גידול נוסף במספר התיירים, אשר הגיע לרמת שיא (בניכוי עונתיות). סך התיירים שנכנסו לישראל בחודשים ינואר-נובמבר 2017 גבוה בכ- 25 אחוזים מהיקף התיירים שנכנסו בתקופה זו אשתקד.