בהמשך לדיון שנערך הבוקר (שני) בוועדת הרפורמות בראשות חברת הכנסת רחל עזריה, אומר עופר כרמל, מנכ"ל מיטב דש הלוואות, כי "העובדה שרק לאחר פניות חוזרות ונשנות לחברי הכנסת ורק לאחר קביעת מועד דיון דחוף בנושא, פרסם בנק ישראל הנחיות בסיסיות הקשורות לפתיחת חשבונות בנק לפלטפורמות ה- P2P מהווה תעודת עניות לבנקים בישראל שבניגוד לעמיתיהם בעולם, שמצאו דרכים לשיתופיי פעולה עם הפלטפורמות במטרה לשפר את השירות לצרכן, פועלים רק כשהרגולטור מחייב אותם לכך. "
לדברי כרמל, "ההודעה של בנק ישראל היא רק נדבך אחד מני רבים שעלו בדיונים ולמרות שעדיף מאוחר מאשר לעולם לא, אנו מצפים מהרגולטור להיות יותר פעיל ויוזם על מנת שהשינוי שהציבור משווע לו יגיע. אין בפרסום ההודעה מאמש כל חדש מעבר למזכר ההבנות שהוצג כבר במאי השנה ורק ערב הועדה הוחלט לפרסמו. אין להודעה זו משמעות בפועל היות וחברות ה-P2P נותרות קהל שבוי ולא נמצא פתרון לשינוים החד צדדיים שבנק לאומי כופה עלינו."
רקע על המחלוקת: סוגיית מערכת היחסים הבעייתית בין פלטפורמות האשראי הצרכני לבין המערכת הבנקאית הועלתה על ידנו בכנסת לפני זמן. הפלטפורמות הן קהל שבוי של המערכת הבנקאית, וזו מרשה לעצמה את חופש ההחלטה כיצד והאם לספק שירותים או לא. זו מציאות שאינה תקינה במדינה מסודרת וכזו שלא תאפשר להצמיח במדינה אלטרנטיבה לאשראי זול וזמין.
ערב הדיון בוועדה, פרסם בנק ישראל נוסח של תקנות כלליות שכבר סוכמו לפני כחצי שנה, שמחייבות את הבנקים לקיים דיון ולתת הסבר מפורט מדוע הם לא מוכנים לפתוח חשבונות בנקים ולאפשר לפלטפורמות ה P2P לפעול. איך התקנות החדשות יעזרו לנו להתמודד עם המשמעות של עלות השירותים שהבנק מחייב אותנו באופן חד צדדי ? או מה יעשה בנק ישראל אם הבנקים יאמרו "לא" ? זה כלל לא ברור.