אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מפרסם את הסקירה השבועית שלו, הסוקרת את ענף הנדל"ן למגורים בחודש אוקטובר. בחודש זה, במהלכו חל חג הסוכות, נרכשו 6.2 אלף דירות, מזה כחמש מאות דירות במסגרת "מחיר למשתכן". קצב הירידה במספר העסקאות "במחירי שוק" בספטמבר-אוקטובר השנה עומד על 13%, בדומה לזה שנרשם בשמונת החודשים הראשונים של השנה.
רכישות המשקיעים הוסיפו לרדת בשיעור חד והסתכמו בפחות מאלף דירות. בכך ירד משקלם בשוק ל-16% בלבד, נמוך ב-3 נקודות אחוז בהשוואה לאוקטובר אשתקד. חרף ירידה שנרשמה במכירות המשקיעים הוסיף לרדת "מלאי" הדירות המוחזק ע"י משקיעים.
מכירות משפרי הדיור בחודש אוקטובר היו גבוהות ממספר הדירות שרכשו, זאת הן על שיעור גבוה מבינהם שהקדימו למכור את דירתם טרם שרכשו דירה אחרת, והן על רקע קצב ירידה מהיר יותר מ"מלאי" הדירות בהמתנה. מגמה הפוכה נצפתה בשנות הגאות בשוק הנדל"ן.
נקודות מרכזיות נוספות מהסקירה: בחודש נובמבר נרשמה עלייה בציפיות האינפלציוניות, ובשל כך שבה הריבית הריאלית לטריטוריה שלילית. עם זאת, האינפלציה הצפויה לשנה הקרובה עדיין נמוכה בשיעור ניכר מהגבול התחתון של יעד האינפלציה. עלייה קלה נרשמה בשיעורי האינפלציה הממוצעים הצפויים בשנתיים הקרובות.
העלייה בציפיות האינפלציוניות מוסברת, ככל הנראה, בעלייה המהירה מהצפוי במדד המחירים לצרכן בחודשים ספטמבר - אוקטובר, ובעליית מחירי הנפט בעולם. כמו כן, נתוני שוק העבודה החזקים אמורים לתמוך בעליית השכר. שיעורי האינפלציה הממוצעים הצפויים לחמש השנים הקרובות מצויים בגבול התחתון של יעד האינפלציה - 1 אחוז.
היקף יתרות המט"ח בבנק ישראל המשיך במגמת הגידול שלו במהלך חודש נובמבר, ומצוי ברמת שיא במונחים דולריים ובאחוזי תוצר.
מדוח ממדי העוני והפערים החברתיים עולה כי בשנת 2016 עמדה תחולת העוני של משקי הבית על 18.6 אחוזים. בתחולת העוני של קשישים נרשמה ירידה לרמה הנמוכה ביותר בחמש השנים האחרונות. תחולת העוני באוכלוסייה הערבית רשמה ירידה חדה, בעוד שבאוכלוסייה החרדית נרשמה עלייה קלה בתחולת העוני של משקי הבית והפרטים, אולם תחולת העוני של הילדים החרדים ירדה. תחולת העוני בשתי האוכלוסיות עדיין גבוהה מאוד, ועומדת על כ- 50-45 אחוזים.
בתחולת עוני של משפחות, בהן ראש משקי הבית עובד, נרשמה ירידה קלה. ירידה זו נרשמה בעיקר בקרב משפחות עם שני מפרנסים, זאת בעוד בקרב משקי בית עם מפרנס בודד נרשמה עלייה בתחולת העוני. עם זאת, המדדים לעומק העוני ולחומרת העוני מורים על הטבה במצבן של משפחות עניות עובדות.
השיפורים בממדי האי-שוויון, כמו גם השיפורים בתחולות העוני, הם תוצאות השינויים שפעלו להגדלת ההכנסה הפנויה של המשפחות, קשישים וצעירים: העלאת שכר המינימום, והעלאת קצבאות הילדים וקצבאות הקשישים. הגידול המתמשך בשיעורי התעסוקה תרם אף הוא את תרומתו למגמה חיובית זו.
בשנת 2016 נמשכה מגמת הירידה של מדד ג’יני לאי שוויון. על אף השיפורים הניכרים בממדי העוני והאי-שוויון ב- 2016, רמת העוני בישראל עדיין גבוהה בהשוואה בינלאומית.
מדד אמון הצרכנים של בנק הפועלים רשם בחודש נובמבר 2017 עלייה לכדי רמת שיא. עלייתו של המדד באה לידי ביטוי, בין היתר, בעלייה ברכיב ציפיות הצרכנים המיוחסת להעלאת שכר המינימום בחודש דצמבר, ולהערכת הצרכנים כי תתכנה הפחתות מסים נוספות על רקע עודפי גביית המסים. רמתו הגבוהה של המדד בישראל משתקפת הן ברכיב השוטף והן ברכיב הציפיות. עם זאת, קיים פער משמעותי בין התפיסה האופטימית של ההווה בהשוואה לתפיסה פחות חיובית של המצב העתידי.