שר העבודה והרווחה חיים כץ ומנכ’’ל הביטוח הלאומי מאיר שפיגלר הציגו את דוח העוני לשנת 2016, שהוכן על ידי מנהל המחקר והתכנון בביטוח הלאומי. בישראל בשנת 2016 חיו בעוני 463,300 משפחות שהן 1,809,200 נפשות מתוכן 842,300 ילדים.
בהשוואה לשנת 2015 שיעורי העוני בקרב משפחות ירדו מ־19.1% ל־18.6%, ו־14,400 משפחות עלו מעל לקו העוני. גם המדדים של עומק העוני ושל חומרת העוני ירדו בשנת 2016 בכ־4% ובכ־3% בהתאמה.
רמת החיים בישראל במונחים של ההכנסה הכספית הפנויה עלתה בשנת 2016 ב־3.8% ובהתאם לכך עלה קו העוני ליחיד מ־3,158 ₪ ל־3260 ₪. קו העוני לזוג עומד על 5,216 ₪ בהשוואה ל־5,053 ₪ בשנת 2015.
אי השוויון בהכנסה הפנויה (מדד ג’יני) ירד ב־1.8%, זאת בהמשך לירידה מתמשכת בשנים האחרונות – ממצא המעיד על צמצום מתמשך בפערים בחברה הישראלית.
לצד המגמות החיוביות, תחולת העוני בנפשות ובילדים עלו ב־2016. שיעור העוני של נפשות עלה ב־0.3% ושיעור הילדים החיים בעוני עלה ב־1.2%.
מספר האזרחים הוותיקים העניים נאמד אשתקד ב־166,900 בהשוואה ל־171,500 בשנת 2015. היקף העוני של משפחות שבראשן אזרח ותיק ירד מ־23.5% ב־2015 ל־21.6% בשנת 2016. בקרב אזרחים ותיקים שיעור הנפשות העניות ירד מ־18.2% ל־16.9%; השיעור הנמוך ביותר בחמש השנים האחרונות. מדובר בירידה מרשימה לנוכח העלייה במספר הקשישים באוכלוסייה הכללית.
תחולת העוני של החרדים עלתה במעט מ־44.6% ל־45.1%. יתכן שזה משקף תיקון לירידה החדה שנצפתה בשנת 2015. עם זאת תחולת העוני של הילדים במשפחות חרדים ירדה ב־2016 מ־60.3% ל־58.7%. חלקן של המשפחות העניות החרדיות מתוך כלל המשפחות העניות מגיע ל־15%, שיעור גדול בהרבה מחלקם היחסי.
שיעורי העוני אצל משפחות ערביות ירדה במידה גדולה יותר מכלל האוכלוסייה מ־53.3% בשנת 2015 ל־49.4% בשנת 2016.
לראשונה, אחרי ארבע שנים של חוסר הצלחה לסקור משפחות בדואיות, נדגמה האוכלוסייה הבדואית בדרום על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. 17,200 משפחות בדואיות חיות בעוני ובסך הכל 121,800 נפשות, מתוכן 69,300 ילדים. 19.3% מהילדים במגזר נמצאים במשפחות חד הוריות. על פי ניתוח מותאם שגורע את האוכלוסייה הבדואית שנמדדה ב־2016 אולם לא נמדדה ב־2015, מתברר שתחולת העוני של משפחות ירדה בנקודת אחוז שלמה אשתקד מ־19.1% ל־18.1%.
הירידות בתחולת העוני של מרבית קבוצות האוכלוסייה פסחו על האוכלוסייה העובדת: תחולת העוני של משפחות שבראשן עצמאים ושכירים הוסיפה לעלות במעט גם ב־2016, וכמו כן עלה חלקן של המשפחות העובדות בכלל האוכלוסייה הענייה ב־2016. עם זאת המדדים לעומק העוני ולחומרת העוני מורים על הטבה במצבן של משפחות עניות עובדות – בפרט בקרב המשפחות שבראשן עצמאי והמשפחות שבהן שני מפרנסים ויותר.
שר העבודה והרווחה חיים כץ: "למרות השינויים החיוביים במצב החברתי וצמצום רמת אי השוויון בהשוואה לשנים קודמות, היקפי העוני בישראל עדיין גבוהים משמעותית מבין מדינות ה־OECD. הממשלה משקיעה משאבים רבים בניסיון לחלץ משפחות ממעגל העוני ונראה שהבעיה העיקרית היא אופן חלוקת המשאבים. מזה שנה אני פועל להעלאת קצבאות הבטחת ההכנסה בגיל זקנה תוך הצמדתן לשכר הממוצע במשק, פעולה שתעלה את כל האזרחים הוותיקים מעל לקו העוני, בעלות זניחה יחסית של כ־700 מיליון ₪.
"בימים אלה אני מקדם הצעת חוק להעלאת קצבאות הנכות שתביא לתמורה משמעותית ברווחת הנכים, אבל באוצר מעדיפים פתרון חלקי שזונח אוכלוסיות שלמות. אם לא נפעל כעת לחיזוק חוסנו של האזרח הוותיק ולהעלאת קצבאות הנכות בצורה שוויונית, נמשיך לפגר במדדי העוני והפערים בחברה הישראלית ילכו ויעמיקו. ההטבות למעמד הביניים הן חשובות אבל צריך להבין שאם נמשיך להזניח את החוליות החלשות בחברה התיקון בעתיד יעלה למדינה יותר".
מנכ’’ל הביטוח הלאומי מאיר שפיגלר: "הפעילות האינטנסיבית של הביטוח הלאומי, בהובלת שר העבודה והרווחה חיים כץ, לצמצום ממדי העוני במדינת ישראל – הוכיחה את עצמה ותוצאותיה משתקפות בדוח העוני הנוכחי, בו נמצאה ירידה של ממדי העוני בקרב כמעט כל האוכלוסיות ובמיוחד בקרב הקשישים. הביטוח הלאומי ימשיך ליזום וליישם מדיניות של חקיקה סוציאלית במטרה לצמצם עוד יותר את העוני. מדיניות זו הינה נדבך מרכזי לשם חיזוק עוצמתה וחוסנה של החברה כולה."
ח״כ עמיר פרץ, יו״ר השדולה למעמד האדם העובד בישראל, התייחס לנתוני הדו״ח ואמר: ״העובדה כי אנו ממשיכים להוביל במדדי אי השוויון והעוני בקרב המדינות המפותחות מלמדת שמדיניות הממשלה נכשלה. חרף מאמצי הממשלה והארגונים החברתיים בישראל והתיקונים שנעשים מעת לעת בתחומים ובקרב אוכלוסיות מסוימות, בישראל ב-2017 יש יותר ילדים עניים והורים עובדים עניים״.
״תפיסת עולם המקדשת הפחתות במסים במקום הרחבת שירותים וקצבאות פרוגרסיביות על-פני קצבאות אוניברסליות תשאיר אותנו בתחתית העולמית בהתמודדות עם העוני. מדיניות הממשלה נכשלה ושינויים קוסמטיים לא משנים את חייו של האדם העני, גם כשהוא עובד. דרושים מהפכה חברתית ושינוי מדיניות״.
יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן אמר: "דוח העוני לשנת 2016 מהווה עדות נוספת למאבק החשוב שמנהלת ההסתדרות למען צמצום הפערים החברתיים, תוך חיזוק האוכלוסיות המוחלשות.הדוח מצביע על כך שמאבק ההסתדרות למען הגדלת קצבאות הנכות, הסיעוד והזקנה הוא מהלך נכון וחיוני לצמצום העוני ולחיזוק המרקם החברתי. גם בזמן שנאבקנו למען צעדים מקדמי שוויון, כמו קליטת עובדי קבלן להעסקה ישירה והעלאת שכר המינימום באלף שקל, היו גורמים שהפגינו התנגדות גלויה בטיעונים שונים שהופרכו כבר על ידי המציאות כמו למשל צמיחת האבטלה.
"ראינו כי המהלך להעלאת שכר המינימום הצליח להביא לזינוק מואץ של השכר הריאלי במשק לאחר כעשור וחצי של קיפאון בשכר, תוך הורדת שיעור האבטלה בארץ לשפל היסטורי של ארבעה עשורים. מקבלי ההחלטות בישראל מתחילים להפנים כי הפערים החברתיים לא יכולים להיפתר רק בהורדה של יוקר המחייה. אם נתמקד רק בזה, נמשיך לראות את הנתונים הקטסטרופליים שנחשפים מדי שנה במדדי העוני של הילדים. גורמי השלטון חייבים לשלב ידיים עם ההסתדרות ולהתייצב לצידה במאבק למען סקטורים מוחלשים ולחיזוק צד ההכנסות של העובדים".
ניסנקורן הדגיש בדבריו כי "המהלך להעלאת שכר המינימום הביא לכך כי הכנסתם של משקי בית שבהם שני בני הזוג מתפרנסים משכר המינימום, גבוהה היום ב-24 אלף שקל לשנה ממה שהייתה ב-2014. צריך לזכור כי הדוח הנוכחי עדיין אינו משקף את שתי הפעימות האחרונות של העלאת שכר המינימום אשר השפיעו על כל מדרג השכר, תוך דחיפתו כלפי מעלה. רק אם נתמיד להגדיל את הכנסת העובדים, בערכים שההסתדרות הובילה בשנתיים האחרונות, נוכל להביא לשיפור משמעותי במדד אי השוויון בהכנסה הפנויה ולקוות לדוחות שמראים מציאות אחרת".