אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר פרסם סקירה כלכלית שבועית, העוסקת בהשפעה של פתיחת שוק הבשר הטרי לתחרות בינלאומית.
המיקוד השבועי בוחן את השפעת הצעדים שנעשו בשנים האחרונות בשוק הבשר הטרי (שעיקרן פתיחת הענף ליבוא) על שוק הבשר ובמיוחד על המחירים לצרכן. כתוצאה מהרפורמות חלה עליה משמעותית ביבוא בשר טרי, כך שבספטמבר 2017 (נתון זמין אחרון) בשר טרי מיובא היווה כ-44% מכלל השוק (מכר כמותי - בק"ג) לעומת יבוא אפסי בשנת 2014. כלומר, לבשר המיובא יש ביקוש מספק והיבואנים תופסים נתח שוק נכבד.
לפי הכלכלן הראשי, ניכר כי לרפורמה ביבוא הייתה השפעה מהותית על מחירי הבשר הטרי, במיוחד בשנתיים האחרונות: הרפורמה הובילה להפחתת מחירים הנאמדת בכ-7 עד 17 אחוזים, וזאת על אף העלייה החדה בביקוש לבשר טרי משיקולי בריאות.
הרפורמה הובילה לחיסכון משמעותי בהוצאות משקי הבית ביחס לעלויותיה - הפחתת המחירים, לפי האומדן הצנוע יותר, מוערכת בחיסכון שנתי של כ-170 מיליון שקלים למשקי הבית. זאת לעומת עלות תקציבית שנתית ממוצעת (תמיכה ישירה) בגובה של כ-34 מיליון שקלים בתקופת ההסכם (2014 – 2024).
מגמת ירידת המחירים צפויה להתרחב בשנים הקרובות עקב המשך הפחתת המכס הקצוב והגדלת המכסה הפטורה ממכס לכדי שיעור משמעותי יותר מסך צריכת הבשר הטרי.
נקודות מרכזיות נוספות מהסקירה: סוכנות דירוג האשראי הבינלאומית פיץ’ אישררה את דירוג האשראי של ישראל ברמה של Aּ+, והותירה את תחזית הדירוג יציבה.
בסוכנות הדירוג סבורים כי מעמדה של ישראל כמלווה נטו בשנת 2017 נמצא ברמה הגבוהה מהרמה החציונית של מדינות המדורגות ברמה גבוהה ממנה, ומציינים כי פיתוח נוסף של משק הגז יספק תמיכה נוספת למאזן החיצוני של ישראל. ביחס לסיכונים טוענים בפיץ’ כי על אף הסיכונים הפוליטיים והביטוחניים, ישראל הוכיחה בעברה חסינות אל מול זעזועים.
עוד מציינים בפיץ’ כי על אף מגמת השיפור, מצבה הפיסקלי של ישראל מוסיף להוות נקודת חולשה ביחס למדינות המדורגות ברמתה.
ביחס לצמיחה בישראל מציינים בסוכנות הדירוג כי צמיחת התוצר בחמש השנים האחרונות גבוהה במעט מממוצע הצמיחה במדינות הייחוס, ותנודתית פחות, וכי על אף ההאטה הצפויה בשנת 2017 (ביחס לאשתקד), הצמיחה צפויה להיות יציבה סביב שלושה אחוזים.
בפיץ’ מציינים לטובה את המוסדות ומערכת החינוך המפותחים של ישראל, אשר הביאו ליצירת כלכלה מפותחת ומגוונת, ואת והסביבה העסקית בישראל, המקדמת ומעודדת חדשנות.
הוועדה המוניטארית של בנק ישראל הותירה את הריבית במשק, בהתאם לציפיות, ברמתה הנוכחית - 0.1 אחוז. בכך לא חל שינוי בריבית במשך 33 חודשים - משך הזמן הארוך ביותר בו לא חל שינוי בריבית. חברי הוועדה ציינו בהודעתם כי המדיניות המוניטרית תיוותר מרחיבה כל עוד הדבר יידרש כדי לבסס את סביבת האינפלציה בתוך תחום היעד.
חברי הוועדה המוניטארית ציינו כי על פי נתוני האומדן המוקדם, קצב הצמיחה ברבעון השלישי של 2017 רשם האצה, וכי התמונה המתקבלת משוק העבודה מוסיפה להיות חיובית. מנגד ציינו חברי הוועדה כי על אף העלייה בקצב האינפלציה בחודשים האחרונים, המיוחסת לעלייה בשכר הריאלי ובכוח הקנייה, סביבת האינפלציה נמוכה מהגבול התחתון של יעד האינפלציה.
חברי הוועדה התייחסו להתבססות השיפור בפעילות הכלכלית העולמית, וציינו כי היא צפויה להימשך גם בשנת 2018. ביחס למדיניות הבנקים המרכזיים בעולם ציינו החברים כי על אף שחלקם היטו את המדיניות המוניטארית לכיוון מרחיב פחות, הסביבה המוניארית נותרה מאד מרחיבה, וכי האינפלציה ברוב המשקים העיקריים עודנה נמוכה מהיעד.
בהודעת הבנק צוין כי אינדיקטורים משוק הדיור, ביניהם מגמת הירידה בהיקף העסקאות והתמתנות קצב עליית מחירי הדירות, מוסיפים להצביע על האטה מסוימת בפעילות.
מדד הייצור התעשייתי רשם בחודש ספטמבר עלייה קלה, לאחר חודשיים של ירידות, על אף העלייה, רמתו הנוכחית של המדד נמוכה מהממוצע החודשי שנרשם עד כה השנה. העלייה בייצור התעשייתי בחודש ספטמבר באה לידי ביטוי בעלייה מהירה ברמות הטכנולוגיה המתקדמות. מנגד, הירידה ביתר ענפי הטכלוגיה קיזזה כמעט לחלוטין את העלייה בייצור התעשייתי.
מדד פדיון ענפי הכלכלה רשם בחודש ספטמבר ירידה מרמת השיא. המדד המשולב של בנק ישראל למצב המשק עלה בחודש אוקטובר ב- 0.32 אחוז, גבוה מקצב עלייתו החודשית הממוצעת של המדד בשנת 2017, אך איטי מהקצב הממוצע שנרשם ב-2016. היקף הפדיון של רשתות השיווק רשם בחודש אוקטובר עלייה מהירה לכדי רמת שיא. מדד הרכישות בכרטיסי האשראי המשיך במגמת הגידול, ובשבירת השיא מדי חודש.
מפרסום של הלמ"ס ביחס להרכב ההוצאה החודשית לתצרוכת בשנת 2016 עולה כי מרבית ההוצאה מקורה ב’דיור’ (לא כולל הוצאות אחזקת דירה ומשק בית), ’תחבורה ותקשורת’ ו’מזון’ – המסתכמים יחד לכדי כ- 60 אחוזים מההוצאה. בשנת 2016 נרשמה ירידה קלה באחוז ההוצאה לתצרוכת על דיור, בהשוואה לשנת 2015.
בחודש ספטמבר נרשמה ירידה בהיקף יצוא השירותים, המשך לנסיגה מרמת השיא שנרשמה בחודש יולי. בניכוי יצוא שירותי חברות הזנק רשם יצוא השירותים ירידה מתונה יותר, אשר המשיכה את הירידה הקלה מחודש אוגוסט. הירידה בחודש ספטמבר ביצוא השירותים נרשמה על אף שביצוא שירותי התיירות (כולל יצוא שירותי תחבורה - דמי נסיעה) נרשמה התאוששות מהירידה שנרשמה בחודש אוגוסט, וזאת בשל הירידה ביצוא שירותים עסקיים אחרים.