ועדת הכספים דנה היום במערך הכספומטים של הבנקים והעמלות שנגבות מהציבור בעת משיכת כסף מהמכשירים. הטעה הייתה כי הציבור משלם כסף רב עבור המשיכה. ראוי לזכור כי היום, עקב סגירת סניפי בנקים רבים קטן מספר המכשירים של הבנקים העומד לרשות הציבור וחברות אחרות מספקות את השירות והן גובות סכומים גבוהים עבור כל משיכת מזומן.
"המערכת הבנקאית מעמידה לרשות הציבור בישראל למעלה מאלפיים מכשירים למשיכת מזומן שמספקים שירותים מתוחכמים ונגישים גם לאוכלוסיות מוגבלות – והכל במחירים זולים שברובם המכריע מפוקחים על ידי בנק ישראל. מספר המכשירים נמצא בעליה מתמדת והוא זינק ב-33% בחמש השנים האחרונות". כך אומר מנכ"ל איגוד הבנקים, משה פרל, בתגובה ליוזמות השונות שעולות בכנסת בנושא פריסת מכשירי המזומן בישראל.
פרל הבהיר כי "כל ניתוח עדכני מוביל למסקנה כי הנגישות של הציבור בישראל לשירותי מזומן ותשלומים, היא מצוינת גם בהשוואה לעולם המערבי. מערך מכשירי המזומן בישראל פרוס באופן צפוף יותר מהעולם, יש בו יותר מכשירים פר תושב, וזאת למרות שהשימוש הממוצע של אזרח ישראל הוא משיכה אחת של מזומן בחודש".
"אם מביאים בחשבון שלצד מערך המכשירים העכשווי הולכים וצצים שירותי משיכת מזומן ברשות קמעונאיות, תחנות דלק וחלופות דומות, קשה להגיע למסקנה כי קיימת בעיה כלשהי בתחום זה. כל ניסיון לתאר את המצב כבעיה ועוד להפיל את האחריות על המערכת הבנקאית, שאולצה למכור את מערך מכשירי המזומן הפרטיים, הוא ציני".
באיגוד הבנקים מזכירים כי בשנת 2014 כפה הרגולטור על המערכת הבנקאית למכור 286 מכשירים למשיכת מזומן שהופעלו במרכזים ציבוריים שלא בסמיכות לסניפי בנק. בבנקים הזהירו אז כי רפורמה זו לא תקדם את האינטרס של הצרכנים.
"אם אכן מחירי המכשירים הפרטיים שאינם מופעלים על ידי המערכת הבנקאית עלו, לא יעלה על הדעת להטיל את האחריות לכך על הגורם היחיד שהזהיר מפני תוצאה זו", הבהיר פרל.