בבנק הבינלאומי התייחסו הבוקר לפרסומו אמש של הפרוטוקול מישיבת הפד שהתקיימה בראשון לנובמבר השנה. אמיר בר-זית מציין כי חלק נרחב מהדיון הוקדש לאנומליה המתקיימת בשוק האמריקני - "שיעור אבטלה נמוך, אפילו נמוך מאוד". למעשה, מציין בר-זית, הפעם האחרונה שבה שיעור האבטלה היה נמוך כל כך הייתה בשנת 2001. "האנומליה הזאת מטרידה, כך מסתבר, את חברי הוועדה, ונראה שהם מעט נבוכים מהמצב".
לדבריו, "שיעור אבטלה נמוך כל כך, נמוך אפילו משיעור האינפלציה הטבעי, על פי חברי הוועדה, היה אמור להוביל לעליית הלחצים האינפלציוניים. המציאות היא חולשה אינפלציונית (כפי שהיא נמדדת בנתון ה-PCE).
"חברי הוועדה מנמיכים את התחזיות שלהם לגבי האינפלציה החזויה בשנה זו ובשנה הבאה: על פי התחזית שלהם, רק בשנת 2019 תגיע האינפלציה ליעד המינימום של הפד, העומד על 2.0%. חברי הוועדה מצביעים על הקשר בין האינפלציה הנמוכה לציפיות האינפלציה. חלקם סבורים כי כבר קיימת השפעה ישרה על ציפיות האינפלציה בעוד אחרים חושבים כי עדיין לא הוכח קיומו של קשר כזה.
"לפחות חלק מחברי הוועדה מביעים דאגה מכך כי ירידת ציפיות האינפלציה לטווח ארוך תקשה על הוועדה לעמוד ביעד האינפלציה שלה. חברים אחרים מודאגים דווקא מהסיכון של התפרצות אינפלציונית, כתוצאה מכך שהמשק נמצא בתעסוקה מלאה ואולי אף יותר מכך.
"למרות הפרק הנרחב שהם מקדישים לדיון באנומליה, מסכימים רוב חברי הוועדה כי יהיה זה נכון להעלות את הריבית בטווח הקרוב.
"המצב הנוכחי אינו עונה באופן מובהק על מצב עולם אינפלציוני או דפלציוני. למעשה נתונים מוצקים תומכים, בו זמנית, בשני מצבי עולם אלו. בפעם הקודמת שבו נוצר מצב עולם מבלבל כזה, נטבע המושג סטגפלציה, המתאר מצב עולם של אבטלה גבוהה יחד עם אינפלציה גבוהה. במצב העולם הנוכחי, ההפוך של אבטלה נמוכה יחד עם אינפלציה נמוכה מצדיק לפחות מטבע לשון חדשה".