העושר הגלובלי גבוה ב- 27% מהרמה ששררה לפני עשור, עשר שנים לאחר פרוץ המשבר הפיננסי הגלובלי, כך על פי דוח העושר העולמי ל-2017 שמפרסם מכון המחקר של קרדיט סוויס. במהלך 12 החודשים שקדמו למחצית 2017, גדל ההון הגלובלי בקצב מהיר יותר מאשר קצב צמיחתו בשנים קודמות, כאשר העושר הממוצע לאדם מבוגר בעולם הגיע לשיא חדש.
במהדורה השמינית של דוח העושר הגלובלי (Global Wealth Report) שמפרסם מכון המחקר של קרדיט סוויס, עולה כי במהלך השנה שקדמה לאמצע 2017, צמח העושר העולמי בשיעור של 6.4%, קצב הצמיחה המהיר ביותר מאז שנת 2012, והעושר העולמי הגיע לרמה של 280 טריליון דולר אמריקאי, עליה של 16.7 טריליון דולר.
נתונים אלה משקפים את העליות המשמעותיות בשווקי המניות בעולם עם עליות מקבילות בנכסים לא-פיננסיים, שהגיעו השנה, לראשונה, לרמות ששררו בשנת 2007, טרום המשבר הפיננסי. עוד עולה מהנתונים כי הצמיחה בעושר הגלובלי הייתה גבוהה גם בייחס לצמיחת האוכלוסייה בעולם, כך שהעושר הגלובלי הממוצע לאדם גדל ב-4.9% והגיע לשיא חדש של 56,540 דולר לנפש.
אורס רוהנר, יו"ר מכון המחקר של קרדיט סוויס ויו"ר דירקטוריון קבוצת קרדיט סוויס: "עשור אחרי פרוץ המשבר הפיננסי הגלובלי, אנו רואים גידול משמעותי בעושר הגלובלי. בשוויץ, העושר לאדם מבוגר עלה ביותר מ-40% במהלך תקופה זו וממשיך להוביל את הדירוג העולמי. בדוח העושר הגלובלי של מכון המחקר של קרדיט סוויס לשנה זו, אנו בוחנים את תחזיות העושר של דור המילניום, שיוצא מתקופה מאתגרת יותר ביחס לקודמיו."
הדוח לשנה זו מתמקד בדור המילניום ובתחזית צבירת העושר של דור זה. ככלל, הנתונים מצביעים כי דור המילניום נמצא ב"עמדת נחיתות", על רקע כללי משכנתאות מחמירים יותר, עליית מחירי הדיור, עלייה באי-השוויון בשכר והפחתת ניידות השכר, שבולמת את יכולת צבירת ההון וצבירת חסכונות של עובדים צעירים במדינות רבות. בכל זאת יש כמה נקודות אור ובהן הנסיקה האחרונה במספר המיליארדרים מתחת לגיל שלושים ברשימת פורבס ותמונה חיובית יותר שעולה בסין ובשווקים מתפתחים נוספים.
ארה"ב ממשיכה את רצף העליות מאז המשבר הפיננסי שלפני עשור, ונהנית מתנאי שוק חזקים. ארה"ב הוסיפה 8.5 טריליון דולר למלאי העושר הגלובלי, שמהווים מחצית מצמיחת העושר בעולם בתקופה של 12 החודשים שקדמו למחצית שנת 2017.
היציבות באירופה אפשרה צמיחה של 6.4% ברמת העושר ברחבי היבשת, בדומה למגמת הצמיחה של העושר הכלל עולמי. ארבע מדינות אזור האירו (גרמניה, צרפת, איטליה, ספרד) התברגו בין עשרת המדינות בעלות העליות הגדולות ביותר בעושר במונחים אבסולוטיים. השוק הבריטי התאושש לאחר ההפסדים שנגרמו בעקבות ההצבעה על הברקזיט בשנה שעברה, אך עדיין קיימת חוסר בהירות לתחזית העושר של בריטניה.
שוויץ דורגה שוב כמובילה העולמית ברמת העושר הממוצע וברמת העושר החציוני לאדם מבוגר בשנת -2017, נתון שמעיד על המדינות בעלות הרמה הגבוהה ביותר של שוויון בעושר.
העושר החציוני עלה במרבית האזורים בעולם, אך עדיין לא הגיע לרמת השיא ששררה בשנת 2007. סין היא המדינה היחידה שהגיעה לשיא חדש ברמת העושר החציוני. דירוג עשר המדינות הראשונות בעושר החציוני תואם במידה רבה את דירוג העושר הממוצע בעולם, אם כי יש להדגיש כי אי-שוויון נמוך מהממוצע באיטליה וביפן הכניס אותן לרשימת עשר המדינות הראשונות.
בטווח הזמן הבינוני, הכלכלות המתפתחות צפויות לייצר עושר בקצב דינמי יותר מהכלכלות המפותחות.
בין מרכיבי העושר, רק הנכסים הפיננסיים עלו באופן ראוי לציון מאז שנת 2007; הנכסים הלא-פיננסיים הגיעו לרמה גבוהה מזו של 2007 לראשונה השנה, וכעת הם גבוהים יותר ב-2%.
במהלך המאה הנוכחית, החוב העולמי גדל בקצב מהיר (9%) עד למשבר הפיננסי שנת 2007, אך נותר ללא שינוי מאז, ולא שב לשיא שנרשם בשנת 2007. החוב למבוגר כיום נמוך ב-3% מרמתו בשנת 2007.
הפעילות הכלכלית והשווקים הפיננסיים בארה"ב המשיכו להראות ביצועים טובים במהלך השנה האחרונה, והניעו מגמת עליית העושר בעולם, שנה תשיעית ברציפות. ארה"ב תרמה לרמת העושר הגלובלי 8.5 טריליון דולר, שמהווה מחצית מכלל העלייה העולמית בעושר במהלך 12 החודשים האחרונים, וזאת בעיקר הודות לנכסים פיננסיים חזקים יותר.
בהשוואה של עליית העושר בין המדינות, ארה"ב שבה למקום הראשון, עם עלייה גבוהה פי חמישה מסין (1.7 טריליון דולר) שדורגה במקום השני. כיום נאמד עושרה של ארה"ב ב- 93.6 טריליון דולר, שמהווה 33% מסך העושר העולמי. לארה"ב היתה התרומה הגדולה ביותר של חברים למאיון העליון בקבוצת העושר בעולם, וחיים בה כיום 43% מהמיליונרים בכל העולם.
"עד כה, נשיאות טראמפ קידמה את שגשוג העסקים וצמיחת התעסוקה, אם כי תמיכתו המתמשכת של הפדרל ריזרב ללא ספק גם מילאה כאן תפקיד, ואי-השוויון בעושר עודנו בעיה בולטת", מציין מייקל או’סאליבן, מנהל השקעות ראשי בחטיבת ניהול העושר הבינלאומי ב-Credit Suisse. "במבט קדימה, עם זאת, הערכות השוק לשווי הנכסים ומחיריהם הגבוהים עשויים לרסן את קצב הצמיחה בשנים הבאות."
באירופה – צמיחה יציבה שנה אחרי ההצבעה על הברקזיט. התחזית לבריטניה עדיין לא ודאית. אירופה השיגה את העלייה השנייה בגודלה בכמות העושר במונחים אבסולוטיים מבין כל האזורים (4.8 טריליון דולר) כשהיא רושמת קצב צמיחה התואם את הנתון העולמי, 6.4%.
בריטניה עברה שנה סוערת לאחר ההחלטה לעזוב את האיחוד האירופי, ובכל זאת העושר למבוגר במדינה עלה ב-2% בלירות שטרלינג, אף שבמונחים דולריים חלה ירידה של 1%. אם זאת תחזית העושר של בריטניה לוקה בעדיין באי בהירות: בשל השפעת הברקזיט על השווקים הפיננסיים לצד הפיחות הצפוי של הליש"ט, בריטניה צפויה לצמצם את מלאי העושר שלה ב-0.9% בחמש השנים הבאות, במונחים דולריים. ההסבר העיקרי לכך הוא פיחות צפוי של 4% בליש"ט עד 2022.
כאשר משווים בין המדינות מבחינת עליית העושר, עוצמתו של אזור האירו משתקפת ברמות צמיחת העושר של גרמניה, צרפת, איטליה וספרד שנמנות בין עשר המדינות הראשונות בעלות העליות הגדולות ביותר. יחד מדינות אלו אחראיות לגידול של 3.1 טריליון דולר, שמהווה כמעט 20% מסך הגידול בעושר העולמי.
שוויץ עדיין במקום הראשון בכמות העושר הממוצעת לאדם מבוגר. מאז תפנית המאה, העושר למבוגר בשוויץ עלה ב-130% לרמה של 537,600 דולר, שמיוחס במידה רבה לפיחות שחל בפרנק השוויצרי ביחס לדולר בין השנים 2001 ל-2013. העשירייה הפותחת בכמות העושר למבוגר בשנת 2017 כוללת גם חמש מדינות אירופיות נוספות: נורווגיה, דנמרק, בלגיה, בריטניה וצרפת.
סך העושר בגוש האירו שעמד על 53 טריליון דולר בשנת 2017 דומה לסך העושר שהיה קיים בארה"ב בסוף שנות ה-90 של המאה הקודמת. מדינות זוכות ומפסידות – ישראל במקום השני בעליה בעושר הכולל, אחרי פולין שהתברגה ראשונה.
מהדוח עולה כי מעט מאוד מדינות חוו ירידה בכמות העושר הכוללת, כאשר רק שתי מדינות איבדו יותר מ -100 מיליארד דולר בכמות העושר: מצרים (ירידה של 172 מיליארד דולר) ויפן (ירידה של 1.6 טריליון דולר). במונחי אחוזים, רוב המדינות השיגו עליות בטווח צר יחסית של בין 5% -10%.
פולין (18%) מובילה את הרשימה בעיקר על רקע עליית מחירי המניות, כאשר ישראל (16%) ודרום אפריקה (15%) התברגו במקומות 2,ו-3 בהתאמה, וזאת על רקע ייסוף בשער החליפין בשתי המדינות. שינויי שער החליפין היוו הגורם המשפיע ביותר לרעה במדינות בעלות הירידה הגדולה ביותר בעושר הכולל באחוזים: יפן (-6%) ומצרים (-49%).
מרבית תשומת הלב תופסות שתי השכבות העליונות בפירמידת העושר הגלובלית, שמהוות פחות מ-10% מאוכלוסיית העולם ומחזיקה יחד 86% מהעושר העולמי. מכון המחקר של קרדיט סוויס סבור כי השכבות בתחתית הפירמידה ראויות לתשומת רבה יותר ממה שהן מקבלות בדרך כלל. שכבות אלו מייצגות 4.5 מיליארד מבוגרים – שמהווים מעל 90% מהאוכלוסייה הבוגרת בעולם – ובעלי כוח פוליטי שאין עליו עוררין, כפי שהוכיחו ההתפתחויות הפוליטיות בשנה שעברה ובתקופה האחרונה. כמו כן, העושר המצרפי שלהם, 40 טריליון דולר, מלמד על הזדמנויות כלכליות ניכרות.
בחלק האמצעי בפירמידת העושר, הודו ואפריקה נמצאות בתת-ייצוג, שעה שחלקה של סין גבוה באופן חסר פרופורציה, לאחר שעלתה במהירות מתחילת האלף הנוכחי מרמה של 12.6% בשנת 2000 לרמה של 35% היום.
תחתית פירמידת העושר, על אף היותה הגדולה ביותר, התכווצה ב-3% בהשוואה לשנה שעברה. כיום מעריכים שהיא כוללת 70% מהאוכלוסייה הגלובלית. חלקה של השכבה התחתונה בעושר הגלובלי עלה במקצת בשנה האחרונה, והסתכם ב-2.7% לעומת 2.4% ב-2016. מאז שנת 2000, מספר המיליונרים בעולם גדל ב-170%, שעה שמספר בעלי ההון העשירים ביותר (UHNWI) גדל פי חמישה, והפך אותם לקבוצה הצומחת ביותר מבין מחזיקי העושר.
ההרכב של מגזר המיליונרים משתנה במהירות. בשנת 2000 לא פחות מ-98% מהמיליונרים היו מרוכזים בכלכלות בעלות הכנסה גבוהה. מאז, נוספו 23.9 מיליון "מיליונרים חדשים" למספר הכולל, מתוכם 2.7 מיליון – 12% מסך האנשים שנוספו – מגיעים מכלכלות מתפתחות.
מהדוח עולה כי העושר הגלובלי בחמש השנים הבאות צפוי לצמוח בקצב דומה לקצב שרר במחצית העשור הקודם (היה צפוי שיעור של 3.9% ונרשם שיעור של 3.8% בחמש השנים האחרונות), אם כי בקצב אטי יותר מהאומדן הקודם, שעמד על 5.4%. על פי התחזית המעודכנת, העושר הגלובלי צפוי להגיע ל-341 טריליון דולר עד 2022.
הכלכלות המתפתחות צפויות לייצר עושר בקצב מהיר יותר מאחיותיהן המפותחות, ויש לשער כי ישיגו נתח של 22% מהעושר הגלובלי תוך חמש שנים. מנגד, קצב יצירת העושר בכלכלות המתפתחות אטי יותר מששוער בעבר. אין זה מפתיע, שהתרומה החזקה ביותר צפויה להגיע מכיוונה של סין ונאמדת על כ-10 טריליון דולר, גידול של 33%.
התחזית למגזר המיליונרים אופטימי יותר ביחס לשכבה בתחתית פירמידת העושר. מגזר זה צפוי לגדול ב-22%, מ-36 מיליון אנשים כיום ל-44 מיליון ב-2022, לעומת הקבוצה בשכבה הנמוכה ביותר בפירמידה שצפויה להתכווץ ב-4% בלבד.
העושר במונחי נכסים לא-פיננסיים צפוי לגדול בכ-1% יותר בשנה מהעושר הפיננסי במהלך חמש השנים הבאות. גם החוב צפוי לצמוח בקצב מהיר יותר מהעושר הפיננסי והלא-פיננסי יחד במהלך השנים הקרובות, לאחר תקופה של יציבות בין השנים 2007 ל-2010. חוב משקי הבית צפוי לגדול ב-37% בחמש השנים הבאות ולהגיע לרמה של 15% מהנכסים ברוטו.