לאחרונה התהדר הפיקוח על הבנקים כי המעבר הדיגיטאלי של הבנקים "גולגל" בחלקו לכיס הלקוחות. מול סגירה של יותר מ-160 סניפים, וצמצום מסיבי של כוח אדם, שחוסכים לבנקים כסף רב, הסכימו הבנקים להקטין את העמלות שהם גובים בפעולות דיגיטאליות ואף להודיע על כך ללקוחות. למשל, הפקדת שיק באמצעות המכונות שבחזיתות הבנקים תעלה לך מחצית העמלה מהפקדת אותו השיק באמצעות פקיד הבנק.
אבל לא הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל ולא הבנקים עצמם ירשו שהעמלות יקטנו. בתמורה להקטנת העמלה בהפקדה הדיגיטאלית, הם מצאו שיטה חדשה לחדור לכיסי הלקוחות: הוראת בנק ישראל שהפקדת שיק במכונות הדיגיטאליות בחזיתות הבנקים יחושב יום ערך השיק רק כאשר סניף הבנק פתוח. כלומר, לא משנה באיזו שעה ביום העסקים הפקדת את השיק (על פי הוראות בנק ישראל יום עסקים מסתיים ב-18:00) יום ערך השיק ירשם רק במידה והסניף היה פתוח בשעת הפקדת השיק במכונה. ואם השיק הופקד ביום שישי בבוקר, הוא ירשם כאילו הופקד רק ביום ראשון שאחר כך.
בתחילה, בנק הפועלים ובנק דיסקונט היו רושמים את יום ושעת ההפקדה במכונה הדיגיטאלית כיום הערך גם אם הסניף היה סגור זאת במידה וההפקדה נעשתה במהלך יום העסקים. זה הליך מאד פשוט מאחר והמכונה מדפיסה על גבי גב השיק את היום והשעה בה הוא הופקד. רק בנק לאומי נהג לפי הוראות הפיקוח על הבנקים של בנק ישראל ורשם את השיקים רק בשעות פתיחת הסניף.
פנייה שנעשתה לפיקוח על הבנקים בנושא זה ונשאלה השאלה מדוע רק בנק לאומי פועל כך ואילו פועלים ודיסקונט פועלים אחרת נענתה: בנק לאומי פועל על פי ההוראות ושני הבנקים האחרים אינם פועלים כך. אין זה ידוע אם בנק ישראל לחץ על הפועלים ודיסקונט בעקבות הפנייה, או שהבנקים החליטו לבד לאחר שגילו את בוננזה , כחודש לאחר הפניה לבנק ישראל החלו גם הפועלים ודיסקונט לרשום את יום ערך השיק רק שהסניף פתוח.
ועכשיו, מה קורה כאשר ה-1 לחודש הוא יום שישי או ערב חג. רבים מקבלים את משכורתם בשיק לתאריך זה? רק בשנה האחרונה היו חמש פעמים שהיום השישי – שבת או ערב החג חל ב-1 לחודש. איך זה גורם לבנקים לחדור לכיסי הלקוחות? הנה הדרך בה מחזירים לעצמם הבנקים את העמלות האבודות מהמעבר הדיגיטאלי:
נניח שאתה אותו לקוח שמקבל את משכורתך בשיק ב-1 לחודש. ביום שישי ה-1 לחודש הלכת לסניף הסגור של הבנק שלך והפקדת את השיק במכונה שבחזית הסניף. באותה שעה חשבון הבנק שלך היה בחוב לבנק (אוברדרפט) עדין בגובה האשראי המותר לך בבנק. בלילה של ה-1 לחודש, למרות שזה יום שישי או ערב חג, ולמרות שהסניף סגור, הבנק גבה מחשבונך את העמלות החודשיות הקבועות שהוא גובה ממך וכן את שיעורי הריבית שעליך לשלם עבור האשראי החודשי שסופק לך. ברגע זה בחשכת ערב יום שישי או ערב החג גדל החוב שלך לבנק ואתו סכום הריבית שעליך יהיה לשלם. זאת ללא יכולתך לכסות את האוברדרפט. יתכן שבעקבות החיובים אף חרגת מהאשראי המותר לך. חריגה שעליה הבנק גובה עוד יותר כסף.
לא זאת אלא גם זו: למחרת, יום השבת או החג ה-2 לחודש, למרות שהסניף סגור ומדובר ביום קדוש, בבנק אין קדושה, הם חייבו כרטיס האשראי שלך. האוברדרפט שלך גדול עוד יותר ועליו אתה תשלם עוד ריבית ואולי עוד ריבית חריגה לשמחת הבנק והפיקוח על הבנקים שאמור להגן עליהם מפניך. שוב, למרות שאתה מאד רוצה, אינך יכול לכסות על הגידול המהיר בחוב לבנק. ומה עם השיק שהפקדתה? רק ביום ראשון, בטח לקראת הצהרים יוציאו פקידי הבנק את השיק מהמכונה וירשמו אותו בחשבונך כאשר יום הערך הוא ה-3 לחודש ולא בתאריך שבו הפקדת אותו. רק אז תפסיק לשלם ריבית עבור כל מה שירד ממך בסוף השבוע ללא כל יכולת לסגור את החוב שנצבר לך.
בתגובה נמסר מבנק ישראל: על פי הנחיות בנק ישראל, בנק רשאי לקבוע שעה ספציפית שלאחריה תיחשב הפעולה כמבוצעת ביום העסקים הבא, ובלבד שהוא עדכן בכך את לקוחותיו. שעה זו אינה חייבת לעמוד בקנה אחד עם שעות פעילות הסניף. לעניין הזיכוי, יום ערך הינו מועד ההפקדה. ההנחיות הרלבנטיות לעניין זה הן הוראה 402 והוראות הבנקאות (שירות ללקוח, מועד זיכוי וחיוב בשיקים). במידה והינך סבור שהבנק פעל שלא בהתאם לאמור, ניתן לפנות לבנק לבירור הנושא ובמידת הצורך לפנות גם לפניות הציבור של בנק ישראל.
בנק ישראל מדגיש, כי המעבר הדיגיטלי משפר את איכות השירות שניתן ללקוחות המערכת הבנקאית אשר יכולים לבצע פעולות בקלות מכל מקום ובכל עת, וללא תלות בשעות הפעילות הסניף, וכן מפחית עבורם משמעותית את העלויות הכרוכות בכך.
ואנחנו נדגיש כי עוד קודם לבקשת התגובה על הכתבה פנינו לפיקוח על הבנקים הצגנו את הבעיה ואף שלחנו דוגמא של שיק שהופקד ביום שישי אך יום הערך נרשם רק ביום ראשון ותשובת הבנק הייתה כי "הבנק נוהג לפי הוראות בנק ישראל".