היום מתפרסמת סקירה כלכלית השבועית "השבוע במאקרו", של אגף הכלכלה בחטיבה הפיננסית של לאומי, בראשות ד"ר גיל בפמן: "סקר הערכת המגמות בעסקים שהתפרסם בימים האחרונים על-ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) מלמד כי בחודש אוקטובר חלה האטה קלה בקצב התרחבות הפעילות העסקית בישראל בהשוואה לחודש הקודם. מנתוני הסקר עולה כי מספר המנהלים שדיווחו על הטבה בפעילות היה גבוה יותר מאלו שדיווחו על הרעה, ומאזן הפעילות הכולל עמד בחודש אוקטובר השנה על 21.3%, נתון מעט נמוך בהשוואה לחודשים אוגוסט-ספטמבר. עם זאת, בראייה ארוכת טווח יותר נראה כי רמת הפעילות העסקית בעת הנוכחית נותרה גבוהה ביחס לעבר.
"מבחינה ענפית, נציין כי במרבית הענפים נרשמה האטה בקצב ההתרחבות, להוציא את ענף השירותים שנותר יציב ברמת פעילות גבוהה יחסית, כפי שמשתקף גם בנתוני יצוא השירותים של המשק (ראה/י הרחבה בפסקה הבאה). מנגד, בענפי התעשייה נמשכת ההאטה בקצב ההתרחבות בפעילות, שחזר לרמתו מחודש דצמבר 2016. ענף הבינוי נותר פחות או יותר יציב ברמתו מאז תחילת 2016, ורמת הפעילות בענף המלונאות נותרה גבוהה יחסית, בין היתר, על רקע היקף גבוה של תיירות נכנסת בחודשים האחרונים, זאת למרות ירידת מאזן הפעילות בענף זה בחודש אוקטובר.
"לסיכום, נתוני סקר המגמות בעסקים לחודש אוקטובר מצביעים על המשך התרחבות הפעילות העסקית בישראל, תוך האטה קלה בקצב, ועל ציפיות לשיפור בפעילות במרבית הענפים. נציין כי בתעשייה צופים עלייה בייצור התעשייתי ובהזמנות ליצוא ולשוק המקומי, בענפי המסחר צופים עלייה בהיקף המכירות ובענפי השירותים צופים עלייה במכירות לשוק המקומי. נציין כי לשיפור באופטימיות של הסקטור העסקי לגבי הפעילות בעתיד יש תפקיד חשוב בהמשך הצמיחה של המשק. במבט קדימה, להערכתנו, שנת 2017 צפויה להסתכם בצמיחה של 2.9% לאחר צמיחה מהירה של 4.0% בשנת 2016, בין היתר, על רקע הגורמים החד-פעמיים: יבוא מוגבר של כלי רכב ושדרוג המפעל של אינטל בקריית-גת.
"יצוא השירותים של ישראל, אשר ברובו מוטה היי-טק, ממשיך לצמוח בקצב מהיר יחסית. יצוא השירותים של ישראל (ללא חברות הזנק) הסתכם בחודש אוגוסט השנה בכ-3.5 מיליארד דולר (נתון מנוכה עונתיות), כך עולה מנתונים שפורסמו לאחרונה על ידי הלמ"ס. נתון זה, משקף אמנם ירידה קלה ביותר של 0.6% לעומת החודש הקודם, אולם בהשוואה לחודש המקביל אשתקד מדובר בעלייה חדה יחסית של כ-9.5% (במונחים דולריים נומינאליים). כמו כן, יש לציין שבשמונת החודשים הראשונים של 2017 (ינואר-אוגוסט) יצוא השירותים צמח בכ-10.2% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד.
"נתונים אלה, מצביעים על צמיחה מהירה ביצוא השירותים ביחס לרכיבי פעילות אחרים, זאת על רקע השינוי שחל בשנים האחרונות בהרכב הצמיחה של המשק, אשר נוטה יותר ויותר לכיוון ענפי השירותים.
"בניגוד לצמיחה המתמשכת ביצוא השירותים בשנים האחרונות, יצוא הסחורות של ישראל נמצא בירידה. זאת, על רקע מספר גורמים, ביניהם: חולשה בביקושים החיצוניים ליצוא הסחורות הישראלי בשנים האחרונות על רקע צמיחה איטית יחסית בקרב חלק משותפות הסחר העיקריות של המשק, לצד שחיקה בתחרותיות של היצואנים הישראלים (בעיקר של סחורות) על רקע ההתחזקות המתמשכת של השקל וההתגברות בקושי בעשיית עסקים בישראל. נציין כי התפתחויות אלה הובילו, ככל הנראה, אף להסטת פעילות ישראלית לחו"ל במספר ענפי משק. מנגד, חלק ניכר מיצוא השירותים של ישראל הינו בתחומי ההיי-טק (שירותי תוכנה ומחשוב, מחקר ופיתוח, שירותי תקשורת ועוד), אשר נהנים מהיתרונות היחסיים של המשק הישראלי בתחומי הטכנולוגיה, ובמקביל הינם פחות רגישים לשינויים בשער החליפין בהשוואה ליצוא התעשייתי (כך על-פי בנק ישראל), ולכן המשיכו לצמוח בקצב מהיר יחסית למרות השקל החזק.
"לסיכום, המגמות שתוארו הביאו לצמצום הפער בין משקל יצוא השירותים לבין משקל יצוא הסחורות בתוצר בשנים האחרונות. כך, משקל יצוא השירותים (ללא חברות הזנק) בתוצר נכון למחצית הראשונה של שנת 2017 עומד על כ-13%, נתון המשקף עלייה בהשוואה לשנת 2013 אז עמד המשקל על כ-11%, ובמקביל, משקל יצוא הסחורות (ללא יהלומים) עומד על 16% לעומת 18% בשנת 2013. במבט קדימה, המגמות שתוארו צפויות להימשך גם בשנים הבאות, ולהערכתנו, יצוא השירותים צפוי להמשיך ולהתרחב בחודשים הבאים. עם זאת, ההישענות ההולכת וגוברת של הפעילות הכלכלית בישראל על תחומי השירותים, בפרט בתחום ההייטק, והתמקדות בתחום פעילות מצומצם יחסית, עלולה להביא לעלייה בסיכוני הצמיחה של המשק (לצד הסיכוי להמשך צמיחה מהירה), זאת בדגש על אפשרות של ירידה בביקוש העולמי לשירותים הטכנולוגיים בהם המשק הישראלי מתמקד, כפי שקרה כבר בעבר (משבר הדוט-קום בתחילת שנות ה-2000).
"בחודשים האחרונים היקף יצוא הסחורות למדינות אירופה נמצא בעלייה, ומנגד היצוא לאסיה בירידה. נתוני סחר החוץ לפי ארצות מצביעים בחודשים האחרונים על שונות מסוימת בהתפתחות יצוא הסחורות של ישראל בין יעדי היצוא העיקריים.
"מבחינה של נתוני היצוא (במונחים דולריים שוטפים) לפי יעדים עיקריים, עולה כי בחודשים האחרונים יצוא הסחורות הישראלי (ללא אניות, מטוסים ויהלומים) למדינות אירופה נמצא במגמת עלייה, כאשר מנגד, ניכרת ירידה ביצוא למדינות אסיה וליתר הארצות, בין היתר, על רקע ירידה ביצוא של אינטל אשר מופנה בחלקו למדינות אלה. נציין כי מתחילת השנה בולטת הירידה ביצוא לווייטנאם, מלזיה והודו. במקביל, היצוא לארה"ב נותר יציב יחסית בחודשים האחרונים.
"נכון לחודש ספטמבר השנה, היצוא למדינות האיחוד האירופי מהווה כ-35.5% מסך יצוא הסחורות של ישראל (ללא יהלומים), נתון המשקף עלייה של כ-5 נקודות אחוז לעומת החודש המקביל אשתקד. היצוא לארה"ב מהווה כ-26% מסך יצוא הסחורות של ישראל (ללא יהלומים), זאת בדומה לתקופה המקבילה אשתקד. מנגד, היצוא למדינות אסיה מהווה כ-17% מסך יצוא הסחורות (ללא יהלומים), נתון הנמוך בכ-5 נקודות אחוז לעומת ספטמבר 2016.
"לסיכום, אנו מעריכים כי יצוא הסחורות של ישראל ישוב לצמוח בסיכום שנת 2017, זאת לאחר שנתיים רצופות (2015-2016) של נסיגות. הגורמים העיקריים שיתמכו בגידול ביצוא הסחורות השנה ובשנה הבאה הם: החזרה הצפויה של אינטל לפעילות מלאה ומורחבת לקראת סוף השנה, וההתרחבות בנפח הסחר העולמי בחודשים האחרונים. מנגד, השקל החזק צפוי להמשיך ולהכביד על יצוא הסחורות, בעיקר בענפים שאינם עתירי טכנולוגיה.
"כמו כן, ענפי משק שחוו זעזועים לאחרונה, כמו ענף ייצור התרופות, עלולים להכביד על התאוששות היצוא. במקביל, יצוא השירותים צפוי, כאמור, להמשיך ולהתרחב בקצב מהיר. במבט קדימה, יצוא הסחורות והשירותים של ישראל צפוי, להערכתנו, לצמוח בכ-4% (ריאלי) בסיכום שנת 2017, זאת לאחר צמיחה של 2.5% בשנת 2016."