ועדת הכלכלה של הכנסת דנה היום בחוק הגרייס של ח"כ רועי פולקמן (כולנו) שמטרתו לאפשר למובטלים לקבל גרייס (חופש ממשכנתא) של מספר חודשים עם אבדן העבודה.
בתגובה לדברי סגנית המפקחת ואנשי איגוד הבנקים על הבנקים אמר שמואל גינזברג מהתאחדות יועצי המשכנתאות כי: "איש לא נוגע בפרת הבנקים הקדושה. החישובים ברורים. אין שום נזק לבנקים. החוק מונע ניצול הזדמנות של הבנקים מול הלקוחות. חשוב להבין מה קורה בפועל- עם איבוד העבודה, הלקוח נבהל, הראשון לחודש עובר, והוא לא משלם. ואז הוא מסומן. אף בנק לא רוצה אותו יותר. מאותו רגע כך הלוואה שלו תתייקר עד פי שתיים וחלק מהבנקים ידחו אותו על הסף. בהלוואות ממוצעות מדובר על עלות נוספת של כ- 6,000 ₪, המיתרגמת ל- 51 ₪ מידי חודש. מדובר בעלות שולית המאפשרת לאדם לעבור משבר קשה וחשוב לתת את האפשרות הזו".
התאחדות יועצי המשכנתאות העבירה היום נייר עמדה לידי חברי הכנסת המנתח את העלויות הצפויות לבנקים מהחוק. בין הדברים נכתב במסמך כי: " כיום לווים רבים לוקחים גרייס ... כדחייה של תשלומי המשכנתא ... מהמציאות בשטח אנו רואים שבקשה לגרייס בתקופה של עד שנתיים אינה משפיעה על תמחור הריבית של ההלוואה. זאת ועוד, חלק מהבנקים מציעים אפשרות זו ללווים במסגרת ’משכנתא בחופשה’ – וזאת ללא עליית הריביות ללקוח, מכיוון שכאשר הלקוח דוחה את התשלומים הוא בעצם מאריך את תקופת ההלוואה ... ומרוויח מכך תוספת ריבית".
יועצי המשכנתאות אף מציגים במסמך ניתוח כלכלי המראה כי בהלוואה של 500,000 ₪, דחייה של המשכנתא תביא לתוספת של למעלה מ- 6,000 ₪ ללווה בהחזר לבנק. "הטענה היחידה האפשרית לפגיעה בניתוח האשראי של הבנק מצויה בסעיף האחרון של הטבלה, במשך החיים הממוצע ... מדובר על תוספת של שתי עשיריות (0.2) שנים למח"מ ההלוואה. זהו שינוי קטן מאוד במונחי משכנתא, במיוחד לאור העובדה שבמסלולי הפריים והריבית המשתנה אין כלל משמעות למח"מ בקביעת גובה הריבית ... זאת ועוד, הציבור מקצר תקופות באופן מובהק, כך שהארכה של מספר חודשים לא תחזיר אותנו למשך החיים המקורי של הלוואות משכנתא בלקיחתן".
מנכ"ל איגוד הבנקים, משה פרל, אמר: "לא ברור לי איך המדינה, שהיא זו שנושאת באחריות הסיוע למובטלים, יכולה לבוא באמצעות חקיקה ולהגיד למובטל: כאשר אתה חייב כסף לי או לגופים מסחריים, תסתדר לבד, אבל כשאתה חייב כסף לבנק אני אאפשר לך הקפאת תשלומים באמצעות חוק".
פרל הוסיף: "החקיקה הזו היא לא רק חסרת תקדים ומסוכנת, היא גם צינית במיוחד, כי דווקא המגזר הבנקאי מציע כבר היום פתרונות מגוונים ללקוחות שנקלעו לקושי ומבקשים לדחות תשלומי משכנתא לתקופות ביניים".
לדברי פרל, מדובר בהתערבות בוטה וקיצונית בשוק המשכנתאות, שאין מחלוקת לגבי העובדה שהוא פועל באופן תקין לחלוטין ותחרותי. "זו התערבות מיותרת ומפלה שתיצור עיוותים מיותרים. בכל מדינה בעולם מאפשרות הממשלות לאנשים שרוצים להגן על עצמם מפני מצבי אבטלה, לרכוש פוליסת ’ביטוח אבטלה’, שבעת מצוקה מאפשרת ללקוח להמשיך ולשלם את ההתחייבויות שלו באמצעות הפוליסה. בארץ, בוחרת הממשלה ביד אחת למנוע מהציבור את האפשרות הזו, וביד שנייה מכריחה את הבנק להקפיא את הגבייה".
פרל אמר, כי נקודת המוצא של החוק, לפיה הבנקים ממהרים לפעול כלפי לקוחות שפוטרו מעבודתם ואינם יכולים לעמוד בהחזרי המשכנתא, היא שגויה לחלוטין. "תמונת המצב הקיימת היא שהבנקים לא ממהרים לפתוח תיקי מימוש כנגד לקוחות שנקלעים לפיגור בהחזרי המשכנתא ומנסים בדרכים שונות להגיע להסדרים על הלקוחות, לרבות פריסת פיגור ליתרת תקופה או הארכת תקופה – הכל כדי שלא להגיע לפינוי ומכירת הדירה.
לדבריו, החלת הצעת החוק גם על הלוואות מכספי הבנק פוגעת בזכות הקניין ובחופש החוזים. כלומר: מדובר בפגיעה קניינית בזכות הבנק לגבות את החזר ההלוואה בהתאם לתנאים שסוכמו מראש עם הלקוח.
מנכ"ל איגוד הבנקים ציין עוד, כי במצב הקיים הבנקים שותפים להחלטות שמתקבלות במסגרת הוועדה המיוחדת של משרד הבינוי והשיכון ומשרד האוצר, שדנה בבקשות של לקוחות "זכאים" המבקשים הקלות בהחזר ההלוואה. כאשר לקוחות כאלה לוקחים גם הלוואה משלימה (מכספי הבנק), ההחלטה על מתן הקלות חלה בדרך כלל גם על ההלוואה מכספי הבנק.
לדבריו, הצעת החוק מעניקה ללקוח זכות מוחלטת להקפאת פירעון המשכנתא שכלל אינה נתונה לשיקול דעת של הבנק או הוועדה של משרד הבינוי והשיכון. כמו-כן, לא ברור מההצעה מי יחליט האם הגרייס יהיה חלקי או מלא, והיא מתעלמת מהעובדה כי המשמעות של המעשית של ההצעה היא שלקוח שלא מצליח כיום לעמוד בהחזר החודשי יצטרך להתמודד עם החזר חודשי גדול יותר בתום תקופת ההקפאה.
יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ כבל: "הצעת החוק למתן גרייס בתשלומי משכנתה למובטלים – דרמטית, הבנקים הרוויחו ביושר את היחס הציבורי כלפיהם. כבל אמר כי מדובר בהצעת חוק מהפכנית ודרמטית, והודיע כי בכוונתו לקדם אותה. הוא התייחס לאיומים מצד איגוד הבנקים ובנק ישראל, ואמר כי "משפט המפתח הוא תמיד שאם הצעת חוק תעבור המחיר יעלה – לא לחינם הבנקים זוכים ליחס שהם מקבלים מהציבור". במהלך הדיון אכן הביעו נציגי בנק ישראל ואיגוד הבנקים התנגדות עזה לחוק, ח"כ פולקמן אמר כי כבר כיום הבנקים עושים זאת, אך לא בצורה מסודרת ושקופה ולכן לא ברור מה הבעיה. בתום הדיון ביקש היו"ר כבל מח"כ פולקמן לבוא בדברים עם כל הצדדים הנוגעים בדבר, כדי להגיע לתוצאה הטובה ביותר. "זה לא דיון של התגוננות, לא צריך לבנות מקלטים. אנחנו מבינים שהצעה לא פשוטה אבל בסופו של דבר היא תצא לדרך והתפיסה שלה תקודם", אמר.