מומחי נדל”ן בהתייחסות להסכם הגג במגדל העמק: ”הסכמי הגג יסתמו את הגולל על התחדשות עירונית”

בתגובה להסכם הגג שנחתם על 6000 יחידות דיור במגדל העמק, אומרת ד"ר רינה דגני מנכ"ל מכון המחקר גיאוקרטוגרפיה: "הסכם הגג שעלותו כמיליארד שקלים כבודו במקומו מונח, זאת משום שמגדל העמק אמורה בעוד מספר שנים להיות בממשק ישיר לחיפה באמצעות רכבת. מבדיקת מכון המחקר גיאוקרטוגרפיה, צריך לבדוק בשבע עיניים כל הסכם גג לגופו של עניין והאם העלות תועלת כדאית, האם יש תעסוקה זמינה לתושבים החדשים, מוסדות ציבור, תשתיות ועוד."

"הביקוש היום למגדל העמק נמוך יחסית", אומרת ד"ר דגני, "ביישוב מתגוררים כ-25,000 תושבים בלבד. מספר הדירות שנבנה בשנה נמוך מאוד, בשנים האחרונות נבנו דירות בודדות ביישוב, ב- 2014 נבנו כ- 250 דירות ומאז כמעט ולא נוספו דירות חדשות ליישוב. גם אם ייבנו ביישוב כל שנה כ-250 דירות חדשות, ההיצע של 6,000 דירות בהסכמי הגג יוכל להתממש ב25 שנים. אלא אם כן יוצעו מקומות תעסוקה חדשים באזור או בטווח יוממות של עד 40 דקות. כלומר, הפתרון למגדל העמק ולעוד יישובים בגליל הוא קיצור זמן הנסיעה למקומות עבודה באמצעות מערכת תחבורה יותר יעילה."

היזם יהודה הרציג, "הרציג נדל"ן", מומחה להתחדשות עירונית, מוסר: "ההסכם במגדל העמק עלותו מיליארד שקל ל-6000 דירות וזה אומר שהתקציבים הכוללים לכל הסכמי הגג הינם עשרות מיליארדים לכרבע מיליון דירות. בעשרות מיליארדים אלה, ניתן היה בנקל לקדם התחדשות עירונית כוללת הן בערים ותיקות במרכז הארץ והן בערי פיתוח בפריפריה דוגמת טבריה בצפון וקריית גת בדרום. אני תוהה אם ההשקעה האדירה שווה מבחינה כלכלית וחברתית. להערכת משרדי כלל לא".

עוד הוסיף הרציג: "מה יקרה, למשל, במגדל העמק, כשיקומו שכונות חדשות לצד השיכונים הוותיקים שיישארו על תילם? האם לא יווצר קיטוב חברתי וכלכלי בין וותיקים לבין חדשים? חשוב גם לזכור שעלות בניית שכונות חדשות הינו פי שניים וחצי בקירוב יותר לעומת בנייה במתחמים ותיקים, בין אם מדובר בהתחדשות עירונית ובין אם מדובר ב’לקונות’, מתחמים ריקים בתוך הערים הוותיקות. האם נערכה בכלל בדיקה כלכלית כמה ישראלים אכן מוכנים לעקור לערים אלו, האם תהיה להם תעסוקה וכמה זמן ייקח להם להגיע לעבודה? והכי בעייתי: הסכמי הגג ייסתמו את הגולל על התחדשות עירונית וזה חבל מאוד."