פירמת ראיית החשבון PwC Israel בשיתוף פורום CFO, ערכה היום, 26 באוקטובר, במלון דייוויד אינטרקונטיננטל בתל אביב, את כנס סוף שנת המס לשנת 2017. בכנס השתתפו כ-800 מנכ"לים, דירקטורים ומנהלי כספים מהחברות המובילות במשק.
את דברי הפתיחה לכנס נשא רו"ח יוסי פילוס, השותף המנהל של PwC Israel ואמר כי: "התחושה הכללית היא שרשות המסים השתכללה מאוד בשיטות העבודה שלה, התייעלה ואימצה לעצמה גישה יותר נמרצת בדרך לגביית מס אמת ברבדים השונים של המשק. ההצלחה לא מאחרת לבוא, ונראה שהרשות שוברת את שיאי הגביה של עצמה פעם אחר פעם. כאזרחים כולנו מפיקים תועלת מפעולות אלה ועל כך מגיעות מחמאות לראש הרשות ואנשיו ולאנשי האוצר. נורת האזהרה שהייתי רוצה להאיר בהקשר לפעילות הנמרצת היא, שלעיתים מרוב התלהבות ורצון להצליח עלולים להגיע למחוזות לא נכונים במערכות היחסים עם נישומים, ויד קשה מידי שמופעלת ושחורגת מהנורמה המצופה יכולה להתפרש בצורה קשה על ידי גורמים מהארץ ומחו"ל שמתבוננים בתהליכים ושוקלים השקעה בישראל".
בהתייחסו לעודפי הגבייה שנצברו בעקבות ההטבה שניתנה על משיכת דיבידנד מתח פילוס ביקורת על הגורמים המקטרגים על המהלך: "המבצע לאפשר חלוקת דיבידנד, תוך הפחתה בשיעור המס, הניב תוצאות הרבה מעל המצופה. יש שמתעקשים לראות גם בהישג חסר תקדים זה את חצי הכוס הריקה, בטענה שפעם נוספת חילקו מתנות לאוכלוסייה החזקה במשק. עיתונאים התבטאו כנגד המהלך ומבקר המדינה הודיע שיבדוק את העניין. בואו לא נשכח שבשורה התחתונה חזרו באופן זמני לשיעורי המס שהיו לפני כ-3-4 שנים.
"השיח הציבורי היום הוא מה עושים עם עודפי גביה שיכולים להגיע בשנת 2017 לכ – 20 מיליארדי ₪ לעומת דיונים בשנים עברו שנסובו סביב השאלה מהיכן מביאים יותר מקורות כדי שלא להגדיל את הגירעון התקציבי. כל המחמאות למשרד האוצר ולרשות על היוזמה והביצוע המתוחכם. המקור שנותר ינותב בדרך ישירה או עקיפה לטובת השכבות החלשות. בין שהעודף ישמש, לדוגמא, כחלק מפתרון הבעיה של קצבת הנכים או יקטין את הגרעון ויביא לחסכון בתשלומי ריבית בעתיד, דבר אשר ישחרר מקור תקציבי נוסף לשרת בו מטרות חברתיות וסוציאליות".
בהמשך דבריו התייחס פילוס לסוגיית המיסוי על הבורסה: "משק משוכלל זקוק לבורסה חיה ותוססת. למשבר שפוקד את הבורסה בתל אביב סיבות שונות, אבל בדרך להבריא את המוסד החיוני הזה יש חוליה חשובה והיא שיעור המס המוטל היום על רווחי הון בבורסה. שיעור מס של 25% ויותר זה לא סביר. בשנים האחרונות ראינו ציבור גדול של משקיעים שנוטשים את הבורסה ומפנים את השקעותיהם לנדל"ן. הורדת שיעור המס לא תשפיע באופן משמעותי על תקציב המדינה אבל עשויה להניע את הבורסה קדימה להניף גלגל תנופה משמעותי למשק".
בסוף דבריו הזהיר פילוס מנדידה של חברות מקומיות לרישום בארה"ב על רקע רפורמת המס המתהווה בארה"ב: "יש לבחון את רפורמת המס המתהווה בארה"ב, זה אירוע שישפיע על השיקולים של חברות רבות בעולם כיצד לתכנן את המס הגלובאלי שלהן, בתוכן גם חברות ישראליות. בעבר הרחוק ראינו תופעה של יזמים ישראלים שאיגדו את העסקים שלהם עם חברות אמריקניות בראשן. ברוב המקרים לא הייתה לכך הצדקה. בעשור האחרון יש התמתנות בתופעה זו, אבל ירידה משמעותית בשיעורי המס בארה"ב עלולה ליצור מציאות שונה, בה חברות ימקמו את עיקר העסקים שלהם מחוץ לישראל, על כל המשתמע מכך. מדינת ישראל היא חלק מעולם חופשי, גלובלי ומשוכלל, בו חברות שוקלות מכלול של נתונים לפני ההחלטה איפה להתמקם. עניין המס מאוד רלוונטי להחלטה זו, ולפיכך, ישראל צריכה לעקוב אחר ההתפתחויות מעבר לים ולשמור על האטרקטיביות שלה".
נגה קינן, יו"ר פורום CFO, התייחסה למדיניות המסים ועודפי הגבייה שהצטברו השנה, ואמרה: "אני לא רואה חשיבה אסטרטגית או מדיניות מסים בהירה מצד רשות המסים". קינן ביקרה את ההפתעה של אנשי הרשות כשלמדו על עודפי גביית המס הגדולים, וציינה כי "עודף על חיזוי הוא לא בהכרח טוב. מהלך המס היה נכון אך העודף העיד על חוסר יכולת ברשות לחזות את הגבייה בצורה נכונה". בהמשך קראה לראש רשות המסים לגבש מדיניות מס עקבית ושקופה.
שי באב"ד, מנכ"ל משרד האוצר: "הייתה האטה במחצית הראשונה של 2017, אך המחצית השנייה צפויה לסמן התאוששות, ואנו צפויים לסיים את 2017 בין 3 ל-3.1 אחוזי צמיחה. זה תואם את המגמה העולמית אשר מתייצבת על 2.5-3 אחוזי צמיחה, וכבר לא נראה אחוזי צמיחה גבוהים כבעבר, ברמות של 4-6 אחוזים. למרות שבהסתכלות היסטורית, כל 10 שנים אנו רואים שפל ואנו מתקרבים לנקודת 10 השנים מהמשבר האחרון, האינדיקטורים העולמיים לא מראים שצפוי שפל בקרוב".
באב"ד הקדיש חלק מדבריו למגזר ההיי-טק, המהווה את קטר הצמיחה המשמעותי במשק: "ישראל כיום היא אחת מהמדינות האטרקטיביות להשקעה בתחום ההיי-טק. אנו בדיונים עם חברת ענק הצפויה להעביר את הקניין הרוחני שלה לישראל. מבחינתנו זה כדאי לא בגלל גביית המיסים, אלא לקידום תחום המחקר והפיתוח במשק הישראלי. יתכן שהאקדמיה הישראלית במבנה הנוכחי שלה, לא נותנת פתרון לשוק העבודה הנוכחי והעתידי, כמו גם לצמיחה והגדלת הפריון. דווקא גורמים כמו המכללות הטכנולוגיות מנסות לתת מענה בעזרת מסלולים המותאמים לשוק העבודה".
באב"ד התייחס בנוסף לקשיים בסביבה העסקית בישראל וטען כי "הרגולציה הישראלית חסרת תקדים. אנו עושים מאמץ להוביל הפחתה מאסיבית של הרגולציה והביורוקרטיה, למשל לייצר לעסקים מערכת one-stop-shop שם יוכלו לטפל בכל ענייני הרגולציה, במקביל ולא בטור."
בסוף דבריו אמר באב"ד כי "יש להגביר את התחרות בתחום הפיננסי. כשאתה בודק את התוצר, 50 אחוז מגיע מעסקים קטנים או בינוניים, אך 75% מהתוצר הולך לחברות הגדולות. זה משפיע באופן ישיר על הצמיחה. יש לא מעט כסף מוסדי שמושקע בחו"ל ואנחנו מנסים להחזיר חלק ממנו לארץ שישוקע בעסקים קטנים ובינוניים דרך רפורמת הגברת התחרות בתחום הפיננסי".
אהרון אהרון, ראש רשות החדשנות: "ישראל מצליחה להוביל בעולם החדשנות הגלובלי עקב ’יתרון הקוטן’ של המשק הישראלי. בגלל שאנחנו קטנים אנחנו מצליחים לחבר בין הרכיבים השונים, כגון החברות, הצבא, האקדמיה, גופי המימון ועוד. התחזית שלי ל-2017 היא שנסיים בעלייה של ההשקעה במו"פ אזרחי ביחס לתוצר לעומת 2016."
כמו כן התייחס אהרון למחסור החמור בעובדים מיומנים בתחום החדשנות וציין כי "יש המדברים על מחסור ב-10,000 מהנדסים ועובדים דרושים לתעשיות הידע. אך מעבר לכך, אנו מתמודדים עם חסמים נוספים כגון פריון נמוך בשאר ענפי המשק ותחרות גלובלית מתרחבת. כדי לפתח את התעשייה אנו מנסים להכניס מבחוץ ולעודד עוד חברות "שלמות", שהמו"פ בהן מהווה רק 25% ועוסקות גם בייצור ותחומים אחרים. כמו כן אנו תומכים בהכנסת טכנולוגיות ואמצעי חדשנות לחברות בתחומים מסורתיים – בעזרת מיכון והנדסה אנו מצליחים לייצר צמיחה ולהגדיל את הפריון גם בחברות אלו."