ועדת הפנים בראשות ח"כ דודי אמסלם אישרה את התקנות להקמת מכוני בקרה במסגרת הרפורמה בחוק התכנון והבניה. יצוין שוועדת הפנים אישרה רק את התקנות הנוגעות לאגרות שישולמו למכונים וכן למקרים בהם מכון בקרה לא יעמוד במועד לביצוע בקרת התכן. נושאים אחרים יעוגנו בתקנות ששר האוצר שוקד על הכנתן, ואינם דורשים אישור ועדת הפנים.
מכוני הבקרה יחליפו את הרשויות המקומיות במתן היתרי בניה, ויערכו גם "בדיקות תכן" של המבנים, כשהמטרה כפולה: לקצר הליכים בירוקרטיים ולשפר את הפיקוח על טיב הבניה. מבקש היתר הבניה יוכל לבחור מכון בקרה, והוא יבצע את בדיקת התכן וכן ירכז את הבירוקרטיה הקשורה להשגת היתר הבניה. האגרה תשולם ישירות למכון הבקרה.
על פי דרישת ועדת הפנים, שר האוצר ידווח לוועדת הפנים אחת לשנה במשך 5 השנים הראשונות לחוק, על עלויות התפעול של מכוני הבקרה: עלות שעת בקרה ומספר שעות בקרה נדרשות לביצוע הבקרה, על מנת שהוועדה תוכל לעדכן את האגרות שנקבעו בתקנות. הנוסחה לגובה האגרה מורכבת מכמה פרמטרים, בינהם גודל השטח שהותר לבנייה ומספרהמבנים (התוספת החמישית לתקנות), בנייה רוויה או לא, חדשה או לא וגובה הבניין. סדר הגודל הממוצע של האגרה שנקבע הוא כ-2000-3000 ₪ ליחידת דיור.
אביגדור יצחקי, ראש מטה הדיור: "בדיקת התכן היא עליית מדרגה משמעותית באיכות הבניה ובבטיחות המבנים. העלות תהיה שקלים בודדים למטר".
יו"ר הוועדה, ח"כ דודי אמסלם: "זה טוב לאזרחים. כל אזרח מוכן לשלם שמישהו יבדוק לו אינסטלציה, חשמל ורטיבות. דרשנו שבכל אזור יהיו לפחות שני מכוני בקרה כדי שתהיה תחרות, והבנאדם לא יהיה עבד נרצע של המכונים. המכון יקבל כסף ויתן שירות. אם לא יעמוד בזמנים, ישלם על זה".
יצחקי הוסיף כי "יש פיקוח על המכונים. בכל שנה הם יעברו הערכה, ואם תהיה כמות של תלונות, הוא עף. כבר הוסמכו 4 מכוני בקרה, ועד השמת החוק יהיו 6. תאריך היעד הוא 1.1.2018. כל מכון בקרה יצטרך לבנות סניפים כדי שתהיה גישה אליו. כל זה יעוגן בתקנות ששר האוצר יחתום עליהן".