אגף הכלכלן הראשי מפרסם היום סקירה שבועית, אשר בוחנת את השפעתו של המע"מ על אי השוויון בעזרת שני מדדי רווחה כלכלית: ההכנסה השוטפת וההכנסה הפרמננטית - הכנסתו הממוצעת של הפרט לכל ימי חייו.
לפי סקר הוצאות משקי הבית לשנת 2015, בחירת ההכנסה הכספית ברוטו (הכנסה שוטפת) כמדד לרווחה הכלכלית של משקי הבית, מציגה את המע"מ כמס רגרסיבי באופן משמעותי המגדיל את אי השוויון בכ 6 אחוזים. נמצא כי העשירון התחתון משלם פי חמש יותר מע"מ ביחס להכנסה הכספית ברוטו לעומת העשירון העליון.
שימוש בהכנסה השוטפת כמדד לרווחה כלכלית אינו אופטימלי מכיוון שההכנסה משתנה לאורך החיים. על כן מומלץ להשתמש בהכנסה הפרמננטית. אך, היות ואין נתון כזה ניתן להשתמש במדד להכנסה הפרמננטית - ההוצאה הכוללת לתצרוכת (הצריכה השוטפת) של אותו פרט. בחירה במדד זה מציגה את המע"מ כמס ניטרלי רגרסיבי מעט המגדיל את אי השוויון בפחות מאחוז.
נקודות מרכזיות נוספות מהסקירה: על פי האומדן הסופי, קצב הצמיחה ברבעון השני עמד על 2.4 אחוזים, בדומה לאומדן השני (עם כי נמוך מהאומדן הראשון), וקרוב להערכות המוקדמות של האגף. הנתון הנמוך יחסית משקף, כצפוי, את השפעת הירידה החדה ביצוא היהלומים, כאשר בניכוי רכיב זה, קצב הצמיחה ברבעון השני היה גבוה יותר (מעל רף ה-3 אחוזים).
הצריכה הפרטית חזרה להוביל את הצמיחה ברבעון זה, לאחר החולשה הזמנית ברבעון הקודם, שנבעה בעיקרה מהקדמת שחרור המכוניות ברבעון שלפניו. ההשקעה בנכסים קבועים וההוצאה לצריכה ציבורית תרמו אף הם לצמיחה. מנגד, היצוא מוסיף להכביד על הצמיחה.
בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 0.1 אחוז. בכך נרשם משך הזמן הארוך ביותר בו לא חל שינוי בריבית. הגורמים המרכזיים לרמת הריבית הנמוכה הם קצב האינפלציה הנמוך וחוזקו של השקל הישראלי. לדברי בנק ישראל, המשק הישראלי מצוי בסביבה ייחודית של אינפלציה נמוכה במקביל לקצב צמיחה קרוב לפוטנציאל ולשוק עבודה בתעסוקה מלאה, וזאת על רקע הירידה במחירי הסחורות והמדיניות הממשלתית לעידוד התחרות ולהורדת יוקר המחיה. עם זאת, המשך מגמת הגידול בשכר צפוי להיתרגם בסופו של דבר לעלייה בקצב האינפלציה.
להערכת בנק ישראל, רמתו של השקל משקפת מידה מסוימת של ייסוף יתר. הבנק צפוי להמשיך להתערב על מנת למתן תנודות חריגות שאינן עולות בקנה אחד עם הגורמים היסודיים. בהינתן סביבת האינפלציה הנמוכה וחוזקו של השקל, בנק ישראל ימשיך "להותיר את המדיניות המרחיבה על כנה, כל עוד הדבר יידרש כדי לבסס את סביבת האינפלציה בתוך תחום היעד", גם לאחר שבנקים מרכזיים בעולם, מעבר לפד, יחלו בנסיגה ממדיניות ההרחבה המוניטארית.
במקביל להחלטת הריבית, עודכנו תחזיות הצמיחה והאינפלציה של בנק ישראל לשנים 2018-2017. התחזית בהשוואה לתחזית הקודמת יולי 2017 מציגה הערכה נמוכה יותר ביחס להתפתחות הצמיחה והאינפלציה בשנת 2017. תחזית הצמיחה לשנת 2018 נותרה ללא שינוי, בעוד תחזיות האינפלציה והריבית עודכנו כלפי מטה.
התחזיות לשנים 2018-2017, מבטאות מעבר הדרגתי לצמיחה שמבוססת פחות על צריכה פרטית ויותר על יצוא. על פי התחזיות, קצב האינפלציה צפוי להגיע ליעד התחתון של בנק ישראל (1 אחוז) ברבעון השלישי של 2018. כתוצאה מכך, צופים בבנק ישראל העלאת ריבית רק במהלך הרבעון הרביעי של אותה שנה.
מדד המחירים לצרכן עלה בחודש ספטמבר ב- 0.1 אחוז. גידול זה לא נבע מסיבות עונתיות, כאשר בניכוי העונתיות רשם המדד עלייה של 0.2 אחוז. קצב האינפלציה השלים עלייה של 0.8 נקודת אחוז בחודשיים האחרונים, כאשר מאז חודש מאי 2017 נרשמת תנודתיות גבוהה של קצב האינפלציה.
נמשכת מגמת ההאטה בקצב הגידול של מדד מחירי הדירות.
בחודש ספטמבר נרשמה עלייה חדה במספר התיירים שנכנסו לישראל בהשוואה לחודש אוגוסט. בכך נרשם מספר שיא של תיירים שנכנסו לישראל (בניכוי עונתיות).
מדד מנהלי הרכש של בנק הפועלים רשם בחודש ספטמבר ירידה. על אף הירידה, ברבעון השלישי רשם המדד שיפור משמעותי לאחר מגמת הירידה שאיפיינה את המחצית הראשונה של 2017. המדד מצביע, זה חודש 15 ברציפות, על התרחבות בפעילות הכלכלית. מדד מנהלי הרכש מושפע מהמגמה החיובית בעולם, לצד רמת ביקושים גבוהה בשוק המקומי. רמתו של המדד בישראל גבוהה מהמדד העולמי המקביל, ודומה לזו של המדדים המקבילים בארה"ב ובגוש האירו. נתוני מדדי מנהלי הרכש בקרב שותפות הסחר המרכזיות של ישראל, המצביעים על התרחבות בפעילות הכלכלית, תומכים בהמשך התרחבות בענפי היצוא בישראל.
מדד אמון הצרכנים של בנק הפועלים רשם בחודש ספטמבר 2017 ירידה. על אף הירידה, המדד מוסיף להיות מצוי ברמה גבוהה מאד בקנה מידה היסטורי. ירידתו של המדד באה לידי ביטוי הן ברכיב הציפיות והן ברכיב המצב השוטף. רמתו הגבוהה של המדד בישראל משתקפת הן ברכיב השוטף והן ברכיב הציפיות. עם זאת, קיים פער משמעותי בין התפיסה האופטימית של ההווה בהשוואה לתפיסה פחות חיובית של המצב העתידי.