ההוצאה הלאומית לרווחה (כולל העברות למשקי בית, פנסיות וקצבאות) הסתכמה ב-143.6 מיליארד. שהם 13.0% מהתמ"ג. כך דיווחה מוקדם יותר היום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
בדומה לשנים קודמות 81% מתוך סך ההוצאה הלאומית לרווחה נותבו ישירות למשקי בית באמצעות פנסיות (לאזרחים ותיקים) וקצבאות (לאנשים עם מוגבלויות וזכאים אחרים), ואילו 19% הנותרים נותבו לייצור ואספקה של שירותי רווחה (26.8 מיליארד ש"ח).
61.3% ממימון פעילות הרווחה הגיע מהמגזר הממשלתי (כולל מלכ"רים ציבוריים) ו-22.5% מהמימון הגיע ישירות ממשקי הבית. רק 13.3% מהמימון הגיע מהמגזר העסקי, 1.4% ממגזר המלכ"רים הפרטיים (עמותות) ו-1.5% מתרומות מחו"ל.
כ-48% מהמימון לרווחת אזרחים ותיקים (כולל פנסיות וקצבאות) מקורו במשרדי הממשלה, אחוז נמוך יותר בהשוואה לשנת 2013, אז עמד המימון הממשלתי על כ-50%.
ההוצאה הלאומית לרווחה לנפש בישראל (כולל העברות למשקי בית) הגיעה ב-2014 לכ-17,481 ש"ח.
ההוצאה הלאומית לרווחה (ללא העברות למשקי בית) הסתכמה בשנת 2014 ב-26.8 מיליארד ₪, שהם 2.4% מהתמ"ג, עלייה של 4.6% במחירים קבועים, לעומת 2013. אומדנים מוקדמים מעידים על התמתנות העלייה בשנים 2015 ו-2016 ל-1.8% ול-3.0%, בהתאמה.
המגזר העסקי היה אחראי על אספקת קרוב לשליש (29%, או 7.9 מיליארד ש"ח) מכלל אספקת שירותי הרווחה בישראל (ללא העברות למשקי בית). פעילותם כללה בעיקר שירותים בתחום האזרחים הוותיקים, כלומר הפעלת בתי אבות ושירותי סיעוד. אספקת שירותי הרווחה על ידי מגזר המלכ"רים הפרטיים הגיעה
ל-40% מסך ההוצאה (10.6 מיליארד ש"ח) וחלק גדול ממנה ניתן לילדים ולנוער. במגזר הממשלה (ללא מלכ"רים ציבוריים) הסתכמה אספקת שירותי הרווחה ב-7.2 מיליארד ש"ח, שהיו כ-27% מסך ההוצאה, ועוד 4% סופקו ע"י מלכ"רים ציבוריים.