החקלאים הם אלו שעלולים לשלם את מחיר החורף השחון עם קיצוץ עמוק בהקצאות המים. על פי הצעת רשות המים יוקצו לחקלאים בשנה הקרובה 210 מיליון מ"ק, פחות ממחצית מהכמות שעומדת לרשותם השנה – 455 מיליון מ"ק.

 

מנכ"ל ארגון מגדלי הפירות בישראל, איציק כהן, הזהיר שקיצוץ בסדר גודל כה רחב עלול לגרום לנטישה ועקירה של עשרות אלפי דונמים של מטעים והמשמעות היא נזק לשנים רבות וספק אם אפשר יהיה להחזיר את הגלגל לאחור בעתיד. ארגון מגדלי הפירות תומך בדרישתו של שר החקלאות, אורי אריאל, לצמצם את הקיצוץ ולמצוא דרכים חלופיות לספק מים לציבור הצרכנים ולחקלאים.

 

היינו בטוחים שלאחר הקמת מתקני ההתפלה לא נתמודד עם מצוקת מים כמו בעבר, אומר איציק כהן, וכך החקלאים תכננו את נטיעותיהם בהשקעה של עשרות מיליוני שקלים. מעבר לפתרון המחסור הנוכחי, על המדינה לייצר מצב שנוכל להתמודד ולעבור בהצלחה גם שנים שחונות. אנו קוראים לשרי האוצר והתשתיות להתערב במשבר המים ולמצוא יחד עם משרד החקלאות ורשות המים פתרונות.

תגובות לכתבה

הוסיפו תגובה

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש

  • 14
    בנק ישראל הוא רגולטור שבוי

    כי מי שפורש משם הולך לעבוד בבנקים. אבל כן, אני מעדיף את המודל הזה על המודל האמריקאי שמביא משברים פיננסיים כל כמה שנים.
    למעבר להודעה בפורום לחץ כאן

    • רועי77
    • 28/09/2017 12:58
  • 13
    נדמה לי שברוב המדינות מסבסדים

    ברור שהחקלאות צריכה להיות יעילה. כמובן שהאינטרס של המדינה הוא שהחקלאים יהיו יעילים במקסימום, וירוויחו במינימום (ועדיין ירוויחו, כי אחרת לא תהיה חקלאות, כמו בכל דבר אחר), וזה אינטרס אמיתי, ונכון מכל בחינה שהיא. מבחינה מסויימת, ושוב, כשהשיקולים הם ענייניים, זה דומה למצב עם הבנקים - המדינה היתה יכולה לגרום להורדת רווחי הבנקים, באמצעות רגולציה, שתייצר תחרות אמיתית. בפועל, המדינה לא רוצה לייצר בתחום הזה משהו שהוא כמו מה שעשו בסלולאר, כי הסיכון הוא גדול מדי (המשמעות של נפילת הבנקים). ואני חושב שמה שעושים לגבי הבנקים הוא נכון בעיקרו, בלי שאני מכיר את העניין לעומק. נדמה לי ששם זו גם עמדת בנק ישראל, ובנק ישראל לא נגוע בפוליטיקה, בהיבט הזה.
    למעבר להודעה בפורום לחץ כאן

    • gil_am
    • 28/09/2017 12:11
  • 12
    ממש לא הנקודה מבחינתי

    בחקלאות ועבודת האדמה אני רואה גם עניין ערכי. ברור לי שהתגובה שלך תהיה שזה גם ככה נעשה ע"י תאילנדים, אבל זה גם רחוק מלהיות נכון, גם בגלל האופי העונתי וגם כי אין מספיק מכסות להביא תאילנדים, וגם צריך לחשוב על דרכים לעודד צעירים ילידי המקום ללכת לעבוד בחקלאות. לגבי עניין המחיר, זה לא רציני, החקלאי רואה אולי 30% ממה שמשלם הלקוח בסופר למרות שהוא עושה את כל העבודה ונושא בכל הסיכון, אז אם רוצים להוזיל, שיעשו את זה דרך רשתות השיווק שגוזרות את כל הקופון. באופן אישי, בצעירותי עבדתי מספר שנים בחקלאות, חוויה שהעשירה אותי מאוד והלוואי והילדים שלי יתנסו בה גם.
    למעבר להודעה בפורום לחץ כאן

    • os2519
    • 28/09/2017 11:55
  • 11
    החקלאות זה נכס אסטרטגי

    אני חושב שכל מדינה צריכה יכולת ייצור מסויימת של מזון, בייחוד מדינה עם מצב בטחוני כמו שלנו. מה שכן, צריך למצוא פתרון ארוך טווח לסיפור הזה. שילוב של העלאת מחיר המים לחקלאים וסבסוד מסויים.
    למעבר להודעה בפורום לחץ כאן

    • רועי77
    • 28/09/2017 11:48
  • 10
    גמרו על הטקסטיל והריהוט בארץ.

    מתחילת המאה פתחו את היבוא לכל התעשייה. השאירו מיסים של עד 12%. מאות אלפי ישראלים פוטרו. רבבות עצמאים פשטו הרגל. בטקסטיל מדובר במעל 50 אלף פועלות ופועלים. למה הם צריכים לשלם על תוצרת חקלאית פי 2 מחו"ל? בשביל עבודת תאילנדים? אני יודע שיש תוצרת חקלאית זולה בארץ . אבל הרבה יקרה. לפתוח ליבוא. ומה שזול בארץ - יישאר. מה שייקר - שיגדלו בתאילנד. בדיוק כמו שתופרים לנו היום את הבגדים בהודו.
    למעבר להודעה בפורום לחץ כאן

    • ATUK19
    • 28/09/2017 11:47
  • 9
    ראיתי שטעיתי, ומשתמשים גם במים

    מותפלים. כנראה שבעיקר בדרום. אני מניח שזה מסובסד בצורה כבדה. נדמה לי שמה שמספקים כרגע, הוא בעיקר על בסיס הרעיון של "עודפים" במים מותפלים. כלומר, קל למדינה לסבסד, כשהצריכה האחרת יורדת, ויש מחוייבות של המדינה לקנות כמות מוגדרת מראש מהמתפילים. נגיד את זה אחרת - אם החקלאות היתה צורכת רק מים מותפלים, והמדינה היתה צריכה לסבסד את זה, אז הסבסוד היה כבד, והמדינה לא אוהבת לעשות את זה. אם לא מסבסדים בצורה כבדה, ומחירי המוצרים החקלאיים עולים, אז הפוליטיקאים לא אוהבים את זה, כי המצביעים לא אוהבים מחירים גבוהים... לא בחקלאות, ולא בדיור, ולא בשום דבר.... היום כלכלת הבחירות מתחילה ביום הבחירות, ואפשר לראות שכל השיקולים של הפוליטיקאים הם טובת העניין, או אידאולוגיה כזו או אחרת (למשל, רווחה מול כלכלת שוק) - השיקול היחיד הוא לקלוע לטעמו של ההמון. ואחרי שמגדירים את המטרה הזו, מסתכלים איך לדאוג לכך שזה לא יהיה מנוגד לחלוטין להגיון כלכלי מסויים.
    למעבר להודעה בפורום לחץ כאן

    • gil_am
    • 28/09/2017 11:37
  • 8
    מקור המים של ישראל הוא הים התיכון

    מתקן התפלה אחד או יותר היה צריך להיות מיועד רק לחקלאות ואפילו פשוט להזרים מים לתוך המדינה. באירופה מכל מקום זורמים מים. באיסלנד למשל מים מהאדמה מספקים חשמל, מים חמים וחימום לבתים, בנוסף מכל מקום פורץ נהר. אצלנו החקלאות מהמתקדמות בעולם כולל דשנים והשקייה כולל ייצוא של ידע, אבל מים אין. עדיין הכל כסף בלי לחשוב לטווח ארוך, (כשהקימו את המדינה אף איד לא חשב שנישאר כאן כל כך הרבה זמן) אם יהיה פה יותר ירוק (ירוק=רגוע) וכל השנה יהיה גם יותר נעים לחיות כאן.
    למעבר להודעה בפורום לחץ כאן

    • zenir7
    • 28/09/2017 11:08
  • 3
    בושה --לא מבינים נזקים לשנים |3|

    עקירה זה דבר קל מבחינת ביצוע ---קשה מאד מבחינה נפשית וכלכלית . נטיעה זה עבודה קשה במשך שנים עד שיתן פירות . איך ככה בקלות מורידים 54% זה לא יאמן |3||3||3||3|
    למעבר להודעה בפורום לחץ כאן

    • tsvika08
    • 28/09/2017 10:34
  • 2
    למה אי אפשר לספק להם מים מותפלים?

    חשבתי שיש עודף במים? אולי אפשר לקצץ במים שמועברים לעזה ולבקש ממצרים שיעבירו מים במקום ישראל?
    למעבר להודעה בפורום לחץ כאן

    • רועי77
    • 28/09/2017 10:29