הממונה על השכר פרסם את דו"ח חריגות השכר לכאורה בגופים הציבוריים לשנת 2015 ופעילות יחידת האכיפה ויחידת החקירות לשנת 2016. הממונה על השכר: "הדו"ח מצביע על חיסכון כספי של למעלה ממיליארד ₪ בעקבות פעילות יחידת האכיפה ב-2016".
הממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר, ערן יעקב, הגיש את דו"ח חריגות השכר לכאורה בגופים הציבוריים לשנת 2015 ופעילות יחידת האכיפה ויחידת החקירות בשנת 2016 ליו"ר הכנסת, חה"כ יולי אדלשטיין, וזאת בהתאם לתיקונים מס’ 16 ו-36 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985. הדו"ח כולל פירוט וניתוח של חריגות השכר לכאורה שנמצאו בגופים הציבוריים בשנת 2015, וכן פירוט פעולות יחידת האכיפה ויחידת החקירות במהלך שנת 2016, לרבות פסקי דין חשובים שהתקבלו בנושא אכיפת נהלי השכר.
ממצאי הבדיקה העיקריים – חריגות לכאורה 2015: הבדיקה העלתה שב-10% מהגופים הציבוריים קיימות, לכאורה, חריגות בשכר. 73 מתוך 735 גופים שדווחו בשנים 2014 ו-2015 חרגו לכאורה בשנת 2015. בכ-60% מבין הגופים החורגים לכאורה נמצאו בין עובד לשני עובדים חורגים בלבד.
המגזר שבו נמצא שיעור החריגות לכאורה הגבוה ביותר הוא מגזר הגופים הנתמכים (13 גופים המהווים 33% מתוך 40 הגופים הנתמכים). רוב הגופים החורגים לכאורה במגזר זה הם מוסדות להשכלה גבוהה.
במהלך השנה האחרונה סך החיסכון מפעילות האכיפה עומד על למעלה ממיליארד ₪. הסיבה לעלייה בחיסכון היא הסטת כוח אדם לביקורות עומק בגופים ציבוריים גדולים. בעוד שבדוח של שנה שעברה התהליך התבטא בירידה זמנית בחיסכון הכללי, השנה כבר ניתן לחזות בתוצאות המרשימות.
במכתבו ליו"ר הכנסת, הדגיש הממונה על השכר ערן יעקב, את החשיבות של עבודת יחידת האכיפה בשמירה על הקופה הציבורית: "הדו"ח מצביע על חיסכון כספי של למעלה ממיליארד ₪ בעקבות פעילות יחידת האכיפה ב-2016".
כמו כן, התייחס הממונה למה שהוא רואה כהרחבת השיח בעיסוק בחריגות שכר, בעקבות הפסיקה האחרונה של בית המשפט העליון בעניין התובענה הייצוגית נגד חברת החשמל, במסגרתה אושרה הגשת תביעה ייצוגית צרכנית נגד חברת החשמל בכל הנוגע לשקלול חריגות השכר בתוך תעריף החשמל. "בית המשפט העליון עמד על כך ש’התכלית החדה והברורה ביסודו של חוק יסודות התקציב, מניעת הפקרות ואיש הישר בעיניו יעשה בכספי ציבור למיניהם, עודנה עמנו’, וכי יש לתת משקל לעיקרון שלא ייצא חוטא נשכר ולעמדה הערכית שאין עשייה ’כבתוך שלך’ בכספי ציבור.
הדבר מעיד על ההכרה בשיקולים הנוספים שיש להתחשב בהם ובכלל זה באינטרס הציבורי של הצרכנים, אשר עלות חריגות השכר מושתות עליהם ובאה על חשבונם. לאור זאת, חשוב שבתי הדין יחזקו את ידיו של הממונה על השכר בטיפול בתופעה הנפסדת של מתן חריגות שכר, במיוחד בקרב בעלי שכר גבוה בגופים הציבוריים החזקים ובמונופולים, על מנת שהציבור והאינטרס הציבורי יצאו וידם על העליונה".
על דברי הממונה מוסיפה אתי גבאי-מורלי, סגנית בכירה לממונה וראש יחידת האכיפה, כי "הערך הציבורי של הפעילות האכיפתית עולה השנה באופן ברור. שנת הלימודים האקדמית הקודמת נפתחה בהשבתה של האוניברסיטה העברית לאור גרעון מבני שלא איפשר מימון פעילות שוטפת. חלק ניכר מהגירעון הזה נגרם כתוצאה מהפנסיות התקציביות. השנה, במשא ומתן עם ארבעת המוסדות להשכלה גבוהה שמשלמים פנסיה תקציבית, הבאנו להפחתה שנתית של עשרות מיליונים בחריגות שכר ששולמו לגימלאים. הכסף הזה חוזר לגופים ודרכם לשירות שניתן לציבור".
גבאי-מורלי התייחסה גם לעלייה המשמעותית בחיסכון כתוצאה מפעילות היחידה: "הסטנו כוח אדם לביקורות עומק בגופים ציבוריים גדולים - אוניברסיטאות, חברות ממשלתיות ותאגידים. בשנה שעברה ציינו שהשנה נראה פירות והנה אנחנו רואים אותם לפנינו. זו מגמה שתימשך. קשה להבטיח שגם בשנה הבאה נראה חסכון בגובה כזה, פעילות האכיפה היא מורכבת ועדינה, אבל לאורך זמן אין לי ספק שהכיוון הזה יעניק לציבור את התועלת הגדולה ביותר".