דר גיל בפמן, ראש אגף הכלכלה בחטיבה הפיננסית של לאומי<br>קרדיט: יח"צ
דר גיל בפמן, ראש אגף הכלכלה בחטיבה הפיננסית של לאומי קרדיט: יח"צ

השקל החזק נתמך בגורמים בסיסיים ארוכי טווח, לפיכך חשוב להתמודד עם אתגר זה באמצעות הכלים המתאימים. כך עולה מסקירת המאקרו השבועית של אנשי אגף הכלכלה בבנק לאומי, בראשות ד"ר גיל בפמן. להלן עיקריה:

 

"השקל מתאפיין במגמת ייסוף רב-שנתית ביחס לסל המטבעות מזה יותר מעשור, להוציא סטיות זמניות ממגמה "בסיסית" זו מעת לעת. בתקופה זו, נרשם ייסוף של כ-34% בשער החליפין הנומינאלי אפקטיבי של השקל מול סל המטבעות. יש לציין שהייסוף של השקל היה הגדול ביותר מבין המדינות המפותחות, מלבד זה של שוויץ.

 

"התחזקותו של השקל מול סל המטבעות בעשור האחרון חלה על רקע גורמים בסיסיים שתומכים ב"שקל חזק", ובראשם: תנועות הון נכנסות בהיקף נרחב (בדגש על השקעות ישירות – FDI); עודף מתמשך בחשבון השוטף של מאזן התשלומים; ההיקף הגדול של נכסים במט"ח של המשק הישראלי, מעל ומעבר להיקף ההתחייבויות המט"חיות; והפוטנציאל הרב של הגז הטבעי ומימושו בפועל מאז 2013.

 

"ההשפעה של ייסוף מתמשך על היצוא מתפתחת על פני זמן, ויש לה פוטנציאל נזק "בלתי הפיך", שבו חברות ישראליות מעתיקות את מרכזי הפעילות, הצמיחה והתעסוקה שלהן מישראל לחו"ל. התפתחות זו, משפיעה לשלילה הן על סביבת הצמיחה הנוכחית של המשק והן על הצמיחה הפוטנציאלית. מחקרים כלכליים עדכניים מעידים על כך שענפי היצוא התעשייתי של ישראל רגישים במידה רבה יחסית לשינויים בשערו של השקל, בעוד שענפי יצוא השירותים רגישים פחות. בענפי היצוא התעשייתי עם רמת טכנולוגיה בינונית ונמוכה הרגישות היחסית לשער החליפין גדולה מאשר בענפי היי-טק תעשייתי.

 

"ישנם גורמים נוספים שהשפיעו על מידת התחרותיות של ישראל בעולם, מעבר לשער החליפין, ובראשם: הידרדרות במידת קלות עשיית העסקים של ישראל (ועליית הקושי היחסי שבעשיית עסקים), שמדורגת כיום 52 בעולם במדד של הבנק העולמי לאחר שדורגה 29 בשנים 2008-2009; רמה נמוכה יחסית של פריון בחלק מענפי המשק; גידול מתון בלבד של הפריון; ועלות עבודה גבוהה יחסית ליחידת תפוקה. היותה של ישראל בשליש התחתון של "התוצר לשעת עבודה" מבין מדינות ה- OECD בעוד שישראל מצויה בשליש העליון של "עלות העבודה ליחידת תפוקה" מהווה גורם המשפיע לרעה על היכולת התחרותית של חלק מענפי המשק.

 

"הייסוף המתמשך, לצד מגוון גורמים של "קושי בעשיית עסקים", תרמו לשינוי שחל בהרכב היצוא לפיו צמיחת יצוא הסחורות (יצוא תעשייתי בעיקר) של ישראל נעצרה, בעוד שיצוא השירותים, בפרט שירותי היי-טק, ממשיך וגדל. מבדיקה השוואתית רב-שנתית, בין 28 "המדינות המתקדמות" (לפי הגדרת ה- IMF), בהן ישראל, עולה באופן כללי כי המדינות שבהן היו ביצועים עודפים של היצוא, התאפיינו ברמה טובה יחסית של קלות בעשיית עסקים.

 

"בין השנים 2000-2016, ביצועי היצוא של ישראל היו על פי ממוצע המדינות המתקדמות, ובכך היו טובים יחסית למדינות אחרות עם דירוג עשיית עסקים דומה לזה של ישראל. אולם, מדינות שהתאפיינו בביצועים עודפים ביצוא – כלומר גידול משמעותי במידה ניכרת של היצוא ביחס לממוצע – למרות מטבע חזק ולא תחרותי, כמו: דרום קוריאה וסינגפור, התאפיינו לרוב במידה טובה מאוד של קלות בעשיית עסקים.

 

"במבט צופה פני עתיד, נדגיש כי מאחר שהשקל החזק נתמך בגורמים בסיסיים ארוכי טווח, יש להתמודד עם אתגר זה באמצעות כלים מתאימים, ובהם: כלים מבניים ארוכי טווח, כלים תקציביים וכלים אחרים. בהקשר זה, נציין כי כלי ההתערבות בשוק המט"ח הוא כלי קצר טווח שלא מתאים לבדו להתמודדות מסוג זה.

 

"יש למקד את המאמצים בהשגת המטרה של משק יעיל יותר, רווחי יותר, צומח במגוון רחב של תחומים, עם צמיחה כוללת (inclusive growth), זאת באמצעות שורה של שינויים מבניים במשק, ובהם: מדיניות כוללת של עידוד השקעות במכונות וציוד עם דגש על השקעות של טכנולוגיה חדשה בענפים "ישנים" (מודרניזציה); מיפוי ענפי המשק ושימוש בהטבות מיסוי על מנת לעודד השקעה במודרניזציה של ענפים והגדלת הפריון; הגדלה משמעותית של ההשקעה בתשתית, הצפויה להביא תשואה כלכלית גבוהה אל מול עלות מימון נמוכה; המשך עידוד קבוצות אוכלוסייה המתאפיינות בשיעור השתתפות נמוך בכוח העבודה לצאת לעבודה – זאת במגוון של אמצעי כלכליים וחברתיים; מדיניות מיסוי שתעודד תעסוקה – הן מצד המעסיק והן מצד המועסק; הרחבה ניכרת של היקף ההכשרה המקצועית, יצירת של מסגרות On the job training וגישות דומות, עם דגש על שילוב כוחות של הסקטור הפרטי עם הציבורי; ועדיפות לאומית לנושא הגז הטבעי, כך שתהיה נגישות וכדאיות לכל משתמש פוטנציאלי.

 

"במבט קדימה, אנו מעריכים כי ההתרחבות הנוספת שצפויה בפער הריבית בין ארה"ב לישראל, עשויה להוביל בשנה הקרובה לעלייה זמנית במידת התנודתיות השקל, וכפועל יוצא מכך גם להשפעה על משתנים פיננסיים נוספים במשק הישראלי.

 

"פעילות הסקטור העסקי המשיכה להתרחב בחודש אוגוסט: בחודש אוגוסט חלה האצה בפעילות של הסקטור העסקי בישראל בהשוואה לחודש הקודם, כך על פי סקר הערכת מגמות בעסקים שהתפרסם בימים האחרונים על-ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס). מנתוני הסקר עולה כי מספר המנהלים שדיווחו על הטבה בפעילות היה גבוה יותר מאלו שדיווחו על הרעה, ומאזן הפעילות הכולל עמד בחודש אוגוסט השנה על 23.3% – הנתון הגבוה ביותר מאז תחילת הסקר הנוכחי (ינואר 2015).

 

"הענף שבלט לחיוב בחודש אוגוסט הוא ענף השירותים, כאשר שיפור מתון יותר נרשם בענפי התעשייה והמסחר. ענף הבינוי נותר פחות או יותר יציב ברמתו מאז תחילת 2016, כאשר מנגד חלה ירידה בפעילות של ענף המלונאות זה חודש שני רצוף. למרות זאת, הפעילות נותרה ברמה גבוהה יחסית.

 

"לסיכום, נתוני סקר מגמות בעסקים לחודש אוגוסט מלמדים על המשך התרחבות הפעילות העסקית בישראל, ועל ציפיות להמשך שיפור בפעילות במרבית הענפים. נציין כי בתעשייה צופים עלייה בייצור התעשייתי ובהזמנות ליצוא ולשוק המקומי, בענפי המסחר צופים עלייה בהיקף המכירות ובענפי השירותים צופים עלייה במכירות לשוק המקומי. השיפור באופטימיות של החברות הפועלות בסקטור העסקי לגבי הפעילות בעתיד מהווה גורם אשר תומך בהמשך צמיחת התוצר המקומי.

 

"בחודש יולי חלה עלייה מתונה בקצב הגידול של היקף הרכישות באמצעות כרטיסי אשראי: היקף הרכישות באמצעות כרטיסי אשראי על ידי צרכנים פרטיים עלה בחודש יולי בשיעור (ריאלי) מתון של כ-0.8% לעומת החודש הקודם (נתונים מנוכי עונתיות). עלייה זו, הובילה להאצה קלה בקצב הגידול של היקף הרכישות. כך, בשלושת החודשים שהסתיימו ביולי השנה, חלה עלייה של כ-7.7% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, זאת לאחר עליות בקצב של 7.6% ו-7.5% בחודשיים הקודמים, בהתאמה.

 

"עם זאת, נציין כי הקצב של היקף הרכישות מצוי עדיין מתחת לממוצע הרב-שנתי מתחילת 2014. נציין כי בחינה של נתוני הפדיון של רשתות השיווק והפדיון בענפי המסחר, מצביעה אף היא על המשך התרחבות בפעילות תוך האטה קלה בקצב.

 

"במבט קדימה, יש להדגיש כי הצריכה הפרטית צפויה להמשיך להוות גורם בעל חשיבות עליונה בהרכב הצמיחה של המשק. זאת, בתמיכתה של הסביבה המאקרו-כלכלית הנוכחית, שכוללת: שיעור אבטלה נמוך בראייה היסטורית (3.8% בגילאי 25-64 בחודש יולי), המשך עליית השכר במשק, גידול בהכנסתם הפנויה של משקי הבית לאור צעדי הממשלה בחודשים האחרונים (תכנית "נטו משפחה"), המשך עליית שווי הנכסים שבידי הציבור (ריאליים ופיננסיים), אמון צרכנים ברמה גבוהה יחסית וסביבת ריבית ואינפלציה נמוכה", סיכמו בלאומי.

*** מובהר ומודגש כי האמור בסקירה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. בפרסום המידע בסקירה זו אין משום המלצה או חוות דעת בקשר לביצוע כל עסקה או השקעה בניירות ערך, לרבות רכישה ו/או מכירה של ניירות ערך. יודגש כי לגבי כל מידע מכל סוג המופיע בסקירה – על כל אדם לבצע בדיקה ואימות נוספים, תוך התחשבות בנתונים ובצרכים המיוחדים שלו. יצוין כי במידע עלולות ליפול טעויות וכן עשויים לחול לגביו שינויי שוק ו/או שינויים אחרים, וכי אף עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות והניתוחים המופיעים למצב בפועל. אשר על כן, קבלת החלטה כלשהי על סמך נתון, דעה, חוות דעת, תחזית או ניתוח המופיע במסגרת הסקירה - הינו על אחריות הקורא בלבד.

תגובות לכתבה

הוסיפו תגובה

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש