מבדיקה שנערכה באיגוד לשכות המסחר עולה כי בעוד הממשלה מדברת על הפחתת הרגולציה על המגזר העסקי, בפועל התמונה הפוכה לגמרי. מהבדיקה עולה כי מראשית שנת 2000 ועד היום נכנסו לתוקף 41 חוקים ו-17 תקנות שכולם מטילים חובות ומגבלות על המגזר הקמעונאי. מדובר בקצב מסחרר של רגולציה חדשה אחת כל שלושה חודשים. באיגוד אומרים כי "קצב הזוי זה מביא להרס של המגזר הקמעונאי בישראל, על כל המשתמע מכך".
המגזר הקמעונאי על ענפיו השונים הוא אחד מתשתיות העסקים החשובות במדינה. הוא מקיף לא פחות מ-54 אלף עסקים ומעסיק במשרות שכיר 267 אלף עובדות ועובדים. העסקים במגזר הקמעונאי המצויים בפריפריה מהווים עוגן של תעסוקה; הם מעסיקים עשרות אלפי עובדים, המבקשים להתפרנס בכבוד ואשר להם תלות כמעט מוחלטת במקום עבודתם.
בפניה לשרי האוצר והכלכלה, עם העתק לראש הממשלה, מציין עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, כי "נוכח חשיבותו הבלתי מעורערת של מגזר הקמעונאות, היינו רשאים לצפות שמדיניות הממשלה תפנים חשיבות מגזר זה והבעיות עמן הוא מתמודד, וכי ראייה פשוטה זו תתורגם לתמיכת אמת במגזר וחיזוקו. אולם, בשנים האחרונות, ובעיקר בתקופה האחרונה, קרה בדיוק ההיפך: עיצוב מדיניות ממשלה היוצרת מגמות החותרות תחת עצם קיומו של המגזר הקמעונאי ויוצרות סכנה ממשית להרס חלקים גדולים ממנו, איבוד מקומות עבודה ונסיגה בצמיחה. תשתית המשק כולה תינזק קשות אם לא תתבצע חשיבה ומדיניות מחודשת בראייה כוללת.
לדברי לין, השאיפה להוריד את מחירי המוצרים בישראל ולהקל על הציבור מובנת לחלוטין והאיגוד תומך בכך, אולם מחפשים דרכים קלות להשיג זאת. "מתגבשת מדיניות צרה הנעדרת ראיית הרוחב של תוצאות הצעדים שננקטים; יוזמים מהלך רגולאטורי נוסף העומד בפני עצמו, מבלי לראות את התמונה הרחבה; אין רואים את היער כולו ואת מסת ההכבדות שכבר הוטלו במלוא משקלן, בבחינת הקש שישבור את גב הגמל."
באיגוד לשכות המסחר סבורים כי המדיניות הדורסנית של ממשלת ישראל כלפי המגזר הקמעונאי באה לידי ביטוי בשלושה תחומים עיקריים:
יצירת תחרות בלתי הוגנת בתחום מיסוי מוצרים, המחלישה את המגזר הקמעונאי במכוון מול הייבוא האינטרנטי מאתרי סחר בינלאומיים, באמצעות פטור ממסי יבוא בייבוא אישי מול חובת תשלום מלוא מסי הייבוא על מכירות מקומיות כאן, לרבות מע"מ.
נטל גואה ובלתי פוסק של חוקי הגנת צרכן, המתבטאים בעוד דרישות ובעוד עומס ניהולי ותפקודי. אם ייאלץ המגזר הקמעונאי לבצע את כל הצעות החוק ותקנות אלה, בנוסף על העול שכבר הוטל עליו בעבר, יהיה בלתי אפשרי לנהל עסק קמעונאי לגיטימי בישראל, העומד בדרישות החוק.
גידול בלתי פוסק בעלויות המושתות על ידי המונופולים המוחלטים בבעלות המדינה, דוגמת תעריפי החשמל ומס הארנונה.
"התחושה היא כי הכל בסדר. מעמיסים עוד ועוד על גב מגזר זה. האבטלה נמוכה ויש חברות מרוויחות, אבל בניהול נכון של כלכלה יש לזהות תהליכים המובילים למשבר קודם התרחשות המשבר", הוסיף לין.
כדי למנוע את הרס המגזר הקמעונאי ושחיקתו, מציעים באיגוד לשכות המסחר לנקוט בשורת פעולות: א. בלימה מוחלטת של כל עול רגולאטורי נוסף. מול זאת, בדיקה יסודית מתואמת של צוות פריטטי, נציגי המגזר הקמעונאי ונציגות משרדי הממשלה, שיבחן היכן ניתן להפחית את הנטל הרגולטורי. ב. מעבר משיטת סימון המחירים הפרימיטיבית באמצעות הדבקת תוויות על כל פריט ופריט, לשיטת סימון ויזואלית באמצעות טכנולוגיות כמקובל בעולם.
ג. קביעת עקרון מחייב וללא פשרות כי על כל מוצר ומוצר, ללא התניה בסכומי הרכישה, יוטלו מסי יבוא שווים, בין שהם מיובאים לישראל ביבוא אישי ממקורות חוץ ובין שאותם מוצרים נמכרים בישראל. ד. טיפול מתואם, ברמת הממשלה, הבולם את העלאת עלויות התפעול המוטלות על המגזר הקמעונאי והפחתת עלויות אלה, כמו מס הארנונה ותעריפי החשמל.
"יש דרך טובה יותר ונבונה יותר להשיג את מטרת הורדת יוקר המחיה מאשר ביסוס המגמות הדורסניות הפוגעות באחד ממגזרי המשק החשובים ביותר", מסכם לין. באיגוד קוראים לשרי האוצר והכלכלה להקים מיידית צוות משותף פריטטי של נציגות משרדי הממשלה יחד עם נציגי המגזר העסקי שיעבוד במשותף על גיבוש מדיניות ומהלכים של הפחתת מחירי המוצרים בישראל.