אגף כלכלה בלאומי, בראשות ד"ר גיל בפמן, פרסם הבוקר את סקירת המאקרו השבועית: "אומדן הצמיחה לרביע השני של 2017 מצביע על עלייה בקצב הצמיחה בהשוואה לרביע הראשון של השנה: אומדן ראשון של הפעילות הכלכלית במשק הישראלי ברביע השני של 2017 מלמד כי התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) צמח בשיעור של 2.7%, לעומת הרביע הקודם (במונחים שנתיים, נתונים מנוכי עונתיות). התוצר העסקי, שלא כולל את תרומת ההוצאה הממשלתית לתמ"ג, וכן רכיבי פעילות קטנים יחסית נוספים, צמח גם כן ב-2.7% (שנתי).
"הצמיחה ברביע השני של השנה משקפת עלייה לעומת הצמיחה ברביע הראשון, אשר עודכנה כלפי מטה ל-0.6% (שנתי) לעומת 1.4% (שנתי) בפרסום קודם. יש לציין שבשני הרביעים הראשונים של 2017 קצב הצמיחה היה מתון באופן משמעותי מזה של חמשת הרביעים שקדמו, אשר הציגו צמיחה מהירה של למעלה מ-4.0% (במונחים שנתיים).
"נתונים אלה, מצביעים על חזרתה של הפעילות הכלכלית במשק המקומי לקצב ההתרחבות המתאים לפוטנציאל בעת הנוכחית, זאת לאחר שהאירועים הזמניים של השנה האחרונה הגיעו לסיום, ובנוסף, משקפים חזרה להרכב הפעילות שמאפיין את המשק הישראלי בשנים האחרונות. עם זאת, נדגיש שרצוי להתייחס לנתונים הרבעוניים בזהירות רבה מכיוון שמדובר באומדן ראשוני בלבד אשר עשוי להתעדכן באופן משמעותי בחודשים הבאים, כפי שכבר קרה מספר פעמים בעבר.
"יש לציין כי מנתונים שפורסו על ידי בנק ישראל בימים האחרונים עולה שהמדד המשולב לחודש יולי צמח בקצב דומה לממוצע החודשי מתחילת השנה (כ-0.2%). נתון זה, משקף קצב צמיחה שנתי של כ-3.5%, שמצביע על המשך מגמת ההתמתנות בקצב הצמיחה בחודשים האחרונים לאחר שבמהלך 2016 נרשמו קצבי צמיחה חריגים (גבוהים יותר). במבט קדימה, אנו צופים האטה בקצב הצמיחה השנה ל-2.9% לעומת צמיחה של 4.0% בשנת 2016, אשר הושפעה בעיקר משני גורמים בעלי אופי חד-פעמי: יבוא מוגבר של כלי רכב לצריכה והשקעה, שתרומתו העיקרית לצמיחת התוצר היא דרך הכנסות המדינה ממסים; ופרויקט שדרוג המפעל של אינטל בקריית גת.
"רכיבי הצריכה (פרטית וציבורית) ויצוא השירותים הובילו את הצמיחה. מנגד, היצוא התעשייתי וההשקעות בלטו לשלילה בחינה של רכיבי התוצר ברביע השני של השנה מצביעה על שונות בין רכיבי הפעילות העיקריים. כפי שניתן לראות בתרשים, הרכיבים שהובילו את הצמיחה היו: צריכה פרטית, יצוא שירותים (למעט חברות הזנק) וצריכה ציבורית, כאשר מנגד, הצמיחה קוזזה עקב ירידות ברכיבים: השקעה במכונות וציוד, השקעה בבנייה למגורים ויצוא תעשייתי. יש לציין שזהו הרכב הצמיחה שמאפיין את המשק הישראלי בשנים האחרונות, למעט הירידה בבנייה למגורים.
"הצריכה הפרטית צמחה בשיעור של 6.5% (במונחים שנתיים) – הקצב המהיר ביותר מאז הרביע השני של 2016. זאת, על רקע צמיחה בכל קבוצות הצריכה העיקריות. במבט קדימה, הסביבה המאקרו-כלכלית צפויה להמשיך ולתמוך בצריכה הפרטית, אולם לאחר הגידול החריג בשנת 2016 (6.1%), בעיקר על רקע היקף מוגבר של רכישות כלי רכב, אנו מעריכים שהצריכה הפרטית תצמח השנה בקצב ריאלי מתון יותר של 3.3% (למרות ההתרחבות המהירה ברביע השני).
"ניכרת חולשה בהשקעות בבנייה למגורים מתחילת השנה, זאת לאחר כמעט שנתיים רצופות של צמיחה בקצב מהיר יחסית. ברביע השני של השנה נרשמה ירידה של 1.2% (שנתי) – הנתון החלש ביותר מאז הרביע הראשון של 2015. במקביל, נמשכה הירידה בהשקעה במכונות וציוד זה רביע שלישי ברציפות, ככל הנראה, כיוון שפרויקט הרחבת המפעל של אינטל מתקרב לסיומו. עם זאת, ברביע השני של השנה חלה עלייה בהשקעות בענפי המשק הודות לעלייה חדה בהשקעות של כלי תחבורה (סעיף תנודתי וקטן יחסית).
"בנוסף, נציין כי יצוא הסחורות והשירותים הושפע לרעה מירידות חדות בשני רכיבים קטנים יחסית ותנודתיים, יהלומים וחברות הזנק, אשר בנטרולם הציג היצוא צמיחה חיובית של 3.6% (שנתי), זאת בהמשך למגמה משני הרביעים שקדמו. בהקשר זה, נציין שעל פי הערכות הכלכלן הראשי באוצר, בנטרול השפעת יצוא היהלומים, קצב הצמיחה ברביע השני של השנה היה גבוה יותר (למעלה מ-3.0% אחוזים). הצמיחה ביצוא חלה על רקע המשך צמיחה מהירה ביצוא השירותים (למעט חברות הזנק) כתוצאה מצמיחה מהירה ביצוא שירותי תיירות, על רקע תיירות נכנסת בהיקף גבוה יחסית בחודשים האחרונים, והמשך צמיחה ביצוא שירותים אחרים, רכיב שהוא מוטה היי-טק. מנגד, ירידה נרשמה בכל רכיבי יצוא הסחורות.
"במבט קדימה, יצוא השירותים צפוי להמשיך להיות גורם דומיננטי בהרכב הצמיחה של המשק גם ברביעים הבאים, זאת בדומה למגמה בשנים האחרונות. באשר ליצוא הסחורות, אנו צופים צמיחה מחודשת, אך מתונה, ביצוא הסחורות הישראלי במהלך 2017, זאת בעיקר על רקע התאוששות נפח הסחר העולמי. בשנה הבאה צפוי יצוא הסחורות להיתמך בחזרתה של אינטל לפעילות מלאה עם פתיחתו של מפעל הייצור המשודרג. במבט כולל, מנועי הצמיחה העיקריים של המשק בעת הנוכחית, הצריכה הפרטית ויצוא השירותים, צפויים להמשיך ולהוביל את הצמיחה גם ברביעים הבאים.
"ירידת שיעור האבטלה בחודש יולי תוך גידול במספר המועסקים, מצביעים על חוסנו של שוק העבודה המקומי
שיעור האבטלה הכללי במשק (בני 15 ומעלה) ירד בחודש יולי לשפל היסטורי של 4.1% (נתון מנוכה עונתיות). כמו כן, יש לציין שבחודשיים האחרונים (יוני-יולי) ירד שיעור האבטלה ב-0.4 נקודות אחוז, במצטבר, התפתחות אשר מצביעה על חוסנו המתמשך של שוק העבודה המקומי. יש לציין ששיעור האבטלה בחודשים מאי-יוני עודכן כלפי מטה לעומת הפרסום הקודם. במקביל, שיעור ההשתתפות (הכולל) בכוח העבודה עלה במעט לרמה של 64.1% לאחר שעמד על 64.0% בחודש הקודם.
"שיעור האבטלה בקבוצת גילאי העבודה העיקריים (גילאי 25-64) ירד ב-0.1 נקודת אחוז, ועמד על 3.8% בחודש יולי. קבוצה זו, מהווה את קבוצת המועסקים העיקרית במשק, להם שכר גבוה מזה של מועסקים בגילאים צעירים יותר, ולהם ישנה ההשפעה העיקרית על הביקושים המקומיים במשק. על כן, יש חשיבות למקד את הניתוח בפלח אוכלוסייה זה. יש לציין ששיעור האבטלה בקרב גילאי העבודה העיקריים הינו יציב ונע בין 3.7%-3.9% מאז חודש אוקטובר 2016 ברציפות. התפתחות זו, עשויה להצביע על קרבתו או אף הימצאותו של פלח האוכלוסייה העיקרי בשוק העבודה, במצב של תעסוקה מלאה או קרובה לכך.
"במקביל, נציין כי שיעור ההשתתפות בכוח העבודה עלה ל-80.1% לעומת 79.8% בחודש הקודם. זאת, על רקע הגידול החד ביותר במספר המועסקים מאז חודש אפריל 2016, וירידה במספר הבלתי מועסקים. עם זאת, יש לציין שבחודש יולי נרשמה עלייה של כ-29 אלף מועסקים במשרות חלקיות לעומת ירידה של כ-26 אלף מועסקים במשרות מלאות, זאת בניגוד למגמה בחודשים האחרונים, ולכך עשויה להיות השפעה ממתנת על הגידול בביקושים המקומיים.
"העובדה כי שיעור האבטלה בגילאי 25-64 נותר פחות או יותר יציב בחודשים האחרונים, בזמן ששיעור האבטלה הכללי במשק הוסיף לרדת בחודשיים האחרונים, מלמדת כי מקור הירידה הוא בקבוצת הגילאים הצעירים יותר. כפי שניתן לראות בתרשים, ההפרש בין שיעור האבטלה הכללי המשק (גילאי 15+) לבין שיעור האבטלה בקרב גילאי העבודה העיקריים מצוי במגמת ירידה, בדגש על החודשיים האחרונים. יש לציין שהירידה בשיעור האבטלה בקבוצת גילאים זו, באה במקביל לירידת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה באותם גילאים.
"לסיכום, מנתוני התעסוקה לחודש יולי עולה כי נמשכה הירידה בשיעור האבטלה הכללי במשק (גילאי 15 ומעלה) וכן בשיעור האבטלה בקבוצת גילאי העבודה העיקריים (25-64), תוך גידול במספר המועסקים. נתונים אלה מצביעים על חוסנו של שוק העבודה בישראל, אשר צפוי להמשיך ולתמוך בגידול הביקושים המקומיים במשק. עם זאת, יש לציין שחל גידול בהיקף המשרות החלקיות וירידה במשרות המלאות דבר אשר עשוי להגביל מעט את התרחבות הביקושים המקומיים. במבט קדימה, אנו מעריכים כי שיעור האבטלה ימשיך לרדת במתינות גם השנה ובשנה הבאה", סיכמו בלאומי.