אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר פרסם סקירה כלכלית שבועית. המיקוד השבועי עוסק בשכר המורים במערכת החינוך הישראלית. בשנת 2007 פרסמה חברת מקינזי דוח מקיף שבחן את המאפיינים של מערכות החינוך הטובות בעולם. המסר העיקרי של הדוח היה כי "איכות מערכת החינוך לא יכולה להיות טובה יותר מאיכות המורים שלה".
הדוח מצא שעל מנת למשוך מועמדים טובים למערכת החינוך, חשוב במיוחד השכר ההתחלתי, ופחות חשובה מגמת עליית השכר על פני הקריירה. בחינת נתוני שכר המורים בישראל העלתה כי שכר המורים הממוצע בישראל עלה משמעותית במהלך העשור האחרון.
על פי נתוני ה-OECD, שכר המורים היחסי בישראל (כלומר - שכר המורים ביחס לשכר הממוצע של בעלי השכלה על-תיכונית) הוא בשורה אחת עם המקובל במדינות המפותחות.
בישראל ישנם פערים גדולים מאוד בשכר בין מורים ותיקים למורים צעירים; פערים אלו גבוהים במיוחד בקרב מורי בתי הספר היסודיים. עיקר הפער בשכר בין מורים ותיקים למורים צעירים נובע מהתפתחות השכר בשלבים המאוחרים יותר של הקריירה (תקופת הקריירה שמעבר ל-10 שנות הוראה). בהיבט זה ישראל חריגה בהשוואה בינלאומית. הסכמי השכר האחרונים מול הסתדרות המורים כללו התייחסות ישירה לפערי השכר בין מורים ותיקים לצעירים במטרה לצמצמם; רצוי להמשיך מגמה זו גם בהסכמים עתידיים.
נקודות מרכזיות נוספות מהסקירה: קצב הצמיחה ברבעון השני עמד על 2.7 אחוזים, קרוב להערכות המוקדמות של האגף. הנתון הנמוך יחסית משקף, כצפוי, את השפעת הירידה החדה ביצוא היהלומים, כאשר בניכוי רכיב זה, קצב הצמיחה ברבעון השני היה גבוה יותר (מעל רף ה-3 אחוזים). במקביל, קצב הצמיחה ברבעון הראשון עודכן כלפי מטה.
קצב הצמיחה במחצית הראשונה של שנת 2017 הוא חלש יחסית. עם זאת, לאור שיעורי הצמיחה הגבוהים במחצית השנייה של 2016 (השפעת קצה), תחזית הצמיחה של האגף בשיעור 2.9 אחוזים לשנת 2017 עודנה הרלוונטית ביותר.
הצריכה הפרטית חזרה להוביל את הצמיחה ברבעון זה, לאחר החולשה הזמנית ברבעון הקודם שנבעה בעיקרה מהקדמת שחרור המכוניות ברבעון שלפניו.
ההשקעות בנכסים קבועים רשמו התאוששות, כאשר ברקע גידול חד ביבוא מכוניות. הגידול בהשקעות בבנייה הואט ברבעון השני.
היקף היצוא הצטמצם ברבעון השני, בעיקר לאור ירידה חדה ביצוא יהלומים. יצוא הסחורות (ללא יהלומים) חזר להתכווץ לאחר שני רבעונים של התאוששות. בעקבות המשך השדרוג באינטל, היקף יצוא השבבים עדין נמוך, כאשר הגידול ביצוא צפוי במהלך שנת 2018. חולשה ניכרת גם ביצוא של כימיקלים ותזקיקים.
ביצוא השירותים חלה ירידה שבאה לידי ביטוי בעיקר במכירת חברות הזנק. ככול הנראה מדובר בתיקון טכני, לאחר גידול של פי 5 ברבעון הראשון של השנה.
מדד הייצור התעשייתי ומדד פדיון ענפי הכלכלה רשמו בחודש יוני התאוששות מהירידה שנרשמה בחודש מאי, אולם לא שבו לרמות השיא שנרשמו בחודש אפריל.
בחודש יולי נרשמה ירידה משמעותית ביצוא הסחורות, על רקע הירידה החדה שנרשמה ביצוא ענפי הטכנולוגיה העילית. ביבוא הסחורות נרשם גידול, וכתוצאה מכך נרשם גידול גם בגירעון בחשבון הסחר בסחורות.
מדד המחירים לצרכן הפתיע וירד בחודש יולי, כאשר קצב האינפלציה רשם ירידה חדה, נוסף על הירידה החדה שנרשמה בחודש יוני. כך, קצב האינפלציה עמד בחודש יולי על 0.7- אחוז, ירידה מצטברת של 1.5 נקודות אחוז בחודשים יוני-יולי.
בחודש יולי נמשכה מגמת הגידול בשיעור המשרות הפנויות, אשר הגיעה לרמת שיא. בולטים במיוחד השיעורים הגבוהים של משרות פנויות בענפי ה’בינוי’, ה’אירוח והסעדה’ ו’המידע ותקשורת’. מנגד, שיעור המשרות הפנויות נמוך למדי בענף ה’חינוך’.
מדד מנהלי הרכש שב לעלות בחודש יולי, לאחר מגמת הירידה שאפיינה את המדד במחצית הראשונה של השנה. לעליית המדד תרמו רכיבי הביקושים המקומיים, בעוד שרכיב היצוא רשם ירידה. מזה 13 חודשים מצביע המדד על התרחבות בפעילות הכלכלית.
ההוצאה הלאומית על מחקר ופיתוח אזרחי שמרה בשנת 2016 על יציבות בשיעור של 4.3 אחוזי תוצר. הרוב המוחלט של ההוצאה על מו"פ בוצע על ידי המגזר העסקי, כאשר מימון ההוצאה על מו"פ מבוצעת על ידי גורמים מחו"ל ועל ידי המגזר העסקי הישראלי.