ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ איתן כבל, אישרה היום את הכללים שנועדו לטפל ביישום חוק נתוני אשראי, שנועדה להגביר את התחרות בשוק האשראי בעיקר למשקי הבית ולעסקים קטנים, וכן את צו נתוני אשראי העוסק בסכומי האגרות שיגבו מבעלי רישיון שירות נתוני אשראי. הכללים שאושרו היום עוסקים בהוראות שונות להגשת בקשת לקוח לאי הכללת נתוני האשראי לגביו במאגר וביטולה, בקשת לקוח שלא למסור נתונים לגביו וביטולה ועוד. צו האגרות שאושר קבע את האגרות שישלמו בעלי רישיון שירות נתוני אשראי, וכן אגרות שישלמו לקוחות פרטיים.
במהלך הישיבה הזהיר היו"ר כבל מכך שבפועל ייווצר בשוק דואופול של שתי לשכות נתוני אשראי, מהן יוכלו החברות המציעות אשראי לציבור לקבל נתונים, ודרש מבנק ישראל לבצע פיקוח הדוק על פעולותיהן. כמו כן, ביוזמת היו"ר כבל וח"כ יעקב פרי הוחלט להפחית את האגרות שביקש בנק ישראל לגבות מהלקוחות הפרטיים שיבקשו לקבל דוחות נוסף על הדוח השנתי הניתן בחינם. זאת על רקע העובדה כי בישיבה קודמת אושר הסעיף העוסק בעיסוקים של לשכות האשראי, ולפיו הלשכות יוכלו לתת שירות ריכוז מידע פיננסי, שירותי השוואת עלויות אשראי, שירותי ניהול תקציב, ייעוץ כלכלי, בניית מודלים כלכליים, עריכת סקרי שוק ומחקר כלכלי, אימות זהות ונתונים, ניהול סיכונים ופיתוח כלים למדידה והערכה של סיכונים. בנק ישראל ביקש לאפשר ללשכות לתת גם שירותי גביית חובות, אולם היו"ר כבל וחברי הכנסת עיסאווי פריג’ ועבד אל חכים חאג’ יחיא התנגדו לכך נחרצות והדבר לא אושר.
סמנכ"ל עמותת ידיד, רן מלמד, התייחס היום לפעילות לשכות האשראי ואמר כי יש חשש שבסוף חלק מההוצאות עבור העיסוקים הנוספים שאושר להן לבצע בישיבה הקודמת על הלקוחות הקטנים ואלה יגלגלו זאת על הצרכנים. היו"ר כבל התייחס לכך והזכיר כי כבר בעת חקיקת החוק עצמו עלה החשש שבפועל יפעלו שתי לשכות אשראי בלבד, ולכן בנק ישראל יצטרך לעבוד קשה כדי לייצר תחרות ביניהן. הוא דרש מבנק ישראל להעביר לוועדה דיווח שנתי על פעילותן והזהיר מהדואופול: "חובה על בנק ישראל לבצע פיקוח הדוק ולראות את הדברים כבר עכשיו, כדי שלא יהיה מצב שבוקר אחד נקום לפיצוץ בעניין".
כמו כן דנה הוועדה היום במקרים בהם בעלי עסקים יבקשו לקבל חיווי על לקוחות המבקשים לשלם בצ’ק. בעניין זה אמר היו"ר כבל כי במקומות כאלה צריך לאפשר ללקוחות לבצע את הבדיקה עוד לפני שהם מגיעים לקופה, כדי למנוע מצב של לקוח שמרגיש שפניו מולבנים כשהוא עומד בקופה בסופר, למשל, עם כל המוצרים ומסרבים לו לשלם בצ’ק.
בנוסף לכך אישרה היום הוועדה, כאמור, את צו האגרות שנועד לקבוע את האגרות שישלמו לשכות האשראי והלקוחות הפרטיים. בעלי רישיון שירות נתוני אשראי ידרשו לשלם אגרה בסך 50 אלף שקלים. לשכת אשראי תשלם אגרה שנתית של 20 אלף שקלים בשלוש השנים הראשונות, ומהשנה הרביעית תשלם אגרה שנתית בסך 3% מהרווח לפני מס או 20 אלף שקלים, לפי הגבוה מבניהם.
כמו כן בנק ישראל ביקש לקבוע אגרות שיחולו על צרכנים פרטיים שיבקשו דוח ריכוז נתונים נוסף על הדוח הראשון הניתן בחינם. לפי הצעת בנק ישראל כל דוח נוסף מקוון יעלה 50 שקלים וכל דוח הנשלח בדואר יעלה 70 שקלים. הוועדה סירבה לאשר זאת בטענה כי מדובר בסכומים גבוהים מדי. כמו כן עלה כי עצם המשלוח בדואר עולה 20 שקלים והיו"ר כבל וח"כ פרי סברו כי מדובר במחיר גבוה מדי. ח"כ פרי אף ציין כי דוח המסלקה הפנסיונית עולה 40 שקלים. לפיכך החליטו היו"ר כבל וח"כ פרי לקבוע את האגרה על 30 שקלים לכל דוח מקוון נוסף ועל 40 שקלים לדוח שישלח בדואר. "אם הכנסות בנק ישראל יפגעו כתוצאה מכך ולו ב-50 שקלים תביאו תיקון לצו", אמר היו"ר כבל.