"תפקידם העיקרי של מכוני הבקרה שהוקמו במסגרת חוק התכנון והבנייה, היא בקרת ביצוע – כמויות הברזל והאלומיניום, איכות היציקה, הבטיחות. אנו רוצים לקבל בניינים יותר טובים ויותר בטוחים", אמר יו"ר ועדת הפנים ח"כ דודי אמסלם בדיון על הקמת מכוני הבקרה.
"מתברר שבגלל מחלוקת עם רשות הכבאות, שדורשת להמשיך ולפקח בבניינים שגובהם מעל 29 מטר, מינהל התכנון מחליט לוותר על כל הפיקוח על בניינים גבוהים בשנתיים הקרובות, ולהחיל את חוק מכוני הבקרה רק על בניינים נמוכים. והרי רוב הבניינים שנבנים היום הם בניינים גבוהים, הנמוכים זה בשוליים. וגם מי שבונה לגובה אצלו יש הרבה יותר סיכוני בטיחות. אז מה עשינו?", הוסיף.
דן רוטשילד, משרד הבינוי: "לפי נתוני נפח הבניה היום 30% מהבניה היא בבניינים שעד 9 קומות". יו"ר הוועדה, ח"כ אמסלם: "אבל זה בירידה. בעוד שנה יהיה לך רק 20% בניינים נמוכים".
דרוד לוינגר, מינהל התכנון: "חשבנו שנכון להפעיל את מכוני הבקרה באופן מדורג, ובשנתיים הראשונות הם לא יטפלו בבניינים מעל 29 מטר". יו"ר הוועדה ח"כ אמסלם: "היה לכם ויכוח עם הכבאות, אז בגלל שהם תקעו אתכם עשיתם משהו מרחיק לכת והחלטתם לוותר בכלל על מכוני בקרה לבניינים גבוהים. הרי במכוני הבקרה יש עוד פונקציות במקום רשויות שונות של המדינה, והמטה הייתה גם לחסוך בירוקרטיה וגם לפקח על איכות ובטיחות. אז בגלל שלכיבוי יש טענה מקצועית, שמעל 29 מטר זה מבחינתם סיפור אחר, אז פתאום נכנס רעיון הדירוג? הרי אם אני מיהל התכנון אני לא הייתי מאשר בניין פחות מ-15 קומות. אין קרקע במדינה".
יו"ר הוועדה הציע להותיר בידי רשות הכבאות זכות וטו אבל שזו לא תהיה ברירת המחדל, אלא שמכוני הבקרה יבקרו גם בניינים גבוהים, ואם הכבאות תטען שהעניין לא עובד, והיתרים ניתנים שלא על פי הסטנדרטים שלהם, אז הוא יבקש מוועדת הפנים להתכנס ולהחזיר להם את הסמכות לאשר בניינים מעל 29 מטר. חיים תמם, בטיחות אש בכבאות: "לוקחים סיכון גדול מדי. הצענו שאנשים שלנו ישבו בבקרה".
יו"ר הוועדה, ח"כ אמסלם: "זה לא יכול להימשך כך. כל המבנים יקומו רק עד 9 קומות? לא. ימשיכו לבנות בעיקר בניינים גבוהים, ובלי בקרה וםיקוח, ודווקא שם צריך בקרה הרבה יותר הדוקה ומקצועית. אתה בכבאות חסם לכל התהליך הנכון שהממשלה יזמה כדי להפחית בירוקטיה ולשפר בטיחות".
יו"ר הוועדה יזמן לפגישה את הגורמים ממינהל התכנון ומהכבאות כדי לייצר פיתרון שיאפשר קידום התקנות.
בדיון אחר שהתקיים היום בוועדת הפנים, הוועדה לא אישרה את תקנות שיקום האסיר משום שאינן מספקות תשובות לבעיות שעלו בדיונים קודמים. "ראש הרשות לשיקום האסיר דיווח לוועדת הפנים בדיון קודם שהוא לא מצליח להכין תוכנית לשליש מהאסירים שזקוקים לזה. לא יכול להיות שמישהו לא עולה לוועדת השחרורים לקצר עונש, כי אין תקציב", אמר אמסלם, בדיון על פרק שיקום אסירים בתקנות בתי הסוהר שהובאו לאישור הוועדה היום. הוועדה לא אישרה בינתיים את התקנות.
יו"ר הועדה תהה: "קיימנו מספר דיונים ושמענו דיווחים על אנשים שאמורים לעלות לוועדת שחרורים ומכיוון שטרם הוכנה להם תוכנית שיקום מטעם השב"ס, הם שוכרים גורם פרטי, משלמים על תוכנית שאחר כך לא מאושרת, ומפסידים את זכותם להידון בפני ועדת השחרורים".
רונית זר, שב"ס: "אנו מביאים כל אסיר עם תוכנית. כל אסיר עם קבלתו לכלא נבנית לו תוכנית אישית על ידי גורמי הטיפול". יו"ר הוועדה ח"כ אמסלם: "קיימנו כבר 6-7 דיונים בנושא ושמענו שחלק גדול מהאסירים לא מגיע לוועדת שחרורים כי אין להם תכנית שיקום. אנשים משלמים לפסיכולוג אלפי שקלים שיכין להם תוכנית שיקום".
יו"ר הוועדה ח"כ אמסלם הודיע כי לא יאשר היום את התקנות: "נקיים פגישה עם הדרג הבכיר בשב"ס, משרד האוצר, המשפטים וביטחון פנים, הסנגוריה הציבורית וח"כ בני בגין. החוק הכריח אתכם להכין תקנות ועשיתם לצאת ידי חובה. זה לא רציני. התקנות האלה הן הזדמנות פז להביא את שיקום האסיר למקום הנכון, אם נבין מה צריך ונחבר אמצעים. מה שזול – יקר. גם אם נעזוב את העניין הערכי, הסוגיה הכלכלית לבד צריכה לשכנע. כל אסיר שלא משקיעים בו עכשיו במטבעות, נשלם בשטרות. חייבים לבנות את סיפור השיקום. זה יחסוך הרבה כסף".
עמיחי דוד, נציג משרד האוצר: "שב"ס קיבלו את כל המשאבים שביקשו. מ-2018 יהיה בבסיס התקציב 44 מיליון ₪ שנתי לשיקום האסיר. מדובר ב-165 תקנים של עובדים סוציאליים, קציני חינוך ופסיכולוגים". יו"ר הוועדה ח"כ אמסלם: "הם התלהבו שנתנו להם משהו. השנה הם קיבלו רק 12 מיליון. לא נראה לי סביר. אם האסיר מבין שאכפת לך ממנו, הוא משתף פעולה ואתה משפיע. אם הוא מרגיש שאתה מזלזל הוא יתנקם כשייצא".