"קשה להעלות על הדעת כי עובדת בכירה ברשות לניירות ערך, ומי שהיתה חלק מצוות החקירה, ולה נגיעה משמעותית להליך, היא המומחית הכלכלית היחידה בארץ שהיתה יכולה לתת חוות דעת בתיק", כך בין היתר נטען במסגרת ערעור מפורט ומנומק שהוגש היום לבית המשפט העליון מטעם דוד אדרי, בעקבות הרשעתו וגזר הדין שהוטל עליו בבית המשפט המחוזי בתל-אביב.
בנימוקי הערעור מדגישות עוה"ד נוית נגב ועו"ד איריס ניב סבאג, המייצגות את אדרי, כי בית המשפט המחוזי קבע בהחלטתו כי מדובר במומחית אשר עובדת ברשות לניירות ערך ואשר עבודתה ברשות נגעה באופן ישיר וחד משמעי לחקירה בתיק זה. בערעור נטען: "היא נחשפה לראיות עוד בטרם מונתה כמומחית ואף היתה חלק מהגוף אשר המליץ על הגשת כתב האישום בתיק וקבע כי הצטברות נסיבות עובדתיות אלה יצרה נגיעה משמעותית של המומחית להליך". למרות זאת, בית המשפט לא פסל את חוות דעתה וחמור מכך, הכרעת הדין הושתתה רובה ככולה על חוות דעתה ואימצה את מסקנותיה המשפטיות.
הרשעה ראשונית ותקדימית של סוחר בניירות ערך בגין עסקאות אמיתיות עם הצדקה כלכלית: עורכות הדין נוית נגב ואיריס ניב-סבאג התייחסו בערעור לסוגיות נוספות המחייבות בחינה מחדש של הכרעת הדין וטוענות בערעור כי מדובר בהרשעה ראשונית ותקדימית של סוחר בניירות ערך בגין עסקאות אמיתיות, שהיתה להן הצדקה הכלכלית. "מדובר בתיק של עסקאות אמיתיות, ולכן על פני הדברים, צריך היה לבחון את הפעילות מנקודת מוצא של לגיטימיות. מדובר בפעולות של סוחרים מקצועיים, שמבצעים מדי יום מספר רב של פעולות מסחר, שהפעילות במסחר, ובכלל זה במכרזי החלף ובהנפקות היא שגרת יומם ולחם חוקם.
השיחות המוקלטות: בית המשפט בחן רק חלק מהשיחות, שגה בפרשנותן והתעלם מהתמונה המלאה. עורכות הדין נגב וניב סבאג מוסיפות ומתייחסות בערעור לשיחות המוקלטות – אף שבית המשפט קיבל את טענות ההגנה לגבי שיח של סוחרים כ"סלנג" וקיבל את טענת ההגנה בדבר דברי הרהב בשיחות, שגה בפרשנות שנתן לחלק מהשיחות.
משמעות קבלת טענות ההגנה הייתה, שבענייננו לא ניתן היה לראות בשיחות המוקלטות, כ"צוהר לנפש" של המערערים, שכן הדברים שנאמרו בהן לא ביטאו את צפונות נפשם ומאוויהם הכמוסים אלא מדובר היה בדברי סלנג שלא ניתן היה לפרשם באופן מילולי דווקני, ובדברי רהב המבטאים הפרזה וניפוח. שגה בית המשפט בהתייחסו בהכרעת הדין רק לחלק מן השיחות שהוצגו לו מבלי לבחון את כלל השיחות שהוגשו לו אשר הסבירו, ביססו ותמכו את טענות המערער, ואת ההצדקה הכלכלית לפעילות.
בנוסף, עדים מרכזיים, שהיו צד לשיחות, לא העידו: רועי ורמוס, שי ירון, עדי שחף ואליק רוז’נסקי.
הגנה מן הצדק: עוה"ד נוית נגב ואיריס ניב סבאג טוענות בערעור כי בית המשפט שגה כאשר דחה את טענת אדרי לאכיפה בררנית, בשל אי העמדה לדין של מנהליו - רועי ורמוס, שי ירון ואריק שטיינברג אשר הצדיקה את ביטול כתב האישום בשל טענת "הגנה מן הצדק". זאת, כאשר במקביל עמד בית המשפט עצמו על מעורבותם הרבה של המנהלים והמודעות שלהם למעשי הנאשמים.
בערעור נטען כי עמדתו של אדרי הייתה, כי לא עבר עבירה, ולפיכך לא הוא ולא המנהלים צריכים היו לעמוד לדין. אולם, משהוחלט כי יש להעמידו לדין, לא היה מקום להבחנה בינו לבין המנהלים. מהשיחות עם המנהלים ומהתייחסות הכרעת הדין עצמה לשיחות עולה כי הם היו מעודכנים בפעולותיהם של הנאשמים באופן תכוף והיו מודעים לפעולותיהם של הנאשמים והיה בידם לפקח בזמן אמת וכן בדיעבד, והדברים אינם שנויים במחלוקת.
בית המשפט עצמו קבע: "התרשמתי שדווקא בשיחות עם המנהלים הנאשמים משוחחים בחופשיות מרובה, בין היתר מתוך התחושה שמעשיהם חשופים בפני המנהלים, הם אלו המבינים את הנאשמים ופעולותיהם על כל המשתמע מכך...". עוה"ד נגב וניב סבאג טוענות כי משקבע בית המשפט קביעות אלה לעניין מעורבותם של המנהלים, לא רק שלא היה מקום לדחות את טענת האכיפה הבררנית, אלא היה בסיס איתן לקבל את הטענה.