"נמשכת ההתרחבות בפעילות הכלכלית ברביע השני של השנה, תוך האטה קלה בקצב" - כך עולה מסקירת המאקרו השבועית של אנשי אגף כלכלה בלאומי, בראשותו של ד"ר גיל בפמן. להלן עיקריה:
בלאומי מציינים בסקירה כי "המדד המשולב לבחינת מצב המשק המתפרסם על ידי בנק ישראל, עלה בחודש יוני ב-0.3% לעומת החודש הקודם. עליית המדד משקפת צמיחה בקצב דומה לממוצע בחודשים האחרונים, אולם מעט נמוך מהממוצע של 2016.
"עליית המדד המשולב בחודש יוני נתמכה בעיקר בעלייה ברכיבים: יצוא שירותים ומשרות שכיר בסקטור הפרטי. מנגד, העלייה קוזזה בעיקר עקב ירידות בייצור התעשייתי, יבוא תשומות לייצור ובפדיון של ענפי המסחר והשירותים (בחודש מאי).
"בחינה של הנתונים לתקופות זמן ארוכות יותר, מעלה כי הירידה בקצב הצמיחה של המדד המשולב נמשכה גם ברביע השני של השנה. הצמיחה ברביע השני של 2017 עמדה על כ-3.9% (במונחים שנתיים), לאחר צמיחה בקצב של כ-4.4% ברביע הקודם וכ-5.1% ברביע הרביעי של 2016. זאת, לאחר צמיחה גבוהה באופן חריג במהלך שנת 2016, בין היתר, בהשפעה של גורמים חד-פעמיים, ובראשם: יבוא מוגבר של כלי רכב. למרות ההתמתנות בעת האחרונה, מדובר בנתון אשר מצביע על סביבת צמיחה מהירה יותר של המשק המקומי בשנה האחרונה בהשוואה לשנים 2012-2015, והוא דומה לממוצע מתחילת שנת 2010, שעומד על כ-4.0%.
"לסיכום, על פי נתוני המדד המשולב ניתן לצפות כי נתוני החשבונאות הלאומית לרביע השני של 2017, שעתידים להתפרסם במהלך החודש הבא על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), יצביעו על קצב צמיחה דומה לזה של הרביע הראשון. הגורמים שישפיעו לשלילה על קצב הצמיחה ברביע השני הם: התרחבות הגירעון המסחרי, על רקע עלייה ביבוא הסחורות וירידה ביצוא; התמתנות מסוימת בקצב צמיחת הצריכה הפרטית, כך על פי האינדיקטורים החודשיים; והאטה בפעילות התעשייתית.
"מנגד, המשך העלייה בתיירות הנכנסת לצד המשך צמיחה מהירה ביצוא של שירותים אחרים (אשר הינו מוטה היי-טק), מהווים גורמים שצפויים להשפיע באופן חיובי על קצב הצמיחה. במבט קדימה, אנו צופים כי שנת 2017 תסתכם בצמיחה של התוצר המקומי הגולמי בשיעור ריאלי של 3.2% לאחר צמיחה של 4.0% בשנת 2016, אשר כאמור נבעה בחלקה מגורמים חד-פעמיים.
"יצוא השירותים של ישראל, אשר ברובו מוטה היי-טק, ממשיך לצמוח בקצב מהיר יחסית, ולתמוך בעודף בחשבון השוטף" מנתוני הלמ"ס שפורסמו לאחרונה, עולה כי יצוא השירותים של ישראל (ללא חברות הזנק) הסתכם בחודש מאי השנה בכ-3.5 מיליארד דולר (נתון מנוכה עונתיות). נתון זה, משקף אמנם ירידה קלה של 0.5% לעומת החודש הקודם, אולם בהשוואה לחודש המקביל אשתקד מדובר בעלייה חדה של כ-12.9% (במונחים דולריים נומינאליים).
"בנוסף, נציין שמתחילת השנה (ינואר-מאי) עלה יצוא השירותים בכ-10.9% בהשוואה לתקופה המקבילה בשנה שעברה. נתונים אלה משקפים את השינוי שחל בשנים האחרונות בהרכב הצמיחה של המשק אשר נהנה, בין היתר, מצמיחה מהירה של יצוא השירותים ביחס לרכיבי פעילות אחרים. מנגד, יצוא הסחורות מדשדש ולא מצליח להתרומם בשנים האחרונות.
"מגמות אלה הובילו לצמצום הפער בין משקל יצוא השירותים לבין משקל יצוא הסחורות בתוצר בשנים האחרונות. כך, משקל יצוא השירותים (ללא חברות הזנק) בתוצר נכון לשנת 2016, במחירים שוטפים, הינו 12.3% (גבוה מרמתו בשנת 2010 – 10.8%), ומשקל יצוא הסחורות (ללא יהלומים) עומד על 17.5% לעומת 24.3% בשנת 2010.
"ההבדל נובע, בין היתר, מכך שחלק ניכר מיצוא השירותים של ישראל מרוכז בתחומי ההיי-טק (שירותי תוכנה ומחשוב, מחקר ופיתוח, שירותי תקשורת ועוד) אשר מסתמכים על היתרונות היחסיים של המשק הישראלי, בהם: נטייה לחדשנות טכנולוגית, מחקר ופיתוח טכנולוגי ועוד. בנוסף, כפי שמצוין בדו"ח בנק ישראל לשנת 2016, יצוא השירותים פחות רגיש לשינויים בשער החליפין בהשוואה ליצוא של ענפי התעשייה, דבר המאפשר ליצוא השירותים לצמוח גם בתקופה בה השקל ממשיך להתחזק.
"לסיכום, על פי אומדן לרביע השני של השנה (שמתבסס על נתוני החודשים אפריל-מאי) נראה כי מגמת הצמיחה המהירה ביצוא השירותים צפויה להימשך גם ברביע זה. כמו כן, המשך הצמיחה ביצוא השירותים צפויה לתמוך בגידול העודף בחשבון השירותים של מאזן התשלומים, זאת בהמשך למגמה מהעשור האחרון. העודף בחשבון השירותים מהווה את הגורם העיקרי שתומך בעודף המתמשך בחשבון השוטף של מאזן התשלומים לאורך השנים. המגמות שתוארו צפויות להימשך גם בשנים הבאות, ובמבט קדימה אנו מעריכים כי יצוא השירותים צפוי להמשיך ולהתרחב בחודשים הבאים.
"בחודשים האחרונים ניכרת עלייה בהיקף יצוא הסחורות לארה"ב ולמדינות אירופה, וירידה ביצוא לאסיה
יצוא הסחורות של ישראל מציג, ככלל, ביצועים חלשים בשנים האחרונות (כפי שהוסבר בפסקה הקודמת), אולם נתוני סחר החוץ לפי ארצות מלמדים כי בחודשים האחרונים ניכרת שונות מסוימת ביצוא הסחורות מול שותפות הסחר המרכזיות.
"בחינה של נתוני היצוא (במונחים דולריים שוטפים) לפי יעדי סחר עיקריים, מלמדת כי בחודשים האחרונים ישנה מגמה של עלייה ביצוא הסחורות הישראלי (ללא יהלומים) לארה"ב ולמדינות אירופה, ייתכן כי על רקע הירידה בסיכונים הפוליטיים ברחבי יבשת אירופה תוך שיפור בפעילות הכלכלית ובתחזיות הצמיחה במרבית המדינות המובילות. מנגד, ניכרת ירידה ביצוא למדינות אסיה וליתר הארצות, בין היתר, על רקע ירידה ביצוא של אינטל אשר מופנה בחלקו למדינות אלה.
"במחצית הראשונה של השנה היצוא לארה"ב היווה כ-26% מסך יצוא הסחורות של ישראל (ללא יהלומים), לעומת 24% בתקופה המקבילה אשתקד. עלייה נרשמה גם ביצוא למדינות גוש האירו, אשר היווה כ-23% מסך יצוא הסחורות של ישראל (ללא יהלומים) במחצית הראשונה של 2017 לעומת 21% בתקופה המקבילה בשנת 2016. עלייה מתונה יותר נרשמה ביצוא הסחורות הישראלי לבריטניה.
"לסיכום, נציין כי לאחר שנתיים רצופות של נסיגות, 2015-2016, אנו מעריכים כי יצוא הסחורות של ישראל ישוב לצמיחה חיובית בשנת 2017. זאת, בין היתר, בתמיכתם של הגורמים הבאים: חזרתה הצפויה של אינטל להיקף ייצור מוגבר במהלך המחצית השנייה של השנה, זאת לאחר סיום פרויקט שדרוג המפעל בקריית גת; ושיפור בפעילות הכלכלית בקרב מרבית שותפות הסחר העיקריות של ישראל. מנגד, עוצמתו של השקל מול סל המטבעות תמשיך לשחוק את התחרותיות והרווחיות של היצואנים הישראליים. במקביל, יצוא השירותים צפוי להמשיך ולהתרחב בקצב מהיר. במבט קדימה, להערכתנו יצוא הסחורות והשירותים של ישראל צפוי לצמוח בשנת 2017 בכ-4.7% (ריאלי) לאחר צמיחה של 3.0% בשנת 2016", סיכמו בלאומי.