הבוקר (ד’) מתקיים בבית המשפט דיון בהארכת המגבלות על מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר, והעוזרת שלו, עדי קאהן גונן – שזו הפעם הראשונה שהמעורבות שלה בפרשת בזק נחשפת. גלובס מוסר כי פילבר הורחק ממשרד התקשורת עד לדיון בנציבות. ביהמ"ש דחה את בקשת רשות ני"ע להרחקה כוללנית ממשרד התקשורת ל-3 חודשים.
קאהן גונן, היועצת הבכירה של פילבר, חשודה בעבירות לפי חוק ניירות ערך וחוק העונשין. בהסכמת הצדדים, השופטת הורתה על שחרורה בתנאים. בתנאי השחרור שלה נקבע כי בעלה יחתום מחר על ערבות צד ג’ בסך 200 אלף שקל. עניינה של קאהן-גונן יידון בדיון הקבוע ממילא ל-6 באוגוסט.
באי-כוחו של פילבר, עורכי הדין דרור ארד-אילון ויובל נחמני, ביקשו השעיה בהסכמה - ולא הרחקה כוללנית ממשרד התקשורת ל-3 חודשים, כבקשת רשות ניירות ערך, וזאת מהטעם שהשעיה לא תפגע בזכויות סוציאליות מסוימות. "כרגע הוא על חשבונו בבית, וזה לא מצב תקין שיכול להימשך 3 חודשים", אמר עו"ד נחמני. פילבר קיבל שימוע טרם השעיה זמנית, ועו"ד נחמני הסביר כי פילבר מכבד את עמדת הנציבות ומבין כי בחודשיים-שלושה הקרובים "זה לא בריא למשרד התקשורת שהוא יגיע לעבודה".
השופטת החליטה, בניגוד לעמדת רשות ניירות ערך, כי יש לדחות את בקשת הרשות: "הוסבר כי בימים הקרובים יש דיון בנציבות שירות המדינה לגבי השעיה זמנית של החשוד. עוד נמסר לבית המשפט כי פילבר מסכים להשעיה, ולכן התנאים המבוקשים בבקשת רשות ניירות ערך - ובמיוחד איסור העיסוק וההרחקה - חוסים תחת תנאי ההשעיה".
לפיכך, כאמור, החליטה השופטת לדחות את בקשת רשות ניירות ערך למועד שלאחר הדיון בנציבות, כדי לקבל תמונה מלאה באשר לתנאים שייקבעו שם ולמנוע כפילות.
השופטת החליטה על תנאים מגבילים עד לדיון במועד הנדחה, וביניהם כי פילבר יימנע מלהגיע למשרד התקשורת, לא ייצור קשר עם מי מעובדי משרד התקשורת או משרד המשפטים, למעט בנושאים הנוגעים להשעייתו, וכן לא ייצור קשר עם עובדי חברות yes, חלל, קבוצת יורוקום וקבוצת בזק, וזאת עד לדיון בעניינו בנציבות שירות המדינה.
עו"ד ד"ר גיל עשת, סנגורה של עדי קאהן גונן, מסר בתגובה: "מדובר בעובדת מדינה מקצועית, מוערכת ומצטיינת, בעלת ותק של 15 שנים. עדי מכחישה את החשדות, עומדת על חפותה וטוענת כי פעלה כל העת כאשר האינטרס הציבורי וטובת משרד התקשורת והעומדים בראשו לנגד עיניה. עדי לא הושעתה מתפקידה ולא נשלחה למעצר-בית, אלא שוחררה בתנאים מתונים ביותר, ובהם העברתה לתפקיד אחר, בהסכמתנו, לתקופת ביניים עד להשלמת החקירה. אנו מאמינים כי בסיום החקירה יובהר כי לא נפל דופי בפעולותיה".
החקירה מסתעפת: חקירת פרשת בזק החלה ברשות ניירות ערך כחקירה של התנהלות נושאי משרה בכירים ב-yes ובבזק בקשר לעסקת רכישת yes על-ידי בזק מקבוצת יורוקום. על-פי החשד, שאול אלוביץ’ ושאר החשודים בפרשה - בהם מנהל הכספים של yes, מיכאל (מיקי) ניימן; מנכ"ל yes, רון אילון; ואור אלוביץ’, בנו של שאול אלוביץ’ - ביצעו פעולות מלאכותיות שונות לטובת אלוביץ’ ובהנחייתו בקשר לעסקה, ואלה השפיעו על דיווחיה של בזק.
בהמשך הסתעפה החקירה, ולמאגר החשודים ההולך וגדל נוספו משרד התקשורת, שלמה פילבר; מנכ"לית בזק, סטלה הנדלר; מזכירת החברה, לינור יוכלמן; ומי שכיהן כדירקטור בחברות בזק, חלל תקשורת ו-yes, עמיקם שורר.
התרגילים האסורים לכאורה שביצוע החשודים עוברים כחוט השני בעסקאות הכי מהותיות שביצעו בזק ו-yes בשנים האחרונות: רכישת מלוא יתרת מניות חברת yes מידי יורוקום - חברה פרטית הנמצאת בבעלות שאול אלוביץ’, בתמורה מצטברת אשר עשויה להסתכם בכמיליארד שקל; ועסקת רכישת מקטעי לוויין מחלל תקשורת - חברה ציבורית הנמצאת אף היא בשליטת חברת יורוקום, וזאת בתמורה מצטברת של כ-920 מיליון שקל.
מחקירת הפרשה עד כה עלה חשד כי לבעל השליטה בבזק היו "חפרפרות" בבזק וב-yes, שהעבירו לו מידע בנוגע לעסקאות וסייעו לו לקדם אותן.
בפרשה הנוספת הנחקרת במקביל, נחשדים מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר, שאול ואור אלוביץ’, הנדלר ושורר, בחשד לקידום אינטרסים של בזק במשרד התקשורת. בפרשה הזו דווקא פילבר שימש כ"חפרפרת" לכאורה.
לטענת רשות ניירות ערך, "במסגרת פרשה זו נצברו ראיות המצביעות על שלמה פילבר כמי שפעל במסגרת תפקידו בדרכי מירמה לקידום האינטרסים של חברת בזק במשרד התקשורת".
מממצאי החקירה עולה חשד כי פילבר פעל בצורה שיטתית, מכוונת ומתמשכת, תוך הסתרת העובדה מהגורמים המקצועיים במשרדו, כדי להעביר לידי בזק מסמכים מסווגים וכן ניירות עמדה פנימיים, תכתובת ומסמכים מדיונים בין-משרדיים.
עוד עולה מממצאי החקירה כי החשודים נהגו לכאורה להעביר לפילבר את עמדתם על גבי המסמכים, תוך שאלה כוללים תיקונים התואמים את צורכיהם העסקיים - תיקונים אשר התקבלו ואף קיבלו ביטוי משמעותי בתוצרים הסופיים, תוך שאלה משרתים את טובת בזק ואת האינטרסים הכלכליים שלה ושל החשודים האחרים.
על רקע זה מיוחסים למעורבים בפרשה – כל אחד על-פי חלקו - עבירות דיווח, מירמה והפרת אמונים, קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, מירמה והפרת אמונים בתאגיד, עבירות מנהלים ועובדים בתאגיד ושיבוש מהלכי משפט.
במהלך הדיונים במגבלות שיוטלו על החשודים בפרשה, טען עו"ד ערן שחם-שביט כי החשודים בתיק פעלו כ"מכונה משומנת לביצוע פעולות מלאכותיות, כדי שיניבו תמורה מקסימלית בסך של כ-170 מיליון שקל לשאול אלוביץ’".