תגובת ארז כהן, לשעבר יו"ר לשכת שמאי המקרקעין, על הערכת הוועדה המוניטרית של בנק ישראל כי עליות מחירי הדיור נבלמו ובהמשך אף יירדו: "אינני אוהב כלל ועיקר את ההערכה הזו המבוססת על 3 גורמים - אחת, עלייה בהיצע הדיור, שתיים, עליית הריבית על המשכנתאות, שלוש, מחיר למשתכן וצעדים נוספים של הממשלה.
"מניתוח משרדי, מתברר כי שוק הדיור נמצא בבעיה קשה ביותר: אחת, מחיר למשתכן תקוע ומקרטע. שתיים, בפועל ב"מיינסטרים" של השוק, אם נחלט את מחיר למשתכן, ישנן פחות התחלות בנייה. שלוש, הסכמי הגג עם העיריות תקועים, קיימת בעיית תשתיות קשה ולרוכשים בפריפריה לא תהיה עבודה. ארבע, עליית הריבית על המשכנתאות עלולה להוות חרב פיפיות ולהקשות מאוד על רבבות בתי אב להחזיר את המשכנתא עד כדי סכנת משבר משכנתאות.
"לסיכום: במקום בנק ישראל, שיש לו אחריות משמעותית לדחיפת מחירי הדיור בעשור האחרון בשל מדיניות הריבית הנמוכה, הייתי חושב פעמיים אם להתהדר באותם גורמים שיביאו לא להורדת מחירי הדיור אלא, חלילה, להחרפת ההאטה והמשבר בשוק".
ד"ר רינה דגני, מנכ"ל גיאוקרטוגרפיה ומומחית בכלכלה אורבנית: "הנתונים של בנק ישראל על הגדלת היצע הדיור מטעים. אמנם כולל מחיר למשתכן והסכמי הגג ישנם לכאורה כ-53 אלף התחלות בנייה בשנה האחרונה, עלייה לעומת שנים קודמות, אולם בלימת מחירי הדיור, כביכול, משקללת בתוכה את הדירות במחיר מופחת שנמכרו במסגרת מחיר למשתכן ובל נשכח, שנוצרו במהלך השנה, ביקושים כבושים גדולים בקרב רבבות ישראלים שלא שפר גורלם לזכות במחיר למשתכן. כמו כן עדיין קיים מחסור כבד בהיצע דיור, תוצאה של מחסור שהצטבר בהדרגה במהלך העשור האחרון וייקח מספר שנים לפחות לגשר עליו".