בחודש מאי חלה התמתנות מסוימת בקצב הגידול של היקף הרכישות באמצעות כרטיסי אשראי - כך עולה מהסקירה הכלכלית השבועית "השבוע במאקרו", של אגף הכלכלה בחטיבה הפיננסית של לאומי, בראשות ד"ר גיל בפמן. להלן עיקריה:
"היקף הרכישות באמצעות כרטיסי אשראי על ידי צרכנים פרטיים ירד בחודש מאי בשיעור (ריאלי) של כ-2.2% לעומת החודש הקודם (נתונים מנוכי עונתיות). זוהי הירידה החודשית החדה ביותר מאז חודש יולי 2014, בו חל מבצע "צוק איתן". יש לציין שהירידה בחודש מאי חלה בעיקר על רקע ירידה חדה ברכישות של הלבשה והנעלה לצד ירידות מתונות יותר בסעיפים: פנאי ובילוי, ושירותי טיסות ואירוח.
"הירידה בחודש מאי הובילה להתמתנות בקצב הגידול של היקף הרכישות באמצעות כרטיסי אשראי. כך, בשלושת החודשים שהסתיימו במאי השנה, חלה עלייה של כ-7.2% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, זאת לאחר עליות בקצב של 8.3%-8.7% בארבעת החודשים הקודמים. בנוסף, נציין כי הקצב של היקף הרכישות ירד אל מתחת לממוצע הרב-שנתי מתחילת 2014.
"נתונים אלה, מצביעים על התמתנות מסוימת בקצב הגידול של הצריכה הפרטית בעת האחרונה, אולם יש להמתין ולבחון את הנתונים בחודשים הבאים בכדי לקבוע האם אכן מדובר בשינוי מגמה של ממש. בהקשר זה, נציין כי נתונים נוספים מצביעים אף הם על התמתנות מסוימת בצריכה הפרטית, בהם: התמתנות בפדיון של רשתות השיווק עקב ירידה חדה יחסית בחודש מאי, לצד התמתנות מסוימת בפדיון של ענפי המסחר.
"יש להדגיש כי לא חלו שינויים משמעותיים בסביבה המאקרו-כלכלית שבכוחם להסביר את ההאטה הנוכחית בקצב היקף הרכישות. למרות שעלה במקצת בחודשים האחרונים, שיעור האבטלה עדיין נמוך בראייה היסטורית (3.9% בגילאי 25-64 בחודש מאי) וממשיך להצביע על קרבתו של המשק לתעסוקה מלאה, השכר במשק ממשיך לעלות, הכנסתם הפנויה של משקי הבית צפויה לגדול לאור צעדי הממשלה בעת האחרונה (תכנית "נטו משפחה"), שווי הנכסים שבידי הציבור (ריאליים ופיננסיים) ממשיך לצמוח, אמון הצרכנים מצוי ברמה גבוהה וסביבת ריבית ואינפלציה נמוכה, הצפויה להימשך בעתיד הקרוב תורמות לחיזוק כוח הקנייה של משקי הבית.
"לסיכום, נתוני היקף הרכישות באמצעות כרטיסי אשראי מצביעים על המשך גידול בצריכה הפרטית גם במהלך הרביע השני של השנה, תוך האטה בקצב. במבט כולל על שנת 2017, הצריכה הפרטית תחזור, להערכתנו, לקצב הצמיחה "הנורמאלי", של כ-4%, במונחים ריאליים, שמשקף גידול שנתי של כ-2% לנפש, לאחר צמיחה גבוהה באופן חריג אשתקד, בעיקר על רקע גידול חד ברכישות של כלי רכב. הצריכה הפרטית צפויה להמשיך ולהוביל את הצמיחה הכלכלית בישראל גם בעתיד הנראה לעין.
"השקל המשיך להתחזק גם ברביע השני של 2017, תוך האטה קלה בקצב ההתחזקות: התיסוף בשקל נמשך גם ברביע השני של 2017, תוך האטה בקצב ההתחזקות. שער החליפין של השקל מול סל המטבעות התחזק בכ-1.3% במהלך הרביע השני של השנה, זאת לאחר תיסוף של 4.2% ברביע הראשון. לאור זאת, השקל הגיע לנקודת שיא העוצמה שלו בראייה היסטורית, המשקפת גם נקודת קיצון של היעדר תחרותיות. התפתחות זו, תמשיך להכביד בעיקר על יצוא הסחורות של ישראל, זאת בדגש על ענפים הרגישים לשינויים בשערי חליפין, ובהם: כימיקלים, גומי ופלסטיק ומכונות וציוד (לפי מחקר של בנק ישראל).
"התיסוף בשקל ברביע השני של השנה, מול סל המטבעות, הינו תוצאה של המשך התחזקותו של השקל מול הדולר. בתקופה זו, נרשם תיסוף של כ-3.7% בשקל/דולר, זאת לאחר שהתחזק בכ-5.5% ברביע הקודם, ובכך השלים תיסוף חד יחסית של כ-9.0% במחצית הראשונה של השנה. מנגד, חל פיחות של כ-2.7% בשער החליפין של השקל מול האירו במהלך הרביע השני של השנה. זאת, בין היתר, עקב התחזקותו של האירו בעולם על רקע מספר גורמים, ביניהם: המשך שיפור הדרגתי בסביבה המאקרו כלכלית במרבית מדינות אירופה, ירידה מסוימת בסיכונים הפוליטיים ברחבי היבשת והערכות כי תהליך הנורמליזציה של המדיניות המוניטארית מצד הבנק המרכזי האירופי (ECB) יתחיל מוקדם יותר מאשר הוערך קודם לכן.
"יש להדגיש כי בנק ישראל מנסה לפעול כמעט לבדו כנגד הכוחות הבסיסיים שתומכים בהמשך ההתחזקות ארוכת הטווח של השקל, בהם: חשבונות חוץ חזקים מאוד, פרופיל פיסקאלי חיובי, פוטנציאל הגז הטבעי, וסקטור ההיי-טק. בהקשר זה, נציין את כלי המדיניות בהם משתמש בנק ישראל בניסיון לבלום את התיסוף בשקל, אשר כוללים: ריבית אפסית ורכישות מט"ח בהיקף כמעט בלתי מוגבל. נכון להיום, היקף יתרות המט"ח של בנק ישראל חצה את ה-100 מיליארד דולר.
"לאור הנתונים שצוינו, ניתן לשער כי מידת ההתערבות הנוכחית של בנק ישראל בשוק המט"ח לא נועדה לבלום באופן מלא את התיסוף המתמשך בשער החליפין של השקל, אשר נתמך כאמור בגורמים הבסיסיים החזקים של המשק הישראלי. אין ספק כי נדרשות פעולות נוספות לשם כך, לרבות צעדים פיסקאליים ומבניים שמטרתם שיפור הסביבה העסקית בישראל ושיפור מידת התחרותיות של היצואנים הישראליים באפיקים אחרים מאשר אפיק שער החליפין.
"לסיכום, עוצמתו של השקל צפויה להישמר – התפתחות אשר צפויה לעכב את מועד העלאת הריבית הראשונה מצד בנק ישראל. להערכתנו, התנאים ההכרחיים, אך לא מספיקים, להעלאת ריבית ראשונה בישראל במהלך 2018, כוללים: חזרה של סביבת האינפלציה (הן האינפלציה בפועל והן האינפלציה הצפויה) לקרבת מרכז יעד יציבות המחירים של הממשלה, 1%-3%, באופן פרמננטי ולא זמני; מספר העלאות ריבית נוספות בארה"ב; ושהפעילות הכלכלית במשק המקומי תמשיך להתרחב בקצב של 3.0%-3.5%.
"בחודשים האחרונים ניכרת עלייה בהיקף יצוא הסחורות למדינות אירופה, וירידה ביצוא לאסיה: נתוני סחר החוץ לפי ארצות מלמדים כי בחודשים האחרונים ניכרת שונות מסוימת בפעילות יצוא הסחורות של ישראל מול יעדי היצוא העיקריים. כך, בחינה של נתוני היצוא (במונחים דולריים) לפי יעדי סחר עיקריים, מלמדת כי בחודשים האחרונים ישנה מגמה של עלייה ביצוא הסחורות הישראלי (ללא אניות, מטוסים ויהלומים) למדינות אירופה, זאת בעיקר כתוצאה מעלייה ביצוא לבלגיה, בריטניה וסלובניה. במקביל, היצוא לארה"ב נותר יציב יחסית בחודשים האחרונים. מנגד, נמשכת הירידה ביצוא למדנות אסיה, על רקע ירידה ביצוא לווייטנאם, מלזיה והודו.
"במבט קדימה, שנת 2017 צפויה להסתכם בחזרה לצמיחה של יצוא הסחורות הישראלי, זאת לאחר שנתיים רצופות של נסיגות, 2015-2016. הגורמים שתומכים בפעילות היצוא הינם, בין היתר: חזרתה הצפויה של אינטל להיקף ייצור מוגבר במהלך השנה, זאת לאחר סיום פרויקט שדרוג המפעל בקריית גת; ושיפור בפעילות הכלכלית בקרב מרבית שותפות הסחר של ישראל. אולם, השקל החזק ימשיך להכביד על היצואנים הישראליים. במקביל, יצוא השירותים של ישראל, הרגיש פחות לשער החליפין, צפוי להמשיך ולצמוח בקצב מהיר. להערכתנו, בשנת 2017 יצוא הסחורות והשירותים של ישראל צפוי לצמוח, ריאלית, ב-4.7%", סיכמו בלאומי.