גלובס מוסר כי שוק הרכב העולמי עומד לעבור כנראה מספר שינויים דרמטיים בשנים הקרובות. אחד מהם, אולי החשוב ביותר, יתרחש בעקבות ההתפתחות המואצת של מערכות העזר לנהג, ובראשן מערכות למניעת תאונות דרכים, שצפויות להיות מתורגמות בעתיד הלא רחוק לרכב אוטונומי מלא.
לא מעט חברות ברחבי העולם, מרביתן הגדול סטארט-אפים, מנסות לנגוס נתח מהשוק הענק הזה. חלקן נמצאות בישראל, כשהבולטת בהן היא מובילאיי, שנמכרה לפני מספר חודשים לאינטל בעסקת ענק של כ-15 מיליארד דולר.
חברה נוספת, קטנה הרבה יותר במונחי פעילות ושווי שוק, היא פורסייט, שהוקמה לפני כשנתיים בלבד על בסיס טכנולוגיה להגנת גבולות ומתקנים רגישים שפותחה בחברת מגנ"א (שפעילה משנת 2001) ומניותיה נסחרות בתל-אביב. עדיין ללא הכנסות, אך לאחר עלייה של קרוב ל-300% במחיר המניה מתחילת השנה, והשקעה מצד מספר גורמים מובילים בענף הרכב המקומי, מגיע שוויה של פורסייט לכ-680 מיליון שקל.
משרדי פורסייט נמצאים בנס-ציונה, והחברה מעסיקה כיום כ-30 עובדים, מתוכם עשרה באתר החברה בדימונה והשאר בנס-ציונה. מפגישה עם הנהלת החברה, אותה מוביל בעל השליטה והמנכ"ל, חיים סיבוני (מחזיק בכ-38% מהמניות), ונסיעה ברכב ההדגמה שלה, קל לקבל את הרושם כי לפורסייט יש פוטנציאל גדול לנגוס בנתח מהשוק המתפתח של מערכות עזר מתקדמות לנהג. עם זאת, חובת ההוכחה מוטלת עדיין על הנהלת פורסייט, שצריכה לעבור את משוכת חתימת החוזה המשמעותי הראשון עם יצרנית רכב גדולה.
סיבוני מספר כי "מגנ"א התחילה את הפיתוח שלה בינואר 2001, ורק לאחר עשור הטכנולוגיה שלה הוטמעה בגבולות הארץ, וזאת רק לאחר שהלקוח שלה, צה"ל, בדק את המערכות על אלפי מתארים ונסיונות חדירה בכל תנאי מזג האוויר. היום המערכת פרוסה בכל הגבולות, במקומות הכי רגישים בארץ, וגם בעולם בלא מעט אתרים. התמודדנו מול רפא"ל, אלתא וחברות נוספות, ולבסוף צה"ל בחר את המערכת שלנו.
"גם כשהתמודדתי מול ענקים כמו רפא"ל ואלביט, באו אליי בשאלות וספקות איך נצליח מול חברות הרבה יותר גדולות מאיתנו, ואנחנו הוכחנו אז שהמערכת שלנו הכי טובה. היום אני נמצא במצב דומה מאוד עם פורסייט, ואני מאמין שגם כאן, בעוד פרק זמן לא ארוך, יבינו שהמערכת שלנו הכי טובה".
- מה מיוחד במערכת של פורסייט?
"יש הרבה מערכות שנכשלו במעבר מסביבה ידידותית כמו משרד למשל, החוצה לסביבה אגרסיבית. המערכת שלנו פותחה מראש לעבודה בסביבה חיצונית הכי קשוחה ואגרסיבית, ורק לאחר שהופעלה על רכב אוטונומי צה"לי, לקחנו אותה לסביבה האזרחית.
"בשלב מסוים התקציב של צה"ל קוצץ, ואז הלכנו לכיוון של פיתוח המוח של המערכת בסיוע המדען הראשי, לאחר שהבנו שיש צורך ומחסור בשוק הרכב העולמי במערכות תלת מימד (סטריאו)שפועלות עם שתי מצלמות או יותר, כמו זו שלנו. זה בניגוד למערכות אחרות שהן מונו, כלומר פועלות עם מצלמה אחת".
פורסייט השלימה לפני כשלושה חודשים גיוס של כ-43 מיליון שקל, וכיום יש בקופת החברה קרוב ל-60 מיליון שקל. ביחד עם אופציות שנמצאות "עמוק בכסף", שצפויות להכניס לחברה עוד כ-200 מיליון שקל בשנתיים הקרובות לאחר הזינוק האחרון במניה (ששילשה את ערכה מאז הגיוסים), לפורסייט יש מספיק כסף לשנים הקרובות, במהלכן היא צפויה להתחיל למכור את המערכת שלה ליצרנית אחת או כמה יצרניות רכב.
באמצע החודש שעבר הגישה פורסייט מסמכים לרישום למסחר בנאסד"ק, והיום (ה’) דיווחה על קבלת האישור. מניותיה צפויות להתחיל להיסחר בנאסד"ק בשבוע הבא תחת הסימול FRSX, באמצעות תעודת השתתפות (ADS), כשכל תעודה תייצג 5 מניות. הרישום הוא ללא גיוס הון.
"הייתה התנפלות על מניות החברה בגיוסים האחרונים, ואם היינו יכולים, היינו מגייסים הרבה יותר כסף", אומר סיבוני, "אבל בגלל רגולציית המס ובגלל שאנחנו לא צריכים כרגע עוד כסף, לא הגדלנו את היקף הגיוס".
- ובכל זאת, עדיין לא הצגתם הכנסות.
"נכון. אנחנו רק בתחילת הדרך ועדיין צריכים לחתום על חוזים מול יצרניות רכב גדולות, ואני מאמין שזה יקרה בקרוב מאוד. כמו שדיווחנו היה לנו ניסוי מוצלח בסין, וזה בלשון המעטה".
-למה שיצרנית כלי רכב מובילה תקנה דווקא את המערכות של החברה?
"אנחנו עובדים בשיטת המוח האנושי. אתה מגדיר למערכת את הפרמטרים ולאחר מכן היא מתריעה מיד עם הזיהוי. מערכות המונו של המתחרים בנויות על ספריית עצמים שהוגדרו מראש, המערכת מנתחת את מה שהיא מזהה מול הספרייה ורק לאחר מכן מתריעה. זה כמובן לוקח יותר זמן יחסית ולא מנטר טוב אובייקטים אקראיים ופתאומיים, כמו למשל שקית או בלון שפתאום עפים בכביש. הפעולה בתלת ממד מאפשרת הגדרה של המון פרמטרים לתוך האלגוריתמים, וזאת בניגוד למערכות המונו.
"האלגוריתם הוא גמיש מאוד. אנחנו מכוונים הכי גבוה ורוצים להיות המובילים בתחום כמו בתחום הצבאי, ואין לי ספק שאנחנו שם. אם לא נהיה המובילים, לא נצליח להיכנס ולחתום על חוזים עם יצרניות כלי רכב מובילות. למה שיסתכלו עלינו אם לא נציג מערכת מובילה?".
- מה עוד יודעת לעשות המערכת שלכם?
"המערכת יודעת לזהות עצמים קטנים (בגודל של 40 ס"מ על 40 ס"מ) ובעיקר יודעת להבחין בין גורם חשוב למשהו שאפשר להתעלם ממנו, ואת זה מערכות אחרות לא מסוגלות לעשות. הפעולה בכל תנאי מזג אוויר או בחושך מוחלט היא בעיה קשה מאוד של מערכות אחרות, והן מתקשות להתמודד איתה. כשפיתחנו את המערכת לגבול, היא הוכיחה את עצמה אלפי פעמים".
פורסייט הצטרפה לבורסה בינואר 2016, לאחר שהשלימה מיזוג לתוך השלד הבורסאי של חברת אסיה פיתוח. בין המשקיעים בגיוס ההון הראשון שלה היו קבוצת לובינסקי של יצחק מנור, יבואנית מכוניות פיג’ו וסיטרואן; יצחק סוארי, יו"ר אלייד המחזיקה בצ’מפיון מוטורס, יבואנית אאודי, סיאט, פולקסווגן וסקודה; וגיא מיוחס, זכיין פורשה. נוסף עליהם השתתפו באותו גיוס גם הפיננסייר איציק שרם, פרופ’ בנעד גולדווסר וקרן השקעות בריטית.
לאחרונה, ביצעה החברה מספר גיוסי הון נוספים. סכום הגיוס לצד הביקושים הגדולים היה כמובן חשוב מאוד, אולם לא פחות חשובה הייתה זהות המשקיעים שהזרימו לפורסייט כספים. מרביתם היו משקיעים אסטרטגיים, ביניהם משפחת דיין, מבעלי חברת הסחר במכוניות טרייד מוביל ועסקים נוספים בתחום הרכב; חברת המזרח של משפחת עיני, הבעלים של יבואנית הרכב UMI; ציפורה ואריאל מעוז ממשפחת קרסו, בעלי יבואנית מכוניות ניסאן ורנו. אליהם הצטרפו גם ד"ר יואב בן דרור, עומר גלעין ואדי שפירא, מייסדי חברת האלגוטריידינג המשגשגת פיינל; בריאן קופר, ממייסדי חברת התוכנה ריטליקס; אילים קרנות נאמנות, תכלית מדדים, קרן הגידור חצבים ועו"ד שמוליק זיסמן.
לאחר הגיוסים, כאמור, התמלאה קופת פורסייט והיא צפויה להמשיך להתמלא, כך שהנהלת החברה יכולה להתמקד בהמשך הפיתוח של המערכת וחתימה על חוזים מול יצרנית כלי רכב אחת או יותר, בסין ואולי גם במדינות נוספות. "בסופו של דבר המערכת תהיה מסוגלת לזהות עצמים ב-360 מעלות ולא רק בחזית. הדבר הכי חשוב ברכב אוטונומי זה המוח של המערכת, ובכל הצניעות המוח שלנו הוא הכי טוב שקיים כיום בשוק", אומר סיבוני.
האנליסטים המסקרים את תחום הרכב, מעריכים כי בעוד כארבע שנים יתחילו לנוע בכבישים רכבים אוטונומיים, שיוכלו לבצע נסיעה ליעד מוגדר באופן עצמאי לחלוטין. לדעת סיבוני, מדובר בהערכת זמן אופטימית מאוד. "אם מדובר בנסיעה בתוך העיר, צריך שכבה תשתיתית נוספת שתדבר עם הרכב, למשל במקרה של פנצ’ר או תקלה, שתזיז את הרכב הצידה. יהיו כאן הרבה שלבים וזה ייקח הרבה יותר מארבע שנים. החיישנים צריכים להיות ברמה מאוד גבוהה, ורק לאחר מספר פיילוטים ממושכים זה יגיע לשוק האזרחי, לנסיעות בתוך העיר".
"שוק ההון לא מבין מה יש לנו בידיים"
מנסיעה ברכב ההדגמה של החברה וצפייה בזמן אמת בפעולת המערכת, ניתן להתרשם כי אכן מדובר בטכנולוגיה מאוד מתקדמת שמצליחה להתריע בפני מגוון מכשולים שצצים בכביש הרבה מאוד פעמים, ובמיוחד בכבישי ישראל העמוסים בנהגי "זיגזג" עצבניים ובלא מעט מכשולים קטנים יחסית כמו עקב תשתית לקויה. עם זאת, לא מדובר עדיין במערכת שנכנסת לפעולה עצמאית ובולמת, למשל, בעת הצורך, שכן החברה עדיין צריכה לעבור את משוכת החתימה על חוזה ראשון עם יצרן רכב, שיגדיר את הצרכים שלו ויטמיע את המערכת בתוך הרכבים.
זה, ככל הנראה, הולך לקרות בקרוב לאחר שהחברה ביצעה בשבועיים הראשונים של מאי ניסוי מוצלח בסין בשיתוף פעולה עם יצרנית הרכב הסינית JAC מוטורס. כעת ממתינים בחברה לתשובת הסינים בנוגע למעבר לשלב הבא. "אצל הסינים הכל זז הרבה יותר מהר לעומת המערב, אבל אני לא יודע מה הם יחליטו ומתי", אומר סיבוני.
בנסיעת ההדגמה אכן ניתן לראות מיד שהמערכת של פורסייט מצליחה לזהות הרבה עצמים, כמו ילד, עגלת תינוק או רוכב אופניים, שמערכות אחרות, לדברי מנהלי פורסייט, מתקשות לזהות.
"עד היום ביצענו יותר מ-60 הדגמות בארץ של פעילות המערכת, ולא מעט משקיעים מתחום הרכב, כאלה שמבינים עניין, הגיעו להדגמה ומיד בסיומה רשמו צ’ק לאחר שהתלהבו מהביצועים. נפלה להם הלסת. הפער בין המערכת שלנו למתחרים הוא עצום, למשל יכולת התפקוד בלילה ובכל מזג אוויר. שוק ההון בארץ לא מבין באמת מה יש לנו בידיים. מכנים אותנו ’מובילאיי הקטנה’" מגחך סיבוני.
ואכן, תצוגת התכלית של מערכת פורסייט כאמור מרשימה ביותר, אולם החברה הצטרפה למירוץ קצת מאוחר, שכן מובילאיי ושאר החברות הפעילות בתחום כבר חתמו על חוזים ארוכי טווח עם מרבית יצרניות כלי הרכב המובילות בעולם. לכן, כאמור, מנסה פורסייט להשיג דריסת רגל ראשונית בשוק הרכב הגדול בעולם, השוק הסיני.
- יש עוד פיתוחים בקנה של פורסייט?
"כן. אנחנו מפתחים יישום שבאמצעותו המכשיר הסלולרי שמותקן ברכב ’ידבר’ עם המכשירים האחרים שבסביבה, כמו של ילדים למשל שנמצאים מאחורי קיר או רכב ועומדים להתפרץ לכביש והמערכת שברכב לא רואה אותם עדיין. המערכת תתריע מראש, כלומר תצפה את התאונה שעתידה להתרחש ותמנע אותה. עוד יישום הוא מערכת שתדע להתריע מראש על מכשולים בדרך, כמו רכב שתקוע בצד ומפריע".
"שואפים להיות הווייז והמובילאיי של עולם הרכבות"
מלבד הפעילות בתחום הרכב, יש לפורסייט החזקה מהותית (32%) בחברת ריילויז’ן, הפועלת בתחום מניעת תאונות ומערכות נהיגה אוטונומיות עבור רכבות. לפני כחודשיים ביצעה ריילויז’ן גיוס אחרון בהיקף של 5 מיליון דולר לפי שווי של 20 מיליון דולר "לפני הכסף". החברה ניצלה את הביקושים הגבוהים והגדילה את היקף הגיוס. בחברה, שמשרדיה נמצאים ברעננה, מועסקים כיום 25 עובדים והיא צפויה לגדול ל-40-45 עובדים עד סוף השנה.
פורסייט השקיעה במהלך שנת 2016 בריילויז’ן כ-1.4 מיליון דולר, לפי שווי של 2.4 מיליון דולר "לפני הכסף" לחברה. בסבב האחרון השקיעו בחברה קבוצת שרם-זילברמן, אשר הובילה את הגיוס; קבוצת לובינסקי, יצחק סוארי, מייסדי חברת פיינל ובנק השקעות שוייצרי. כספי הגיוס מיועדים לגמר פיתוח מוצר האבטיפוס שלה, אשר מתוכנן להתקנה על גבי קטרים במהלך שנת 2018.
"בעולם יש בכל שנה נזקים עצומים, המוערכים במיליארדי דולרים, כתוצאה מתאונות שבהן מעורבות רכבות", אומר אריאל דור, סמנכ"ל תפעול בפורסייט האחראי על הקשר והפעילות מול ריילויז’ן. "לקטר ממוצע נדרש מרחק עצירה של 800-1,000 מטר והמערכת של ריילויז’ן יודעת להסתכל לטווח של כ-2 ק"מ, וגם מעבר לעיקולים וסיבובים במסילה. רק בגרמניה מוציאה חברת הרכבות כ-400 מיליון דולר בשנה על עיכובים ונזקים למיניהם. מרבית תשתית המסילות בעולם, יותר מ-99%, לא מנוטרת. הפתרון הוא לשים על הקטר מערכת עם סנסורים ומספר עדשות, שיודעת לפעול בכל מזג אוויר ובחושך מוחלט, עם תוכנה שיודעת לנתח את הקלט, ואת זה מספקת המערכת של ריילויז’ן.
"זו החברה הראשונה והיחידה בעולם שמתקינה מערכת כזו על גג של קטר, והיו כבר ניסיונות של חברות ענק, כמו סימנס, לספק פתרונות והם נכשלו. המערכת יודעת לספק מידע רב גם על מצב הקטרים, מצב התשתית והתחזוקה של המסילות, אם יש חלקים שחוקים שזקוקים להחלפה ועוד. אנחנו בעצם שואפים להיות הווייז, המובילאיי והגוגל של עולם הרכבות", אומר דור.
- יש לחברה פטנטים רשומים?
"יש 6 פטנטים בתהליך רישום מתקדם לקראת אישורים. צריך להבין שתעשיית הרכבות הולכת בדרכה של תעשיית הרכב, אבל בפיגור של עשר שנים בערך. ריילויז’ן היא כיום היחידה שמציבה מצלמות על קטרים באירופה ובישראל ואוספת מידע, ועשינו כבר מספר ניסויים בארץ, באיטליה ובגרמניה. בגרמניה למשל חברת הרכבות מעסיקה כ-340 אלף עובדים, ויש לה הכנסות של כ-40 מיליארד דולר בשנה עם רווח של כ-3 מיליארד דולר. זה שוק עצום. אנחנו יושבים שם עם ההנהלה הבכירה, כי יש לה עניין גדול מאוד במערכת ואין לה אלטרנטיבות. נפגעים להם 2-4 עובדים ליום באזורי התפעול והם ביקשו מאיתנו לספק להם מידע בטיחותי שיעזור להפחית את הנפגעים והתאונות. הוכחנו שהמערכת יודעת לספק את זה. הם נדהמו מהיכולות של המערכת".
- מתי יהיו הכנסות?
"אנחנו מקווים להתחיל לעשות פיילוטים ממומנים בתחילת 2018. החברה מקבלת פניות על בסיס יומיומי. יש לנו פגישה בימים הקרובים עם בכירים מתעשיית הרכבות היפנית. יש הרבה מאוד עניין בינלאומי בחברה".
- יהיו עוד גיוסים?
"כנראה יהיה גיוס נוסף בחצי הראשון של 2018 לפי שווי גבוה בהרבה. כיום יש לריילויז’ן כסף לפחות לשנה קדימה".