המיקוד השבועי של סקירת הכלכלן הראשי באוצר עוסק במגמות בצריכה הפרטית בישראל המהווה, בשנים האחרונות, את מנוע הצמיחה העיקרי של המשק. עיקר הגידול חל בשנים האחרונות בצריכת מוצרים בני-קיימא. התרחבות הצריכה משקפת את הגידול בכוח הקנייה של האזרחים, וייתכן גם שינוי ב"סטנדרט הצריכה" שמשמעו עלייה ברמת החיים בשכבות האוכלוסייה השונות.
חלקה של הצריכה הפרטית בתוצר ותרומתה לצמיחתו הולכות ונעשות משמעותיות בשנים האחרונות. תופעה זו מעלה את השאלות - האם מדובר במגמה זמנית או בשיווי משקל חדש? האם הוחלף היצוא שנחשב כ"מנוע הצמיחה" של הכלכלה הישראלית בעבר בביקושים מקומיים, על רקע מגמת הבדלנות המתגברת בעולם?
כדי לענות על השאלות הללו ולבחון את ההשלכות שלהן על המשך הצמיחה של הכלכלה, בוצעה בחינה מעמיקה של המגמות בצריכה הישראלית בשנים האחרונות, מקורן, זיהוין על פני רמות ההכנסה השונות של הציבור, מקור המימון שלהן ולבסוף, ניסיון לבחון את מידת הפרמננטיות שלהן.
ראשית, נמצא כי צמיחתה המהירה של הצריכה הפרטית בשנים האחרונות לא הובילה לשינוי משמעותי בחלקה מהתוצר, אולם כן ניכר כי הרכבה של הצריכה עבר תמורות משמעותיות בתקופה זו. קצב הגידול בתצרוכת של מוצרים בני-קיימא הואץ במיוחד בשנים האחרונות ושיעורו בתוצר מצוי כעת ברמת שיא. זאת במקביל לעלייה, בקצב מעט איטי יותר, בהיקף הצריכה השוטפת. יתרה מכך, נמצא כי הגידול בהיקף הבעלות על מוצרים בני קיימא, אשר נתפסים מסורתית כמוצרי מותרות, היה גדול יותר בקרב השכבות החלשות באוכלוסייה. ממצא זה מתיישב עם עבודות קודמות שנערכו באגף במסגרתן הוצג גידול מהיר יותר בהיקף הצריכה של משקי הבית בעשירונים התחתונים של התפלגות ההכנסות. ייתכן ותופעה זו מאותתת גם היא על חלחול הצמיחה וצמצום פערים בין שכבות האוכלוסייה בישראל.
למגמות אלו בצריכה הפרטית תרמו בעיקר סביבת הריבית האפסית המוזילה את העלויות של צריכה היום על חשבון העתיד; מצבו של שוק העבודה, הנמצא בתעסוקה מלאה, ואשר תרם בשנים האחרונות הן לגידול כוח הקנייה (עלייה ריאלית מהירה בשכר ורמת תעסוקה גבוהה) והן לתחושת בטחון בקרב הפרטים לגבי הכנסתם העתידית. ייתכן ומגמות אלו משקפות גם שינוי ב"סטנדרט הצריכה" שמשמעו עלייה ברמת החיים של הצרכנים הישראלים.
עם זאת, איתות פחות חיובי מגיע ממקור המימון של השיפור המתמשך בצריכה הפרטית- התרחבות החוב של משקי הבית. בשנים האחרונות צמח היקף האשראי למשקי הבית בקצב הדומה לקצב בו צמח בשנים שקדמו למשבר הסאב-פריים, לו קדמו כידוע, רמות גבוהות של מינוף של הציבור במדינות מפותחות רבות.
תחזיות אגף הכלכלן הראשי לטווח הזמן הבינוני מניחות את המשכה של סביבת הריבית הנמוכה היחסית, שמירה על רמת האבטלה הנמוכה ועלייה איטית והדרגתית של קצב האינפלציה. אלו, צפויות על פי התחזית, לתמוך בהמשך צמיחה של הצריכה הפרטית. הנתח הנמוך יחסית של הצריכה הפרטית בתוצר בישראל בהשוואה למדינות מפותחות אחרות יאפשר, על פי הערכה זו, צמיחה מהירה יותר של הצריכה הפרטית ביחס לתוצר בטווח של מספר שנים.